1

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

ביום 5.6.2016 שוחרר המבקש בהסכמת המשיבה בתנאים הכוללים מעצר בית מלא.

בדיון שהתקיים ביום 7.9.2016 בבקשת המבקש להתיר לו לחזור לשרת בצה"ל, לאחר ששמעו את דברי בית המשפט הגיעו הצדדים להסכמה לפיה יוכל המבקש לחזור ולשרת בצה"ל, אם כי בסופי שבוע יישאר במעצר בית מלא והחלטה בהתאם להסכמות אלה ניתנה עוד באותו יום.

בהמשך הוגשה בקשה נוספת לעיון חוזר מטעם המבקש אשר עתר לבטל את תנאי מעצר הבית החלקי, זאת משום שבוועדה שנערכה ביום 27.9.2016 בנוגע לחזרת המבקש לשירות הוחלט כי רק לאחר ביטול מעצר הבית החלקי בו שוהה המבקש הוא יוכל לחזור לשרת בצה"ל.

2

על רקע תגובת המשיבה מיום 10.10.2016 ניתנה החלטה באותו יום ולפיה הוריתי כי התנאים המגבילים בהם היה נתון המבקש לא יחולו כל זמן שהוא מצוי במסגרת הצבאית, אלא רק בזמן שהותו בבית.

גם החלטה זו לא סיפקה את הגורמים הרלוונטיים בצה"ל והמבקש עד נכון להיום טרם חזר לשירות. מכאן הבקשה השלישית של המבקש לבטל את מעצר הבית החלקי ולאפשר סוף-סוף חזרתו של המבקש לשירות.

שמעתי את טענות הצדדים ומצאתי בנסיבות המקרה שלפניי להורות על ביטול מעצר הבית החלקי בו שוהה המבקש. אוסיף כי הביטול אינו נובע רק משום דרישת צה"ל כאמור, אלא משום שאני סבורה כי חלוף הזמן מאז האירוע כמתואר בכתב האישום, לצד חלקו המינורי מאוד של המבקש באירוע והעובדה שהמבקש לא הפר תנאי שחרורו מאז חודש יוני 2016, מצדיקים בהחלט ביטול מעצר הבית, וכך אני מורה.