1

 

 

 

 

בפני בקשת המאשימה להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים נגדו .

 

המשיב, בבר אפריאט ת.ז 027004845 יליד 1957 מקריית גת נעצר ביום 01/07/2015 וכתב אישום הוגש נגדו ביום 12/07/2015 .

 

כתב האישום מייחס למשיב :

באישום הראשון כי ביום 01/07/2015 מכר המשיב יחד עם אחיו ניסים בביתם של השניים 0.34 גרם הרואין לאורי אברהם . בדירתם של השניים נמצאו 1.4897 גרם נוספים.

 

באישום השני כי ביום 30/06/2015 פנה אליו אורי אברהם כדי לקנות הרואין והוא הפנה אותו לאחיו ניסים אשר מכר לו 0.37 גרם הרואין בבית השניים .

 

באישום השלישי כי ביום 22/06/2015 מכר ליהודה בוכובזה 0.39 גרם של הרואין מביתו .

 

ראיות לכאורה

2

 

ב"כ המשיב טען כי ישנן ראיות לכאורה אך חל בהן כרסום המצדיק את שחרורו של המשיב.

 

 

 

 

 

טענות ב"כ המשיב היו אלה :

לעניין אישום 3 לא יתכן שהתצפית הייתה מחוץ לבניין וביצעה מעקב אחרי בוכובזה בחוץ ובעת ובעונה אחת ראתה את בוכובזה בחדר המדרגות ולא יתכן שהייתה בחדר המדרגות וראתה את בוכובזה בחוץ .

 

לעניין אישום מס' 1 נטען כי נפל פגם בחיפוש כי לא בוצע בפני עדים וכן נפל פגם בשרשרת הסם והיא אינה שלמה .

 

אישום מס' 1 שרשרת סם (מנת סם שנמכרה לכאורה):

·        מנת הסם נמסרה מאורי אברהם לפקד ינון מדמוני שהכניס אותה לשקית אטומה Y0077164 וכך תועד בזכ"ד

·        ינון מדמוני מסר את השקית לעידו אוזן כאמור בדו"ח שרשרת סם ומתועד בצילום .

·        עידו אוזן העביר את השקית למשרד מוצגים כמתועד בדו"ח העברה מיום 01/07/2015 .

·        עוזי כהן מרישום מוצגים העביר את השקית ממשרד מוצגים ליוגב אברהם כמתועד בשובר העברה ליעד העברה מעבדה אנליטית .

·        חוות דעת מאת המומחית אסתי קוכלסקי קיבלה לבדיקה את שתי השקיות ומצאה בהם הרואין .

 

אישום מס' 1 שרשרת סם (סם שנתפס בבית המשיב לכאורה):

 

·        הסם שנתפס בחיפוש נלקח על ידי השוטר אפי יצחק שהכניס אותה לשקית אטומה Y0062949 וכך תועד בזכ"ד מיום 01/07/2015 .

3

·        השקית נמסרה לשוטר אברהם אמזלג וכך תועד בזכ"ד מיום 01/07/2015 הוא הציג אותה לנחקרים ונעל אותה בארון המוצגים .

·        עוזי כהן לקח את השקית ומסר אותה ליוגב אברהם כאמור בדו"ח שרשרת סם .

·        יוגב אברהם שינע את השקית כאמור בדו"ח שינוע מיום 02/07/2015 למעבדה האנליטית .

·        חוות דעת מאת המומחית אסתי קוכלסקי קיבלה לבדיקה את שתי השקיות ומצאה בהם הרואין .

עולה כי הגם שהמסמך הנושא את הכותרת "דו"ח שרשרת סם" לא הושלם הרי שהשרשרת מתועדת במסמכים האחרים שהוזכרו לעיל .

 

לפיכך יש לדחות את טענות הסניגור בעניין שרשרת הסם .

החיפוש בבית המשיב :

אכן על פי צו בית המשפט היה החיפוש אמור להתבצע בפני שני עדים שאינם שוטרים.

בחנתי את חומר הראיות ועל פי צו החיפוש בוצע החיפוש בנוכחותו של ניסים אפריאט והזכ"ד המתעד את החיפוש מזכיר כי החיפוש נערך בנוכחותו של בבר אפריאט .

 

משמע כי על פי הראיות לכאורה שבפני ישנם שני מקורות ראייתיים של אותו העד השוטר, המאשרים נוכחות של ניסים ובבר בעת החיפוש ואם מוצא הסניגור סתירה כלשהי ביניהם יוכל לברר אותה בחקירתו של העד בתיק העיקרי אך אין כאן סתירות ופרכות על פני הדברים במבחן הנדרש לעניין ראיות לכאורה במעצר עד תום ההליכים .

 

זאת ועוד, ראיות אשר הושגו בצורה שנפל בה פגם חוקי - קבילותן אינה נפסלת על אתר אלא שהיא עניין מורכב המסור לבחינתו של בית המשפט שלאישום.

על בית המשפט שלאישום המלאכה לאזן חומרת אי החוקיות עם מידת הפגיעה בזכות הנאשם להליך הוגן בצוותא עם מערך שלם של שיקולים נוספים הנוגעים לאינטרס הציבור ( רע"פ 10141/09 בן חיים + ע"פ 5121/98 יששכרוב ) וכך הורנו בית המשפט העליון.

 

איני פוסל אפשרות כי ראיה שהושגה באי חוקיות בוטה וקשה אשר איינה את זכות הנאשם להליך הוגן תזכה להתייחסות גם בהליך המעת"ה , אך המדובר כאמור במקרים חריגים ובוטים בהם תתקבל טענת הגנה מן הצדק באופן אשר יהפוך את סיכויי הזיכוי עקב ההגנה מן הצדק לגבוהים מסיכויי ההרשעה.

 

 

4

בבש"פ 1636/13 הורנו בית המשפט העליון הלכה בעניין זה :

 

ח.       אפתח בנושא החיפוש, קרי, טענות העוררים לעניין אי-חוקיות החיפוש, נושא לו הקדישו מקום רב בטיעוניהם. בשים לב לכך שדוקטרינת "פירות העץ המורעל" נדחתה בשיטת המשפט הישראלית (ראו ע"פ 5121/98 יששכרוב נ' התובע הצבאי הראשי, פ"ד סא(1) 461, 530-529 (1998) והאסמכתאות שם), ספק רב אם אי החוקיות הנטענת תביא לפסילת הראיות, ככל שישנן - ואליהן נשוב להלן; ולכן לכאורה אין בה כדי לפגוע אנושות בסיכוי להרשעת העוררים, כטענת הסניגור המלומד.

 

ט.       חיפוש שלא על פי צו מותר לשוטר, לפי סעיף 25 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש), אם "יש לשוטר יסוד סביר להניח שמבצעים שם פשע, או שפשע בוצע שם זה מקרוב". לפי סעיף 26 על חיפוש להיערך בפני שני עדים שאינם שוטרים "זולת אם הנסיבות והדחיפות אינם מאפשרים זאת" (ראו רע"פ 10141/09 בן חיים נ' מדינת ישראל (2012), פסקאות 19 ו-37) [פורסם בנבו] ; בנידון דידן התקבלה הידיעה המודיעינית מן המעסיק ב-10.12.12 והחיפוש והמעצר נעשו באותו יום תוך שעות. אשר לסעיף 45 לפקודה, שענייננו כניסה למקום אדם הגר בבית המחייבת הסכמתו, וכניסה בכוח רק עם סירובו, איני רואה לטעת מסמרות בעניין זה, אך ראו דברי הנשיאה ביניש בעניין בן חיים הנזכר, כי בנסיבות של יסוד להניח שפשע בוצע מקרוב, ונוכח סמיכות זמנים בין קבלת המידע לעריכת החיפוש, "שאלת הסכמתו של המבקש לעריכת החיפוש לא היתה רלוונטית ולא נפל פגם בחוקיות החיפוש" (פסקה 37). אפילו נניח כי לא כן, בית המשפט המחוזי הסתפק באישורו של בעל המקום (המעסיק) להיכנס ליחידת המגורים, ואין צורך להכריע עתה בשאלה האם יש לראותו לצורך סעיף 45 בנסיבות אלה כ"אדם הגר בבית". אציין כי נסיבות של חשד מן הסוג שעלה בידיעה המודיעינית מ-10.12.12 שעסקה מפורשות בסחר בסמים, מגלות לכאורה גם דרגת דחיפות המחריגה לפי סעיף 26(1) לפקודה את הצורך בשני עדים שאינם שוטרים.

 

י.       גם אילו סברתי שהופרה זכות של העוררים, ועל פני הדברים איני רואה כן אף שבידי העוררים לשוב לכך בהליך העיקרי, אין בידי להיעתר לערר - וזאת מאחר שבאיזון שבין עוצמת הפגם לכאורה לבין השיקולים שתומכים בהמשך מעצרם של העוררים בענייננו, ידם של האחרונים על העליונה. רוצה לומר, כי אין בעוצמת הפגם הנטען בענייננו כדי להביא לשחרורם של העוררים בהתחשב באיזון מובהק אל מול האינטרס הציבורי בהמשך מעצרם בנסיבות המקרה. דברים אלו עולים בקנה אחד עם פסיקתה של השופטת ע' ארבל, שהובאה על-ידי העוררים עצמם, ומהוה הבסיס העיקרי לטענותיהם. אכן, נקבע שם כי יש מקום לדיון בהפרת זכות היועצות בעורך דין גם בהליך מעצר; אך נאמר מפורשות:  

"...מובן כי אין מדובר בערך מוחלט, ויש ליתן את הדעת לשיקולים אחרים המצדיקים את המשך מעצרו של החשוד. בית המשפט, אם כן יידרש לאזן בין הפגיעה בזכויות החשוד, מהותה, חומרתה, משמעויותיה, משכה וכדומה, לבין האינטרס הציבורי בהמשך מעצרו של החשוד, הכולל את ערך גילוי האמת, הלחימה בפשיעה וההגנה על שלום הציבור, שייבחנו בין היתר בהתאם לאופי החשדות וצרכי החקירה." (עניין פרץ, פסקה 9)

 

 

5

בעניין שבפניי לא מצאתי כי לכאורה נפלה אי חוקיות כאמור, וגם אילו היה החיפוש מבוצע בפני עד יחיד, עדיין הייתי סבור שהפגם אשר נפל אינו פוגע בהליך ההוגן פגיעה כה קשה עד שתצדיק קביעה כי בית המשפט שלאישום לא יקבל ראייה כזו בשל הפגיעה בהליך הוגן.

 

המעקב אחרי בוכובזה

 

לעניין המעקב אחרי בוכובזה בחנתי את זכרונות הדברים של השוטרים מיום 22/06/2015 , המדובר היה במעקב נייד ומדלג, ולא מצאתי כל סתירה ופרכה בכך שהשוטרים ביצעו את האמור בדו"ח :

ראשית :ראו את בוכובזה מבצע את העסקה דרך הדלת

שנית : ירדו אחריו לרחוב לביצוע מעקב רגלי של מספר שניות.

 

אשר על כן אני קובע כי קמו ראיות לכאורה כנגד המשיב והן מבססות סיכוי סביר להרשעה במיוחס לו . זאת ועוד, הצבע והגוון של הראיות מעידים על מסוכנות המשיב ועל העובדה כי הפך את ביתו לתחנת סמים ועסק בממכר סמים כשגרה וכעיסוק , כאשר הוא מוכר הרואין לשני אנשים לפחות ומחזיק במלאי קטן בביתו.

 

בחינת מסוכנות בעבירות סמים - המסגרת הנורמטיבית:

שחרור ממעצר עד תום ההליכים בעבירות של סחר בסם מסוכן לרבות גידול סם, שהוא חוליה משמעותית בשרשרת הסם  הוא חריג לכלל החקוק והפסיקתי הגורס כי קשה מאוד לסכל את הסיכון הנובע מאדם אשר נמצאו נגדו ראיות כי מכר סם לאחרים, או גידל סמים.

"מסוכנות זו נלמדת ממאפייניהן של עבירות אלה ובכללם הנזק הרב לחברה הטמון בנגע הסמים, הפיתוי לעסוק בעבירות אלה נוכח השכר הרב בצידן, והעובדה כי מדובר בעבירות שלצורך ביצוען לא נדרשת בהכרח יציאה מהבית... מאפיין משמעותי נוסף נוגע לעובדה שפעמים רבות מעורבים בעבירות אלה גם אנשים הנורמטיביים נעדרי עבר פלילי... ויתכן שאף מן העובדה כי הפעולות הנדרשות מחלק מהמעורבים נראות שוליות עבור המבצעים אותן, כגון העברת חפץ ממקום למקום, כך שגם אנשים נורמטיביים מוכנים לבצען מבלי לחשוב על השלכות מעשיהם עד תום." [בש"פ 2746/11 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 11.5.2011)].

 

כאשר מדובר בעבירות מסוג זה  הכלל שנקבע בשורה של פסקי דין הוא כי:  "מי שיש נגדו ראיות לכאורה על החזקת סם שלא לצריכה עצמית, או על סחר בסם, צפוי למעצר עד תום ההליכים. רק נסיבות מיוחדות יכולות להצדיק, במקרים כאלה, שחרור מן המעצר." [בש"פ 4305/09 גאנם חרבאוי נ' מדינת ישראל , (טרם פורסם 25/5/09)].[בש"פ 1191/04 שבת בש"פ 3927/03; לוי בש"פ 6463/09 איליה בש"פ 1965/09 עובדיה, בש"פ 11439/04 - אלקווייד].

6

 

יחד עם זאת, שערי החלופה אינם ננעלים במקרים חריגים מן השיקולים הבאים שאינם רשימה סגורה אלא לקט מפסיקה מחייבת של בית המשפט העליון :

• עברו הפלילי של המשיב נקי או אינו מכביד.
• המשיב אינו "סוחר סמים טיפוסי" או "חקלאי סמים" שמכירת הסם היא מקור פרנסתו.
• מכירת סם או גידול סם שאינו מהקשים.
• מכירת סם  או גידול בעבור אדם אחד בלבד.
• נסיבות מיוחדות אישיות או כאלה הנובעות מביצוע העבירה עצמה עומדות לזכותו.
• חלופה ראויה, בפרט אם זוכה היא לחוות דעת חיובית של שירות המבחן .

[בש"פ 8224/07 סעדה,  בש"פ 8572/10 לנקרי ,בש"פ 2880/10 חביב בש"פ 5256/10 ספרוניקוב בש"פ 8955/08 סימן טוב נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 23.11.2008);בש"פ 981/05 בחיץ נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 14.2.2005).

מסוכנות ביחס לחלופה המוצעת

הסניגור הציע למעשה לא הציע חלופה קונקרטית שיש עימה השגחה לבד מתנאים להבטחת התייצבות, ועוד הוסיף כי אין לו במעמד הדיון ערבה להציג לבית המשפט וביקש כי אם בית המשפט יסבור שיש מקום לשחרר את המשיב בערבות יקבע דיון בהקדם.

 

עברו של המשיב מכביד ורלוונטי והוא כולל הרשעות רבות בענייני סחר בסמים (האחרונה אמנם ב - 2009 ) ועבירות נוספות.

זאת ועוד : הראיות אשר בדיקתן המדוקדקת נדרשה לאור הטענות גילו את מסוכנות המשיב ואת העובדה כי הפך את ביתו לתחנת סמים ועסק בממכר סמים כשגרה וכעיסוק, כאשר הוא מוכר הרואין לשני אנשים לפחות ואף מחזיק במלאי קטן בביתו.

 

חלופה הכוללת ערבה שלא התייצבה לדיון ותנאי התייצבות אינה חלופה הולמת, ואין ספק כי ערבה אחת לא תוכל להיות חלופה אשר תצמצם את מסוכנות המשיב לאור הראיות הקשות .

 

הסם הוא מן הסמים הקשים שבנמצא, הוא נמכר למספר אנשים, דרך עיסוק, ובנסיבות כאלה בוודאי אין בחלופה של ערבות צד ג' לבדה כדי לצמצם את הסיכון הנובע מן המשיב .

 

7

בסוף דבריו ציין ב"כ המשיב כי נסים אפריאט, אחיו ושותפו של המשיב, נשלח לתסקיר מעצר , אך לא נרשם כי ביקש תסקיר מעצר עבור המשיב וטעמיו נותרו עימו.

 

אכן ב"כ של השותף האח - ניסים אפריאט הסכים כי ישנן ראיות לכאורה, הציע מקום מעצר בפיקוח אלקטרוני וביקש תסקיר בעניין זה בלא שבאה על כך התנגדות ב"כ המאשימה.

 

בנסיבות אלה נשלח ניסים אפריאט לתסקיר שירות המבחן כאשר בית המשפט מדגיש כי אין בקביעה זו כדי ליצור הסתמכות אלא שיש בה איסוף נתונים ובסופם יטענו הצדדים את טענותיהם .

 

 

8

לא מצאתי כי נתוני המשיב ומצבו דומים, שכן לא הוצעה בפני כל חלופה קונקרטית לבחינה. יוער כי גם אילו הייתה מוצעת חלופה של מעצר בית הרי שללא הצעה והמלצה מקצועית לטיפול אינטנסיבי תסקיר פקא"ל והרחקה גאוגרפית משמעותית ביותר, לא היה מקום אף לשקול חלופה זו.

 

אשר על כן אני מורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו .

 

זכות ערר לבית המשפט המחוזי בתוך 30 יום .

נחתמה היום , ז' אב תשע"ה, 23 יולי 2015 .

עקב היעדרותי, ההחלטה תינתן במעמד המשיב על ידי השופט או השופטת התורנים.