1

נוכחים:

ב"כ המבקשת- עו"ד עינב וינוגרד

ב"כ המשיב - עו"ד גיא עין צבי

המשיב הובא על ידי שב"ס

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

נגד המשיב הוגש כתב אישום ביחד עם בקשה למעצר עד תום ההליכים.

על פי כתב האישום, מיוחסות למשיב העבירות הבאות: ניסיון לשוד מזוין, החזקת סכין והפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

על פי כתב האישום, ביום 29/08/14 בשעות הבוקר הגיע המשיב לסניף בנק הדואר בכפר סבא מצויד בסכין יפנית ושקית בד. הוא ניגש לדלפק בו ישבה פקידת הדואר והניף את הסכין עם להב שלופה. הוא זרק לעבר הפקידה את שקית הבד ודרש בצעקות שתיתן לו את הכסף. הפקידה זרקה את שקית הבד על הרצפה ואמרה למשיב שאין לה כסף. בתגובה החל המשיב לחפש את דלת הכניסה לאזור העובדים. עובדת נוספת במקום צעקה כי היא מתקשרת למשטרה והמשיב עזב את המקום בריצה. כשהגיעו השוטרים לביתו על מנת לבצע חיפוש ולעכבו, ניסה המשיב להימלט מפניהם, יצא בריצה מביתו ונתפס על ידי שוטר שדלק אחריו.

2

מאחר שבמספר מקרים קודמים בהם הוגש כתב אישום נגד המשיב נמצא זה לא כשיר לעמוד לדין, נשלח גם במקרה דנן לבדיקה פסיכיאטרית. על פי ממצאי הפסיכיאטר המחוזי, אין המשיב סובל היום ממחלת נפש במובן המשפטי של המילה, כלומר - אינו נמצא במצב פסיכוטי פעיל ולא נראתה עדות לפסיכופתולוגיה אפקטיבית מג'ורית. נוסף על כך נקבע כי הוא מבין את טיב מעשהו ותוצאותיו, מסוגל להיוועץ עם סנגורו ולעקוב אחר הליכי המשפט ומסוגל לעמוד לדין.

הוא נשלח לשירות המבחן לבחינת מצבו. ניתנו בעניינו ארבעה תסקירים. בתסקיר הראשון, מיום 09/11/14, העריך שירות המבחן כי קיים סיכון גבוה להישנות התנהגות אלימה, כשרמת הפגיעה צפויה להיות גבוהה. זאת, לאחר ששירות המבחן לקח בחשבון מעורבות קודמת בהתנהגות אלימה, שהמשיב רואה בה פתרון לגיטימי, את אופי העבירה המיוחסת לו, השימוש בנשק קר, העדר יציבות בכל תחומי חייו, קיום מחלת נפש והתמכרות כרונית לחומרים פסיכואקטיביים, כאשר המשיב מתקשה לשתף פעולה עם גורמי הטיפול ונעדר מסגרת תמיכה בעלת יכולת להשפיע על התנהגותו.

בתסקיר השני, מיום 20/11/14 בחן שירות המבחן אפשרות לשלב את המשיב ביחידה לתחלואה כפולה "תכנים", הנמצאת במתחם בית חולים "קרית שלמה". צוין בסיומו של התסקיר כי ממכתב שבידי השירות ממתאם הקבלה ב"תכנים" עולה כי יש צורך באיזון תרופתי של המשיב בטרם יוכלו לבחון אפשרות שילובו במסגרת. לפיכך, נמנע שירות המבחן מהמלצה על שחרורו לחלופת מעצר.

ביום 23/11/14 הסכימו הצדדים לדחות את הדיון פעם נוספת כאשר בתקופת הדחייה נתבקש פסיכיאטר שב"ס להודיע לשירות המבחן על מצבו הרפואי של המשיב, ובכלל זה במצב האיזון התרופתי שלו, על מנת שניתן יהיה לבחון אפשרות שילובו במסגרת חלופית. בתסקיר מיום 04/12/14, שהוגש בעקבות אותה החלטה, התברר כי כיום מאוזן המשיב תרופתית, על פי דבריו, ועל פי מכתב של הפסיכיאטר בבית המעצר. עוד צוין בתסקיר כי המשיב הביע רצונו להשתלב במסגרת "תכנים" כדרך להפסיק את התנהלותו הבעייתית. לצד זאת ביטא המשיב חששותיו מפני קשיים הצפויים לו במסגרת ועמידה בכלליה לאורך זמן, לאור כשלונות טיפוליים בעבר. עוד ביטא חשש כי לא יצליח להימנע משימוש בסם לאורך זמן. גם הוריו של המשיב, בשיחת טלפון עם שירות המבחן, תיארו דאגתם למשיב וכן תיארו מצב בו המשיב לא נענה לנסיונות העזרה שלהם לאורך השנים. הם הביעו רצונם שהמשיב ישתלב בהליך טיפולי בתחום ההתמכרויות ומסרו כי יסייעו לו במידת הצורך. עוד מסרו כי אם יושעה מהמסגרת, יאפשרו לו מגורים אצלם, אך אין ביכולתם לפקח עליו לאורך כל שעות היום.

3

בסיכומו של התסקיר לא המליץ שירות המבחן על שילובו של המשיב במסגרת "תכנים". זאת, לאחר שנאמר כי באותה עת נראה המשיב אמביוולנטי ביחס לנסיון גמילה במסגרת סגורה ומתמשכת, כאשר צפויים קשיים ניכרים בהסתגלות למסגרות, הן בשל כוחות מצומצמים והן על רקע מאפיינים אימפולסיביים ותוקפניים אשר באו לידי ביטוי בהערכת הסיכון. לכן העריך שירות המבחן כי הסיכוי להשלמת התהליך הטיפולי ועמידה בתנאים המגבילים הוא נמוך. שירות המבחן בחן הערכה זו למול הסיכון הגבוה הנשקף מהמשיב ולאור העדר גורמי פיקוח זמינים ניתנה ההמלצה שניתנה.

בדיון שנערך ביום 8.12.14, לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים כפי שפורטו באותו פרוטוקול ובהחלטתי מאותו יום, סברתי כי יש לתת משקל משמעותי לטענת הסניגור כי אנו מצויים ב"מעגל שוטה". כאשר המשיב נמצא בלתי כשיר לעמוד לדין, ומופסקים ההליכים המשפטיים נגדו, כפי שקרה כבר 7 פעמים, הוא מאבד את התמריץ והכוחות להרתם להליך טיפולי. מצד שני, כאשר הוא נצא כשיר - כבמקרה דנן - נטען כי ההליך המתאים לבחינת אפשרות הטיפול בו הוא שלב התיק העיקרי. נתתי משקל רב לכך שנכונות המשיב להרתם לטיפול היא עניין "שביר", וכך גם מצבו הנפשי. סברתי כי יתכן שיש ממש בטענה שלפנינו שעת כושר נדירה, כאשר המשיב גם מסוגל מבחינה נפשית וגם רוצה מבחינת המוטיבציה שלו, להרתם להליך טיפולי. באותו דיון ביקש הסניגור ששעת הכושר הנדירה תנוצל ותבחן האפשרות לשלב את המשיב במסגרת "תכנים", חרף המלצתו השלילית של שירות המבחן.

ב"כ המבקשת התנגדה לבקשה, כפי שהיא מתנגדת לה גם היום. היא הזכירה את המסוכנות הרבה הנשקפת מהמשיב, כפי שעולה גם מתסקירי שירות המבחן. היא ציינה כי המקום המתאים לבחינת אפשרות הטיפול הוא בהליך העיקרי. לטעמה, בשל מצבו המיוחד של המשיב, המשליך על מסוכנותו, אין להורות על שחרורו בשלב זה לחלופה.

ביום 8.12.14 ציינתי בהחלטתי, כאמור, כי יש טעם רב בדברי הסניגור על אודות ההזדמנות לנצל שעת כושר, שהיא כנראה נדירה. מובן, כי עניין זה שתי פנים לו. שהרי, כפי שהמשיב הביע נכונות להרתם להליך טיפולי, יכולה להעלם הנכונות כלעומת שבאה. סברתי כי נכון להתחיל לפסוע בדרך שיתכן ובסופה יתאפשר, למרות כל הקשיים, לשלב את המשיב במסגרת טיפולית. ציניתי כי אין בנכונות להתחיל לבדוק את אפשרות שילובו של המשיב במסגרת "תכנים" כדי להבטיח דבר לגבי סיומו של הליך הבדיקה, ואין בכך כדי להבטיח שהמשיב ישוחרר לאותה מסגרת.

מאז ביצע המשיב בדיקות רפואיות שנדרשו על ידי "תכנים", היה בראיון ב"תכנים", ומסגרת זו הביעה נכונותה לקבלו לקירבה, וזאת כבר בשבוע הבא.

4

הוגש תסקיר משלים נוסף, מיום29.1.15. בניגוד לתסקירים קודמים, הפעם הביעה קצינת המבחן את המלצתה לשלב את המשיב במסגרת "תכנים" כחלופת מעצר. זאת, נוכח הרצון שהביע המשיב בעניין זה, התרשמות מהתייצבות נוספת במצבו של המשיב במהלך המעצר - גורמים שקצינת המבחן ראתה בהם כמפחיתי סיכון במצבו של המשיב. קצינת המבחן לא התעלמה מהקשיים והחששות שהביע המשיב בעניין זה, גם בעבר, אך בנקודת הזמן הזאת התרשמה קצינת המבחן כי כיום המשיב מאורגן יותר ברמה הפיזית, הקוגנטיבית והרגשית, ומסוגל לבחון את התנהלותו באופן מעמיק יותר.

אף אני ביקשתי לשמוע את המשיב באופן בלתי אמצעי. המשיב היטיב לבטא את רצונו להשתלב בטיפול גמילה, וציין כי להערכתו התמכרותו לסמים היא בבסיס כל קשייו, והוא מודע כיום לצורך להיגמל. יצוין, כי כבר עתה עושה המשיב מאמצים ממשיים בכיוון זה ומציין כי חרף הקשיים הוא מעוניין להמשיך בכיוון הזה, ואין מדובר במי שמדבר בעלמא רק על כוונות עתידיות, אלא מגבה דבריו במעשיו כעת.

אני ערה לכל הקשיים שציינה הפרקליטה, ואני שותפה לחששות שמא - במקרה שהטיפול לא יצליח, או שהמשיב יאבד את הנחישות שהוא מביע כעת ללכת בדרך הטיפולית - הוא עשוי לעזוב את המסגרת ועשוי לסכן את הציבור. ואולם, נראה לי כי ניתן לצמצם את החשש האמור כפי שאורה מייד, ולמול חשש זה קיים הסיכוי להתחיל בהליך שיקומו של המשיב, דבר שממנו ייתרם כמובן המשיב, אך בראש ובראשונה תתרם החברה, אם יעלה בידי המשיב לצאת מהמעגל השוטה שבו היה מצוי עד כה. דומני, כי בכפוף לתנאים שאציין מייד, בשלה העת לנסות ולנצל את שעת הכושר.

שירות המבחן ציין כי אם יושעה המשיב מהמסגרת או יעזוב אותה על דעת עצמו, הוא נעדר מערכת תמיכה משמעותית ועל כן הסיכון במצבו יגבר. זאת, מאחר שקצינת המבחן התרשמה שהוריו אינם יכולים לשמש כמסגרת חלופית למעצר. ואולם, אין צורך במסגרת חלופית למעצר, אלא לשעות ספורות, אם חלילה יעזוב המשיב את מסגרת "תכנים", או שהמסגרת תחליט להעזיב אותו. הובהר למשיב בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים, כי אם לא יימצא במסגרת "תכנים", הוא ישוב למעצר בכלא. המשיב אישר כי דברים אלה ידועים לו.

לפיכך, אני מורה על שחרורו של המשיב למסגרת "תכנים", וזאת החל מיום 8.2.15 בשעה 09:00. זאת, בכפוף לתנאים הבאים:

א.        אמו של המשיב, הגב' א' א' ת.ז. ********, תחתום ערבות צד ג' על סך 25,000 ₪, אשר תבטיח את כל התחייבויותיה שתפורטנה להלן.

5

ב.         המשיב יחתום התחייבות עצמית אשר תבטיח את כל תנאי השחרור.

ג.         אמו של המשיב, הגב' א', תגיע לבית המעצר ביום 8.2.15 בשעה 09:00 ותיקח את המשיב למסגרת של "תכנים". הנסיעה תהייה ישירות לאותו מקום.

ד.         אם הגורמים המטפלים במסגרת "תכנים" יחשבו, יחששו או יחשדו כי מתפתח אצל המשיב מצב שעשוי לגרום לכך שהוא יוצא מהמסגרת, יודיעו על כך לאלתר למשטרה ולסניגור.

ה.        אם יעזוב המשיב את מסגרת "תכנים", יודיעו על כך אנשי המסגרת למשטרה ולסניגור באופן מיידי, וכך גם לאמו של המשיב, אשר מוטל עליה לדאוג ליצור קשר עם המשיב, ולדאוג להבאתו לתחנת המשטרה באופן מיידי.

ו.         המשיב ישהה במסגרת "תכנים" כל זמן הטיפול, בהתאם לנהלי המקום ולתכנית הטיפולית.

ז.         ניתן צו פיקוח לפיו שירות המבחן ימשיך לעקוב אחר עניינו של המשיב, וזאת למשך 6 חודשים מהיום.

ניתנה והודעה היום י"ד שבט תשע"ה, 03/02/2015 במעמד הנוכחים.

הוקלדעלידימטיפרנקו-אהרון