1

נוכחים:

ב"כ המבקשת - עו"ד רננה טוויטו משה

ב"כ המשיב 1 - עו"ד דורפמן

ב"כ המשיבים 2-3 - עו"ד שורר

המשיבים הובאו באמצעות שב"ס

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

נגד המשיבים הוגשה בקשה למעצר עד תום ההליכים לפי סעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה, מעצרים) תשנ"ו-1996 יחד עם כתב אישום המייחס לשלושת המשיבים עבירה של קשירת קשר לפשע - לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין תשל"ז-1977 (להלן: "החוק").

2

למשיבים 1 ו-2 עבירות של הובלה ונשיאה של נשק - עבירה לפי סעיף 144(ב) + 29 לחוק; סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה - עבירה לפי סעיף 332(2) לחוק, ולמשיב 3, אחזקת נשק - עבירה לפי סעיף 144(א) לחוק.

ביום 27.1.16 קבע בית המשפט כי קיימות ראיות לכאורה כנגד שלושת המשיבים, אך אינן דיות. לחובת המשיב 1 - 5 הרשעות קודמות בעבירות של אחזקת נשק ; אחזקת סכין; עבירות רכוש ואיומים.

לחובתו מאסר על תנאי בר הפעלה בעבירה של אחזקת נשק, בעבר ריצה מאסרים מאחורי סורג ובריח וקיים תיק תלוי ועומד בעבירה של אחזקת סכין.

לחובת המשיב 2 - 6 הרשעות קודמות בתעבורה.

לחובת המשיב 3 - 3 הרשעות קודמות בעבירות אלימות; רכוש; הפרת הוראה חוקית, ריצה בעבר שני מאסרים מאחורי סורג ובריח.

עוד נקבע בהחלטה כי יש מקום לבחון חלופת מעצר בעניינם של שלושת המשיבים רק לאחר קבלת תסקיר.

התקבלו תסקירים בעניין כל אחד מהמשיבים, אליהם אתייחס בהמשך ההחלטה.

התקיים דיון לאחר קבלת התסקירים ביום 10.2.16.

באת כוח המבקשת עותרת למעצרם עד תום ההליכים.

בעניינו של המשיב 1 - קיימת מסוכנות מתוך דוחות הפעולה, מתוך הראיות שהוצגו לבית משפט על כך כי הנשק נפל מגופו של המשיב 1. לטענתה, לא ניתן לאיין מסוכנות המשיב 1 ומקומו למעצר עד תום ההליכים. מציינת במפורש שתיקתו של המשיב 1 במסגרת כל החקירות. שתיקה זו משליכה לעניין המסוכנות. מפנה לבש"פ 1748/11, ניתן על ידי כב' השופט עמית בעניינו של בועז יחזקאל נ' מדינת ישראל. קיימת עילת מעצר סטטוטורית, קיים חשש ממשי לשלום הציבור, רק תפיסת המשיב 1 מנעה ממנו להוציא תכניתו לפועל. מפנה להרשעותיו הקודמות בעבירה של אחזקת נשק, אחזקת סכין, רכוש ואיומים, היותו בעבר מרצה עונש מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח, ולחובתו מאסר על תנאי בר הפעלה בעבירה של אחזקת נשק.

3

בא כוח המבקשת מתייחסת לתסקיר שהוגש בעניין משיב 1. מדובר בתסקיר שלילי ביותר שאך לאחרונה השתחרר ממאסר, אימץ קודים שוליים, מגלה חזרתיות בהתנהגות שולית ופורצת גבולות, אין לו קושי בהתנהגותו ובאורח החיים אותו מנהל. לאור התסקיר עולה תמונה מדאיגה בדבר חשש ממשי להמשך ביצוע עבירות ופגיעה בשלום הציבור, המפקחים שהוצעו לא נמצאו ראויים, לא ניתן ליתן אמור במשיב זה, אינו עובר את משוכת האמון שהוא העניין הבסיסי ביותר טרם תישקל חלופת מעצר ועל כן מבקשת להורות על מעצרו עד תום ההליכים.

בעניינו של המשיב 2 - משיב זה יחד עם המשיבים האחרים קשר קשר לפגוע באחר, הצטייד בנשק, רק תפיסתו מנעה הוצאת התכנית אל הפועל. בעברו 6 הרשעות קודמות בתחום התעבורה. משיב זה לא נתן הסבר להימצאותו במקום, להתנהגותו. משיב זה שתק בכל החקירות. קצין המבחן התרשם מאדם בעל אישיות לא בשלה ונגררת העלול להגיב באופן בלתי שקול ולא מותאם למצבי לחץ וסיכון. נפסלו המפקחות המוצעות. גם במשיב זה, לטענת המבקשת, לא ניתן ליתן אמון ואינו עובר את המשוכה הראשונית שהיא בסיס לשקילת שחרור בתנאים.

בעניינו של המשיב 3 - משיב זה קשר עם האחרים קשר לפגוע באחר. הצטייד בנשק, רק העובדה שנתפסו מנעה הוצאת התכנית אל הפועל. לחובתו 3 הרשעות קודמות, 14 תיקי חקירה הכוללים עבירות אלימות, עבירות רכוש, הפר 4 פעמים הוראה חוקית, ריצה שני מאסרים בפועל מאחורי סורג ובריח, שתק בחקירות, לא עבר שינוי על פי התסקיר מהמאסר האחרון, לא עבר כל הליך טיפולי ומדובר בזמן קצר יחסית מאז שוחרר ממאסר. משיב זה הפר פעם אחר פעם תנאי שחרור כשנמצא בפיקוח. על אף שהתסקיר המליץ שחרור בחלופה, לא ניתן להבין על שום מה זו מסקנת קצין המבחן. לא מדובר בתסקיר חיובי, לא מדובר באדם שניתן לו בו אמון ועל כן גם משיב זה אינו עובר את המשוכה הבסיסית, של מתן אמון טרם בחינת שחרור לחלופה.

באת כוח המשיב 1 - המשיב 1, ילד בן 19 בלבד, המדבר בפתיחות על אורח החיים שמנהל, ויחד עם זאת מבקש עזרה. מדובר במשיב שחווה נסיבות חיים לא פשוטות מאז היותו בן 12, בגיל זה החלו לפתוח תיקים נגדו, הוריו לא היו מסוגלים לפקח עליו, וכך התגלגל במהלך חייו עד להיום.

בעבר ההורים שמשו כמפקחים ונמצאו מתאימים. לא ניתן להבין מהתסקיר מדוע כיום הורים אלה אינם מתאימים לשמש כמפקחים על המשיב 1.

החל טיפול אצל עובדת סוציאלית קלינית פרטית, אך הטיפול הופסק לאור שליחתו ל-10 חודשי מאסר בפועל, לטענת באת כוח המשיב, המשיב 1 אינו אשם בהפסקת הטיפול אך ורק בשל העובדה כי נשלח למאסר.

4

כל חייו עוד לפניו. מציינת מספר פעמים כי מדובר בצעיר בן 19 בלבד. המשפחה הציע מפקח נורמטיבי ללא עבר המכיר את המשיב 1 מילדותו ומוכן לפקח עליו בביתו שלו. לא ניתן להבין מהתסקיר מדוע המפקח אינו ראוי. לאור העובדה כי קיימות ראיות אך הן לא מספיקות להרשעה, כפי שנקבע בהחלטה, יש למצוא חלופה הולמת וזו שהוצגה היא הולמת למשיב. בית משפט רשאי ויכול להוסיף איזוק אלקטרוני למשיב זה. אם יפר תנאי האיזוק, יחזור למעצר.

בא כוח המשיבים 2 ו-3 -

בעניינו של המשיב 2 שירות המבחן מדבר בשני קולות. מפנה לתסקיר עצמו. אין למשיב עבר פלילי. בעבר נמצא תחת פיקוח ללא הפרות ועל כן המפקחות, על פי אותו פיקוח, ראויות גם עתה. המשיב מוכן לפיקוח אלקטרוני. מבקש את בית המשפט להורות על שחרורו באיזוק אלקטרוני.

בעניינו של המשיב 3, מדובר במי ששיקם עצמו על פי התסקיר. השתתף בקבוצות. קצין מבחן עקב אחריו. מפנה לתסקיר עצמו בו נעשית אבחנה ברורה ומדוייקת על השינוי בגישת המשיב 3 לבעייתיות שהייתה. המפקחת עשויה לתת מענה לסיכון הנשקף ממנו. למעשה קצין מבחן אישר 3 מפקחים. מבקש לאמץ החלטת שירות המבחן בעניינו.

לגופו של עניין.

שתיקתם של המשיבים:

בבית המשפט העליון, במסגרת בש"פ 1748/11 בועז יחזקאל נ' מדינת ישראל עמד כב' השופט עמית על משמעות השתיקה: "אין זה סוד כי במישור הראייתי, זכות השתיקה היא בבחינת שטר ושוברו בצידו, באשר השתיקה יכולה לשמש חיזוק ואף סיוע לראיות התביעה. אך האם יש לזקוף את השתיקה לחובתו של נאשם גם במישור דיני מעצר עד תום ההליכים? שאם נאמר כך, נמצאנו מעמידים את הנאשם דילמה קשה. מחד, זכותו של הנאשם לכלכל את הגנתו כפי הבנתו, ובמסגרת זו לשמור על זכות השתיקה, אם בהליכי חקירה ואם בהליכי משפט. מנגד, ככל שנזקוף את השתיקה לחובת הנאשם גם בהליכי מעצר משמעות הדבר כי הנאשם נועל על עצמו את דלת תא המעצר ומפקיד המפתחות בידי סוהריו עד אשר יתרצה וישבור את שתיקתו".

5

כפי שעולה מהפסיקה, יש נפקות לשתיקה בהליכי המעצר. בבש"פ 990/04 סעדי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו), שתיקת הנאשם, מקום בו היה מתבקש הסבר מצידו מחזק את עמדת התביעה לצורך שלב המעצר. דהיינו, השתיקה עשויה לחזק עילת המסוכנות. עמד על כך השופט זמיר בבש"פ 8638/96 קורמן נ' מדינת ישראל פד"י נ(5) 200, 206 וכך צוין: "עדיין, כמובן, עומדת לנאשם זכות השתיקה. אך זכות זאת, שיש בה כדי לסייע בידיה נאשם לצאת זכאי בדין, לא נועדה לסייע בידי הנאשם להשתחרר מן המעצר המניעתי לפני שהוכרע הדין. בדרך כלל נאשם שיש נגדו ראיות לכאורה בדבר ביצוע עבירה חמורה, מן העבירות המנויות בסעיף 21א(א)(2) לחוק סדר הדין בפלילי [נוסח משולב]

אינו יכול ליהנות משני העולמות בעת ובעונה אחת: גם לשתוק, על אף הנטל הרובץ עליו להפריך את חזקת המסוכנות, וגם להשתחרר מן המעצר אף על פי שהוא נותר בחזקת מסוכן".

בעבירות נשק נקבע בפסיקה (בש"פ 3842/10 זועבי נ' מדינת ישראל, לא פורסם, 18.5.2010) כב' השופטת נאור, אין מקום לשחרור לחלופת מעצר אלא במקרים חריגים ביותר. השתיקה מהווה רכיב המחזק עילת מסוכנות, קיים קשר אינהרנטי בין שתיקת נאשם לבין עילת מסוכנות בעבירות נשק. עוד נקבע בפסיקה כי שתיקת נאשם במסגרת בקשה עד תום ההליכים, מונעת האפשרות לדרג העבירה בהיררכיה של עבירות הנשק (בש"פ 625/82 אבו מוך נ' מדינת ישראל פד"י ל"ז(3) 668, 671) בית משפט סיווג עבירות הנשק לפי חומרתן, מן הכבד אל הקל, החל בעבירות נשק שנועדו לפגוע בביטחון המדינה או הציבור; דרך עבירות נשק לשם ביצוע עבירות פליליות חמורות.

לאור הקשר בין שתיקה לבין עילת המסוכנות בעבירות נשק, נקבע כי עבירה בנשק לפי סעיף 144 לחוק העונשין היא עבירת ביטחון כאמור בסעף 35(ב)(1) לחוק המעצרים, ומכאן שקמה חזקת מסוכנות סטטוטורית לפי סעיף 21(א)(1)(ג)(2) לחוק המעצרים, חזקה המצדיקה מעצר עד תום ההליכים ככלל. החריג לכלל זה הינו חלופת מעצר ויש לבחון בעניינו של כל אחד מהמשיבים, האם ניתן ויש מקום להחיל החריג לכלל.

בעניינו של המשיב 1 -

התקבל תסקיר קצין מבחן וממנו עולה כי המשיב, כבן 19.5, שוחר ממאסר קודם בפברואר 2015, שנגזר בגין ביצוע עבירת נשק, אחזקת נשק והפרעה לשוטר.

בין השנים 2011 - 2014 ביצע עבירות בתחום הרכוש, האלימות והנשק ותלויים נגדו שני תיקי מב"ד נוספים בחשש לביצוע עבירות שיבוש הליכי משפט ואחזקת סכין. ההוכחות בכתב האישום בעניינים אלה בעיצומן.

עולה מהתסקיר כי עוד בהיותו נער, התנהגותו הייתה אלימה ובעייתית כלפי בני גילו.

בשל צנעת הפרט לא אפרט יתר על המידה בעניינו, אך אציין כי סרב להשתלב במעון נעול 'מצפה ים', נמצא במעצר בית ובאיזוק אלקטרוני בשנת 2014. קיימת חזרה על התנהגות שולית ופורצת גבולות ללא הבעת מצוקה מאופן התנהלות חייו, קרי, משיב זה אינו מבחין בהתנהלותו השלילית, פועל באינטנסיביות למציאת פתרונות תוקפניים ואלימים כאמצעי להשגת מעמד וערך בעיני עצמו. קצין המבחן התרשם כי יכולתו להפיק מקשר טיפולי מוגבלת. קיים סיכון להישנות התנהגות פורצת גבולות ובעייתית במשיב זה.

די באמור לעיל כדי שלא ייראה עניינו בגדר חריג יוצא דופן לנקודת המוצא המצדיקה מעצר עד תום ההליכים בעבירות נשק.

6

בנוסף, על פי התסקיר, לא נמצאה חלופת מעצר הולמת, סמכותית ורצינית, שתוכל להפחית מרמת הסיכון במצבו.

לאור האמור לעיל, אני מורה על מעצרו עד תום ההליכים.

בעניינו של המשיב 2 -

עולה מהתסקיר בחור צעיר בן 23, נכון להיום, הסובל מבעיות קשב וריכוז, דימוי עצמי נמוך, ממעיט ביצירת קשרים עם אחרים, גישתו שטחית ביחס לנסיבות מעצרו, בעל אישיות לא בשלה ונגררת, ובמצבי לחץ וסיכון עלול להגיב באופן בלתי שקול ובלתי מתאים למצב. קצין המבחן מוצא פער משמעותי בין אורח חייו המוצהר ובין נסיבות מעצרו והתנהלותו שהביאה למעצרו, וקיים קושי לקצין המבחן להעריך רמת הסיכון הנשקפת ממנו.

אינני מוצאת בתסקיר אותן הנסיבות יוצאות דופן וחריגות בעטיין ניתן יהיה לראות במשיב כמצדיק את החריג מכלל מעצר עד תום ההליכים בעבירות נשק.

זאת ועוד, קצין המבחן מצא כי המפקחות המוצעות לא די בהן כדי לאיין רמת הסיכון הנשקפת ממשיב זה.

לאור האמור לעיל, אני מורה על מעצרו עד תום ההליכים.

בעניינו של המשיב 3 -

עולה מהתסקיר, בחור צעיר בן 21, שוחרר ממאסר קודם ביוני 2015. בעברו עבירות רכוש, שבל"ר, אלימות רחוב והפרות צווי בית המשפט בגינן ריצה 9 חודשי מאסר בפועל, הפר 4 פעמים הוראה חוקית.

ייאמר כבר, כי מי שמפר הוראה חוקית, ויותר מפעם אחת, ובמקרה זה - 4 פעמים, בתוך פרק זמן קצר, בבסיסו אינו ראוי לאמון בית המשפט. לעובדה זו יש להוסיף שתיקתו בחקירות, עבירות הנשק המיוחסות לו. שילוב כל אלה מהווים יחד נסיבות המצדיקות מעצר עד תום ההליכים ולא נסיבות חריגות המאפשרות כיוצא מהכלל, שחרור בתנאים בעבירות נשק.

עוד עולה מהתסקיר, כי המשיב 3 מתקשה בהפעלת שיקול דעת, בהצבת גבולות פנימיים לעצמו, נוטה להתנהגות בעלת מאפיינים כוחניים ושוליים ולאור כך, קצין המבחן מעריך סיכון בינוני להישנות התנהלות אלימה, שולית ובעייתית.

לאור כל האמור לעיל, אני מורה על מעצרו עד תום ההליכים.

ניתנה והודעה היום ט"ו אדר א' תשע"ו, 24/02/2016 במעמד הנוכחים.