1

בפניי בקשה למעצר עד תום ההליכים.

נגד המשיב הוגש ביום 11.3.18 כתב אישום המייחס לו שלושה אישומים של סחר בסמים (על פי האישום הראשון באוגוסט 2017 הוא מכר לסוכן משטרתי מספר טבליות של MDMA; על פי האישום השני ב-1.10.17 הוא מכר לסוכן 50 טבליות של הסם; על פי האישום השלישי בתאריך 15.10.17 מכר 346 טבליות של הסם).

הסנגור הודה שקיימות ראיות לכאורה והן עילת מעצר (פרוטוקול הדיון מיום 23.5.18). עיקר הדיון נסב על מצבו הנפשי של המשיב כאשר נערכו שני מסמכים מידי אנשי מקצוע שנגעו לעניין זה. המסמך הראשון הינו חוות דעת פסיכיאטרית מיום 4.4.18 שנערכה לאחר תקופת הסתכלות באשפוז. תואר שמדובר באדם שסובל משימוש ממושך מאוד בסמים מסוגים שונים, שברקע ישנו תהליך סכיזופרני מזה תקופה ארוכה ללא ביטויים של החרפה, דהיינו במצב של הפוגה מתמשכת. כמו כן צוין שברקע ישנה התנהגות אנטי סוציאלית. הוצע לנאשם טיפול תרופתי אך הוא סירב. בהעדר מסוכנות ופעילות פסיכוטית חריפה לא הוצע טיפול כפוי.

מחוות הדעת עולה שמדובר באדם שסובל ממחלת נפש כרונית אך יחד עם זאת נקבע בצורה ברורה שהוא כשיר לעמוד לדין ויכול לשאת באחריות על מעשיו.

2

בתסקיר מעצר שהוגש ביום 12.4.18 תוארו קורותיו וגם שם מופיע שהוא סובל מסכיזופרניה וזכאי לקצבת נכות מהמל"ל מזה מספר שנים. הוא חי עם בת זוג, אב לתינוקת ועבד באופן חלקי עד למעצרו. לחובתו עבר פלילי בעבירות שונות עוד מהיותו נער והוא נידון למאסר בעבר. תוארה גם שהותו בבית המעצר בתקופת המעצר. שירות המבחן ציין שנתקל בקושי לגבש הערכה מותאמת ביחס למסוכנות נוכח מצבו הנפשי אך צוינה מסוכנות לאור התלות בסמים והעדר השתלבות בטיפול ויציבות בחיים.

שירות המבחן לא המליץ על החלופה שהוצעה על ידי הנאשם, של מעצר בית בביתו, בפיקוח בני משפחה וצוין שהמשיב התנגד לאופציה של חלופה טיפולית מוסדית.

במהלך הדיון שהתקיים ביום 23.5.18 העלה סנגורו בקשה להפנות את המשיב שוב לבדיקה פסיכיאטרית נוספת, הפעם על ידי צוות רפואי אחר. נטען שחלפה תקופה מאז מתן חוות הדעת הראשונה וייתכן שחלה הדרדרות במצבו של המשיב ותוארו תסמינים שונים.

המדינה התנגדה לבקשה. נטען שנערכה חוות דעת מקיפה ויסודית עם מסקנות ברורות. נטען שלא התגלו ביטויים התנהגותיים שיכולים להצביע על קיום מצב פסיכוטי חריף ונטען שלא קיימת עדות מבוססת לשינוי המצב מאז.

עוד בשולי הדברים יוער שהמשיב הגיש מכתב באמצעות סנגורו בתחילת הדיון בו הוא העלה טענות שונות (סומן ת/1).

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועיינתי במסמכים שצוינו לעיל ובמסמכים נוספים שהוגשו במהלך הדיון (מסמכי הביטוח הלאומי שהוגשו על ידי הסנגור (סומנו ת/2) הגעתי למסקנה שאין הצדקה להורות על עריכת חוות דעת נוספת טרם מתן החלטה בבקשת המעצר כאשר המסמכים שנערכו לרבות חוות הדעת מספיקים לשלב זה של הדיון. אין עדות או ראיות לשינוי רדיקלי במצבו הנפשי של המשיב מאז שנערכה חוות הדעת הפסיכיאטרית. אמנם המשיב מעלה טענות שונות במהלך הדיונים אבל הוא מתקשר עם עורכי דינו והשתתף בדיונים באופן פעיל.

אשר על כן, בהעדר חלופה שיכולה לאיין את המסוכנות או להוריד אותה לרמה סבירה, הנני מורה על הארכת מעצרו של המשיב עד תום ההליכים.

ניתנה היום, ל' סיוון תשע"ח, 13 יוני 2018, בהעדר הצדדים.

3