1

1.      כנגד המשיבים הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות של חבלה בכוונה מחמירה, תקיפה בנסיבות מחמירות, תקיפה סתם, ותקיפת ששוטר בנסיבות מחמירות

2

2.      על פי הנטען בכתב האישום- ביום 28/9/18, הגיעו המשיבים יחד עם גב' אנסטסיה גולדמן לפאב "ברקוד", וביקשו להיכנס; המארח- אשרף (אחד המתלוננים), אמר להם כי לא יוכלו להיכנס; לאחר שגב' גודלמן גילתה כי הפאב ריק, ניגשו המשיבים לאשרף, הטיחו בו כי הוא גזען, והמשיב 2 הכה בו באגרוף; מאבטח ששהה בפאב, דימיטרי שמו, ניגש למשיב 2 בניסיון להרגיעו, ואז התנפלו המשיבים על דימיטרי

3.      המשיבים חבטו וחבלו בדימיטרי, באגרופים ובעיטות, השליכו אותו לנתיב נסיעת המטרונית, והמשיכו להכותו. בעל הפאב- סאמח יצא אף הוא מהפאב, והמשיבים תקפו גם אותו בצוותא (המשיב 2 הכה בו באגרופו); סאמח נמלט חזרה לפאב והבריח את דלתו; המשיבים נטלו כיסאות שהיו בחוץ והטיחו אותם בדלת הפאב.

4.      בשלב כזה או אחר הגיעו למקום השוטרים מוגוס ועידן; אלו דלקו אחרי המשיבים; משיב 1 נעצר ע"י השוטר עידן לאחר שניסה להמלט; משיב 2 נמלט אף הוא, תקף את השוטר מוגוס, ולבסוף נעצר.

5.      לדימיטרי נגרמו חבלות קשות, שברים ופגיעות; גם לאשרף, ולשוטר מוגוס נגרמו חבלות.

6.      המשיבים נעצרו עד תום ההליכים כנגדם; בינתיים, מהלך בירור התיק העיקרי, נשמעו ראיות; המשיב 1 (להלן "המשיב") הגיש בקשה לעיון חוזר, במסגרתה טען לכרסום מהותי וממשי בראיות התביעה, ועל כן, כך אליבא המשיב, יש לשחררו ללא דיחוי לחלופת מעצר.

7.      עקב עיכוב כזה או אחר, השתהה בירור הנושא (ראה פרוטוקול 17/6/19); פרוטוקולי ישיבות השמיעה הונחו בפני ויש להכריע

8.      לאחר שבחנתי טענות הצדדים, סבורני כי דין הטענה לעיון חוזר להידחות.

9.      כידוע, טענת כרסום בראיות התביעה אינה טענה של מה בכך; על הטוען עיון חוזר בטענת כרסום- "להצביע על שינוי דרמאטי במערכת ראיות התביעה, ועל כרסום מהותי ומשמעותי בה. צריך להיות בשינוי שחל, כדי להפוך את הקערה על פיה, עד כדי הטיית הכף לזכות הנאשם באופן שהסיכויים לזיכויו עולים על הסיכויים להרשעתו. מהפך זה צריך להסתבר מיניה וביה מתוך העדויות..." (בש"פ 4794/95 שאבי נ' מ"י; ראה גם בש"פ 1446/17 טחאן נ' מ"י ובש"פ 8216/13 אוחיון נ' מ"י).

3

10.  יוזכר- העובדה כי עד חזר מעדותו, ונתבקשה עשיית שימוש בהוראות סעיף 10א' לפקודת הראיות, או שעד הוכרז כעוין, אינה משמיטה הקרקע מתחת מארג ראייתי; ראה לנושא זה- בש"פ 1001/99 קורנבליט אהרון נ' מ"י; ראה גם בש"פ 3087/16 בן משה נ' מ"י.

11.  לגופם של דברים- העד אשרף (מארח הפאב), החל להשיב כי אינו זוכר פרטי האירוע, ציין כי הצדדים "עשו סולחה", והבהיר כי האירוע כבר אינו מעניין אותו

12.  עם זאת אשרף אישר את שמסר במשטרה (עמ' 26), אישר כי הדברים שמסר הנם אמת וכי לא שיקר.

13.  בעמ' 27 לפרוטוקול מאשר אשרף כי דימיטרי הותקף אך טוען כי אינו זוכר שראה מי התקיפו; בעמ' 28 סיפא כבר מאשר אשרף כי המשיבים הם שתקפו את דימיטרי; בעמ' 29 מוסיף אשרף כי המשיבים הטיחו כיסאות בחלונות הפאב (כמתואר בכתב האישום), שהיכו את בעל הפאב (סמאח). בעמ' 34 מאשר אשרף כי מה שאמר במשטרה הנו נכון ואמיתי, גם מבחינת זיהוי המשיבים

14.  העד השוטר מוגוס- העיד באופן קוהרנטי; העד מתאר הכיצד הגיע לזירה עם השוטר עידן- הכיצד ראה שניים חובלים בדימיטרי ורדף אחרי אחד המשיבים שנתפס; אליבא העד היה בקשר עין רציף עם המשיב 2 (עמ' 52); העד אישר כי ראה שדימיטרי מותקף בבעיטות לראשו (עמ' 47)

15.  העד השוטר עידן ביטון- העיד באופן סדור גם כן; העד אישר כי "התביית על האדם שבעט" (עמ' 53) ולאחר שהמשיב 2 החל להימלט, עשה כן גם המשיב; העד הידן מאשר "לא הורדתי ממנו את העיניים, (עמ' 54); זיהוי המשיב אליבא העד הנו ברמת וודאות של 100% (56).

16.  בעמ' 60 מבהיר השוטר עידן- הבחור שברח זה הבחור שבעט "התמקדתי רק בו".

17.  המתלונן העיקרי, דימיטרי, העיד בשתי ישיבות- 14.4.19 ו- 18.4.19.

4

18.  המתלונן זיהה את הנאשמים (עמוד 7) וציין כי אכן קיבל מכה בגב, אך לא יודע על ידי מי (עמוד 9). דימיטרי אישר כי לסלקטור, אשרף, נתנו "סטירה קלה בפנים" (עמוד11). רוב תשובות דימיטרי היו כי אינו זוכר את האירוע, אינו זוכר על מה חתם ואינו ידוע תוכן הדברים עליהם חתם וראה עמודים 16-17, עמוד 35, ועמוד 20.

19.  דימיטרי ציין כי אינו זוכר אם אחד מהנאשמים גרם לניתוחיו (עמוד 20) ואינו זוכר מי היכה ראשון (עמוד 23).

20.  דימיטרי אישר כי הרביצו לו והתנפלו עליו (עמוד 24), כי גונן על עצמו והגדיר את הנאשמים "פשוט אנשים שסרחו מהדרך". (עמוד 26)

21.  בעמוד 25 לפרוטוקול הוכרז דימיטרי כעד אוין. עם זאת, דימיטרי זיהה באולם את ה"קווקזי" ואת ה"ערבי" עליהם נסבו הודעותיו בחקירות המשטרה. (עמודים 28,30 לפרוטוקול). למעשה, מאשר דימיטרי כי ההודעות במשטרות מתייחסות למשיבים דנן.

22.  בהמשך עדותו מציין דימיטרי כי אמר לב"כ המאשימה שלא היו מכות (עמוד 31 לפרוטוקול) אם כי עמוד לאחר מכן מציין כי המשיבים השתתפו בקטטה והכו בו באגרופים (עמוד 31) ובהמשך מציין שהמשיב כאן, תקף את אשרף (עמוד 37).

23.  דימיטרי מציין מחד כי לא שיקר במשטרה (עמוד 43) אך אינו יודע על מה חתם.

24.  עוד מציין דימיטרי כי היו יותר משני תוקפים, ומשני אנשים שבעטו בו, עת שכב, ועל כן אינו יכול לומר מי הוא זה שגרם לחבלות שהביאו לניתוחיו.

25.  אין ספק שעדותו של דימיטרי היתה רווית סטירות, דימיטרי ניסה להתחמק מהאירועים ומהשאלות שהוטחו בו, חזר בו מהודעותיו במשטרה, טען כי אינו זוכר דברים ועוד.

26.  אין ספק כי לא ניתן לייחס משקל רב לעדות, אפוא, ויש לכך משמעות.

27.  עם זאת, בצד עדות זו של דימיטרי, לא ניתן להתעלם מהעובדה כי קיים סרטון, כי שני המשיבים מוקמו באירוע וזוהו על ידי כלל העדים, וכי השוטרים שעדותם היתה קוהרנטית זיהו את המשיבים כי שחובלים בדימיטרי ומכאן ניתן לייחס לדמויות המופיעות בסרטון את זהות המשיבים.

5

28.  יוצא, כי חרף חולשת עדות דימיטרי, והקשיים בעדות אשרף, אין אנו במצב בו "הקערה התהפכה על פיה" ועדין קיים סיכוי ממשי להרשעת המשיבים.

29.  בנסיבות אלה, אני דוחה הבקשה לעיון חוזר בטענת כרסום.

ניתנה היום, כ"ג סיוון תשע"ט, 26 יוני 2019, בהעדר הצדדים.