1

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

בקשה למעצר המשיבה עד תום ההליכים במשפטה על רקע כתב אישום המייחס לה, באישום ראשון, איומים, תקיפת זקן הגורמת חבלה ממש ותקיפה סתם; ובאישום השני - איומים, שתי עבירות של תקיפה סתם והיזק לרכוש במזיד.

כתב האישום מתאר שני אירועים, האחד מיום 24.9.16, אז איימה המשיבה על הוריה בכך שאמרה להם כי היא תשמיד אותם, תקפה את אמה בכך שהכתה בפניה באגרוף, סובבה את ידה, היכתה בידיה וברגליה, והוסיפה ותקפה את אביה, יליד 1942, בכך שהיכתה בפניו באגרופים ובעטה ברגליו, תוך שהיא דורשת מהם כסף. האירוע השני התרחש ביום 9.10.16, אז חזרה המשיבה לבית הוריה לאחר שהייה של מספר ימים במסגרות רפואיות, קיללה את אמה ואיימה עליהם בכך שאמרה להם שהיא תגמור אותם, שברה את שלבי החלון בכך שהיכתה בהם וגרמה לנזק, ובהמשך משכה בשערותיה של אמה, ומשאביה ניסה להפריד בין השתיים תקפה גם אותו בכך שהיכתה בעורפו ובעטה בו.

2

באת-כוח המשיבה הסכימה לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר, ונוכח מחלתה הפסיכיאטרית של המשיבה התבקש הפסיכיאטר המחוזי להגיש חוות דעת פסיכיאטרית. זו הוגשה, וממנה עולה כי המשיבה היתה אחראית למעשיה, וכשירה לעמוד לדין. עוד עולה מחוות הדעת כי המשיבה התקבלה "במצב הטוב ביותר שהיכרנו".

חרף הבקשה למעצרה של המשיבה עד תום ההליכים, בשים לב לכך שעברה נקי והיא בשבוע ה-26 להריונה, ולאחר ששמע דברי בית המשפט, הסכים בא-כוח המבקשת לשחרורה של המשיבה, ככל שתוצע חלופת מעצר טובה ונאותה שתבטיח שלומם של המתלוננים. וכבר אומר כי הייתי נכונה לשקול בחיוב שחרורה של המשיבה, אלא שלא הוצעה כל חלופת מעצר, והצעת באת-כוח המשיבה לפיה ניתן יהיה להסתפק בערבות עצמית של המשיבה והרחקה מבית הוריה, אין בידי לקבל בנסיבות המקרה שבפניי.

יחד עם האמור, איני מוצאת ליתן החלטה סופית, אלא לאפשר למשיבה לגייס חלופת מעצר, ולפיכך קובעת לדיון נוסף ליום 14.11.16 בשעה 10:30.

המשיבה תובא לדיון באמצעות שב"ס.

ניתנה והודעה היום, ב' בחשוון התשע"ז, 3.11.2016, במעמד הנוכחים.