1

נוכחים:

ב"כ המבקשת: עו"ד נעמה פנן

ב"כ המשיב: עו"ד תמר נבו

המשיב: הובא ע"י שב"ס

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

במסגרת סמכויותיי על פי סעיף 170 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב)' תשמ"ב-1982' ועל פי סעיף 15(א) לחוק לטיפול בחולי נפש, תשנ"א-1991, נוכח חוות הדעת הפסיכיאטרית, אשר עולה ממנה כי המשיב לא היה אחראי למעשיו בזמן ביצוע העבירות ואינו כשיר כיום לעמוד לדין, וכן לנוכח עמדת הצדדים, אני מורה כדלקמן:

1.                  ההליכים בתיק העיקרי נגד הנאשם יופסקו לאחר שהוסכם לקיומן של ראיות לכאורה.

2.                  הנאשם יאושפז במקום עליו יורה הפסיכיאטר המחוזי, לאחר שנמצא כי קיימת מסוכנות ומצבו מצריך אשפוז;

2

3.                  אשר לתקופת האשפוז: בית משפט זה נתן מספר רב של החלטות, לפיהן, יש לפרש את ההוראות החדשות בחוק ככאלה המכילות את תקופת המקסימום כתקופה המירבית לאשפוז. לא ראיתי לשוב ולחזור על כל הנימוקים. עיינתי בהחלטת בימ"ש מחוזי הנכבד (ת.פ.32571-07-15), וסבורני כי ממנה עולה שלא יעלה על הדעת שלבימ"ש לא יהיה שיקול דעת בקביעת תקופת האשפוז. מקריאה מדוקדקת של ההחלטה, עולה כי בבסיסה הצורך להותיר לבימ"ש את שיקול הדעת, ולא הכרעה בדבר פרשנות ההוראה הספציפית בחוק. היות שמדובר בתקופה מקסימלית לאשפוז שממנה על הפסיכיאטר לא לחרוג, ובהינתן העובדה כי בענייננו, מדובר בתקופה מקסימלית של שלוש שנים, סבורני כי ניתן לקבוע כי צו האשפוז לא יחול מעבר לאותן שלוש שנים.

4.                  הפסיכיאטר המחוזי מתבקש להודיע לסנגוריה הציבורית על מועד הבאת הנאשם בפני הוועדה הפסיכיאטרית.

המזכירות תשלח עותק החלטה זו לפסיכיאטר המחוזי ולסנגוריה הציבורית. תשומת הלב מופנית לכך שהמשיב מבקש להיות מיוצג על ידי עורך דין בהליכים בפני הוועדה על פי חוק הטיפול בחולי נפש.

המזכירות תסרוק לתיק העיקרי.

ניתנה והודעה היום י"א אלול תשע"ה, 26/08/2015 במעמד הנוכחים.