1

נ ו כ ח י ם :

ב"כ המבקשת            :          עו"ד יהונתן גנץ

ב"כ המשיב    :          עו"ד עלאא מסארווה

המשיב הובא ע"י השב"ס

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

הצדדים מסכימים לקיומן של ראיות לכאורה לעבירת איומים כאמור בכתב האישום.

במסגרת סמכויותיי על פי סעיף 170 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) תשמ"ב - 1982 ועל פי סעיף 15 (א) לחוק לטיפול בחולי נפש תשנ"א - 1991, נוכח חוות הדעת הפסיכיאטרית, אשר עולה ממנה כי המשיב אינו כשיר כיום לעמוד לדין, וכן לנוכח עמדת הצדדים, אני מורה כדלקמן:

1.                 ההליכים בתיק העיקרי נגד הנאשם יופסקו;

2.                 הנאשם יאושפז במקום עליו יורה הפסיכיאטר המחוזי, לאחר שנמצא כי קיימת מסוכנות ומצבו מצריך אשפוז;

3.                 תקופת האשפוז המירבית היא על פי סעיף 192 מדובר בפרק זמן מירבי של 3 שנים.

2

4.                 הפסיכיאטר המחוזי מתבקש להודיע לסניגוריה הציבורית ולעו"ד מיטל סטי פרחי ממפלג תביעות ת"א, על מועד הבאת הנאשם בפני הועדה הפסיכיאטרית.

אשר למשך האשפוז המירבי, אני מפנה להחלטתו של כב' השופט קרא בת.פ (ת"א) 13546-08-15 מדינת ישראל נ' פלוני. שם אימץ את הגישה לפיה משך האשפוז המירבי נקבע עפ"י העונש לצדה של העבירה. הנימוקים מופיעים בגוף ההחלטה

נסיבות ביצוע העבירה אינן נשקלות כאשר מדובר אשפוז שתכליתו טיפולית וכאשר לא קיים אי הלימה בין משך האשפוז המירבי, לבין הנסיבות עולות בכתב האישום.

המזכירות תשלח עותק החלטה זו לפסיכיאטר המחוזי ולסניגוריה הציבורית. תשומת הלב מופנית לכך שהמשיב מבקש להיות מיוצג על ידי עורך דין בהליכים בפני הועדה על פי חוק הטיפול בחולי נפש.