1

 

 

 

 

[פרוטוקול הושמט]

 

 

החלטה

 

1.         לפניי בקשה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים כנגדו.

 

2.         הבקשה נסמכת על כתב אישום שהוגש כנגד המשיב, בו יוחסו למשיב שתי עבירות איומים ועבירה של חבלה במזיד ברכב.

            מעובדות כתב האישום עולה שביום 4.9.15 גרם המשיב נזק לרכבו של המתלונן בכך שהכה ברכב באמצעות קרש וגרם לנזקים בדמות עיקום הפח בגג ושבירת השמשה הקדמית.

            עת הבחינה אשתו של בעל הרכב בנעשה ביקשה מהמשיב לחדול ממעשיו, ובתגובה זה איים עליה בכך שאמר לה שירצח אותה. בהמשך השליך המשיב אבן אל חלון בית המתלוננת ואף צעק שמישהו ימות פה היום. שוטרים שהוזעקו למקום הבחינו במשיב כשלידו אבן, בקבוק בירה. בשלב זה איים המשיב על שוטרים בכך שאמר להם שהוא "יזיין אותם" כשישתחרר.

 

2

3.         בא-כוח המשיב הסכים לקיומן של ראיות לכאורה, וטען כי בנסיבות העניין לא מתגבשת עילת מעצר למעצר ממש. בהחלטה שניתנה על ידי ביום 7.9.2015, קבעתי כי קיימת עילת מעצר והפניתי את עניינו של המשיב לשרות המבחן על מנת שזה ימציא תסקיר מעצר בעניינו של המשיב.

 

 

 

4.         ב"כ המשיב ערר על ההחלטה לדחות את הדיון בעניינו של המשיב לצורך קבלת תסקיר של שרות המבחן.

 

            בערר טענה ב"כ המבקשת (ב"כ המשיבה בערר) כי: "... ולכן צריך לקבל תסקיר לפני שחרור, לא רק לעניין העמידה על מידת המסוכנות והתאמתה של החלופה, אם בתוך אופקים או הרחק מאופקים, וגם בנושא של הליך טיפולי". (עמוד 2 שורות 10-12 בעמ"ת 14568-09-15 דהן נ' מדינת ישראל).

 

            בהחלטה שניתנה במסגרת אותו ערר, קבע בית המשפט (כב' השופטת ג' לוין), בין היתר: "... מצדיק לטעמי בחינה של שרות המבחן באשר לשאלה האם ניתן לאיין את המסוכנות הנשקפת מן העורר בדרך של חלופה, כמו גם בחינה של חלופה קונקרטית שיציע העורר. העובדה שהעבירה נעברה לכאורה שעה שהעורר היה בגילופין, גם היא תומכת לטעמי בהצדקה לקבלת תסקיר, שיכול ויתייחס גם להיבטים טיפולים".

 

            בסופו של יום הערר נדחה וכאמור, התיק נדחה לקבלת תסקיר של שרות המבחן.

 

5.         מתסקיר שרות המבחן שהוגש לקראת הדיון היום, עולה כי המשיב צעיר, כבן 21, רווק שהתגורר טרם מעצרו בבית הוריו.

            בתסקיר מפרט שרות המבחן את מצבו האישי- משפחתי המורכב של המשיב. שרות המבחן מתאר, בין היתר, את התמכרותו של המשיב לחומרים משנה תודעה. שרות המבחן מציין כי המשיב מתחיל להכיר באופן בסיסי בנזקקותו הטיפולית ובכך שאם לא ישתלב בהליך טיפולי הוא עלול לחזור להסתבך.

            שרות המבחן התרשם כי קיימת רמת סיכון גבוהה להישנות התנהגות דומה.

3

            שרות המבחן בחן את חלופת המעצר שהוצעה בבית סבתו של המשיב בפיקוח בני משפחה שונים. בסופו של יום המליץ שרות המבחן על שחרור המשיב לחלופת מעצר בדמות "מעצר בית" מלא, בבית סבתו בפיקוח של הסבתא ושני דודים. שרות המבחן דוחה את האפשרות כי אמו של המשיב, שהוצעה אף היא כמפקחת, תשמש כמפקחת וזאת בהעדר סמכותיות.

 

            שרות המבחן המליץ לשלב את המשיב בטיפול ביחידה העירונית באשדוד לטיפול בנפגעי אלימות ואלכוהול וזאת במסגרת צו פיקוח מעצרים.

 

 

6.         ב"כ המבקשת עתרה להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים.

            ב"כ המבקשת הדגישה את חומרת מעשיו של המשיב, את עילת המעצר כפי שנקבעה על ידי בית משפט זה, והוסיפה כי המשיב לא עומד בתנאים שנקבעו לפסיקה לעניין שחרור לחלופה טיפולית במסגרת הליכי המעצר.

 

7.         ב"כ המשיב עתר להורות על שחרורו של המשיב לחלופת המעצר אשר הומלצה על ידי שרות המבחן.

            ב"כ המשיב הפנה לנסיבות העניין ולנסיבות ביצוע העבירות, לגילו הצעיר של המשיב, ולתקופת המעצר בה נתון המשיב.

 

8.         לאחר שבחנתי את טיעוני הצדדים, את נסיבות העניין, ואת המלצת שרות המבחן, הגעתי לכלל מסקנה כי ניתן במקרה זה להסתפק בחלופת המעצר שהוצעה והומלצה על ידי שרות המבחן.

 

9.         אכן בעניינו של המשיב קבעתי כי קיימת עילת מעצר. עילת המעצר נגזרת מעברו הפלילי של המשיב ומנסיבות ביצוע העבירות.

            יחד עם זאת, הלכה היא כי גם במקום בו נקבעו קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר, יש חובה לבחון אפשרות שחרור לחלופת מעצר.

 

            בענייננו, מבלי להקל ראש, נסיבות ביצוע העבירות הן לא מן החמורות, כל אחת בגזרתה.

            בעניינו, מדובר בצעיר כבן 21. בעניינו מדובר במי אשר נתון במעצר של ממש כחודשיים ימים. בענייננו, מדובר במי אשר קיימת בעניינו המלצת שחרור של שרות המבחן. כל אלה מצדיקים לטעמי את שחרורו של המשיב לחלופת מעצר.

4

 

            התרשמתי ששרות המבחן ערך בחינה רצינית ומעמיקה בעניינו של המשיב וזאת גם ביחס לחלופה שהוצעה. במסגרת בחינה זו פסל שרות המבחן את אחת הערבות שהוצעו.

 

10.       חלופת המעצר שהוצעה ואשר הומלצה בסופו של יום, היא חלופה בדמות מעצר בית. אין מדובר בשחרור לחלופה טיפולית דוגמת קהילה סגורה וכיוצ"ב.

 

            העובדה ששרות המבחן בחר לעתור לצו פיקוח מעצרים, במסגרתו תיבחן אפשרות שילובו של המשיב בטיפול, נוכח הצורך בכך, לא הופכת את החלופה לחלופה טיפולית. מכאן, שלטעמי, העקרונות שנקבעו בבש"פ 1981/11 מדינת ישראל נ' סויסה, פחות מתאימים לענייננו.

            דבר שבשגרה הוא שעצורים שמשתחררים ל"מעצר בית" משולבים בפיקוח מעצרים של שרות המבחן אשר במסגרתו משולבים אותם משוחררים בהליכים טיפוליים כאלה ואחרים.

            אין בכך כדי להפוך את אותה חלופה לחלופה טיפולית.

 

11.       לאור כל האמור לעיל, אני מורה על שחרורו של המשיב בתנאים הבאי9ם:

 

א.        "מעצר בית" מלא בבית הסבתא, הגברת רחל סויסה בכתובת רחוב הרב קוק 15/18 באשדוד וזאת בפיקוח של הסבתא הגברת רחל סויסה ת.ז 68326370 או של מר חיים סויסה ת.ז 33765769 או של מר מאיר מישל סויסה ת.ז 23659527.

            יותר למשיב לצאת לראיון קבלה ביום 8.11.2015 ביחידה העירונית לטיפול בנפגעי אלכוהול והימורים באשדוד בליווי אחד הערבים הנ"ל וזאת בין השעות 11:00 עד השעה 14:00.

            יותר למשיב לצאת לפגישות בשרות המבחן על פי הזמנה מראש ובכתב של שרות המבחן ובליווי אחד הערבים.

 

ב.         חתימה על התחייבות עצמית על סך של 7,000 ₪.

 

ג.         חתימת ערבות צד ג' של כל אחד מהערבים הנ"ל על סך של 7,000 ₪.

            הערבויות יכול ותחתמנה בבית משפט השלום באשדוד.

5

 

ד.         הפקדה כספית על סך של 5,000 ₪.

 

ה.        איסור יצירת קשר עם מי מהמעורבים באירוע.

 

ו.         צו פיקוח מעצרים למשך חצי שנה.

 

            ז.         התייצבות לדיונים בתיק העיקיר.

 

המשיב מוזהר כי עליו להתייצב לדיון, בליווי אחד הערבים, הקבוע ליום 30.11.2015 בשעה 10:30, בפני כב' ס' הנשיאה השופט א' ברסלר-גונן.

 

העתק ישלח לשרות המבחן.

זכות ערר כחוק.

 

 

 

ניתנה והודעה היום כ' חשוון תשע"ו, 02/11/2015 במעמד הנוכחים.