1

נ ו כ ח י ם :

ב"כ המבקשת            :          עו"ד רותם חזן

ב"כ המשיב    :          עו"ד חגית רחמני

המשיב הובא ע"י השב"ס מבי"ח "אברבנאל"

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

הצדדים מסכימים כי קיימות ראיות לכאורה לעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש ולעובדות המפורטות בכתב האישום.

2

במסגרת סמכויותיי על פי סעיף 170 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) תשמ"ב - 1982 ועל פי סעיף 15 (א) לחוק לטיפול בחולי נפש תשנ"א - 1991, נוכח חוות הדעת הפסיכיאטרית, אשר עולה ממנה כי המשיב אינו כשיר כיום לעמוד לדין, וכן לנוכח עמדת הצדדים, אני מורה כדלקמן:

1.                 ההליכים בתיק העיקרי נגד הנאשם יופסקו;

2.                 הנאשם יאושפז במקום עליו יורה הפסיכיאטר המחוזי, לאחר שנמצא כי קיימת מסוכנות ומצבו מצריך אשפוז;

3.                 תקופת האשפוז המירבית היא על פי סעיף 380 לחוק העונשין מדובר בפרק זמן מירבי של 3 שנים.

4.                 הפסיכיאטר המחוזי מתבקש להודיע לסניגוריה הציבורית ולעו"ד נורית פרחי ממפלג תביעות ת"א, על מועד הבאת הנאשם בפני הועדה הפסיכיאטרית.

בתי משפט שונים התייחסו למשך האשפוז המירבי, לתכליתו ולשאלה האם יש לקצוב אותו, או שמא לקבוע משך אשפוז לפי העונש הקבוע בחוק. בענין זה אני מצרפת דעתי להחלטתו ולנימוקיו של כב' השופט מלמד, בת"פ 40739-09-13. קביעת צו אשפוז איננה בבחינת ענישה ועל כן משך האשפוז המירבי שונה מעונש שהיה נגזר על המשיב לו הורשע בדין.

החלטתו של כב' השופט רוזן בת"פ 32571-07-15 לא שינתה את פני הדברים. באותו ענין נקבע כי לבית המשפט מסור שיקול דעת בענין משך האשפוז המירבי. אני סבורה כי יש לעשות שימוש בשיקול דעת זה במקרים בהם קיים חוסר הלימה בולט בין משך האשפוז המירבי לבין נסיבותיו של המשיב ונסיבות ביצוע העבירה. יש לציין כי בהצעת החוק התייחס בית המשפט למקרה שבו אושפז אדם תקופה של שנים ארוכות והרבה מעבר לעונש שלצד סעיף העבירה, חשש זה אינו קיים במקרה שלפני.

המזכירות תשלח עותק החלטה זו לפסיכיאטר המחוזי ולסניגוריה הציבורית. תשומת הלב מופנית לכך שהמשיב מבקש להיות מיוצג על ידי עורך דין בהליכים בפני הועדה על פי חוק הטיפול בחולי נפש.

ניתנה והודעה היום ח' תשרי תשע"ו, 21/09/2015 במעמד הנוכחים.

3

ניתנה והודעה היום ח' תשרי תשע"ו, 21/09/2015 במעמד הנוכחים.