1

בפני בקשה לעיון חוזר בתנאי המעצר של המבקש, בעתירה לאפשר למבקש פתיחת "חלונות התאווררות", בחג "אלפיטר", החל בין התאריכים 15.6.18-17.6.18, בין השעות 13:00-21:00, בליווי אחד המפקחים.

כנגד המבקש הוגש כתב אישום, עם בקשה למעצר עד תום ההליכים לפי ס' 21(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה מעצרים). זאת, במקביל להגשת כתב אישום המייחס לו עבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון נהיגה מעולם, אי ציות להוראות שוטר, רישיון רכב שפקע בתקופה העולה על שנה, ונהיגה ללא ביטוח, מיום 17.3.17. בעת האירוע, נהג המבקש באופנוע, ללא שהוכשר מעולם לנהיגה, ועת ביקשו ממנו השוטרים להציג רישיונותיו, המבקש ביקש להכנס לביתו להמצאת המסמכים אך עזב את המקום מבלי להציגם ולא ציית להוראות השוטרים.

2

הפסילה היא מת"פ 975-05-15, וכנגד המבקש עומד ותלוי בגין תיק זה עונש מאסר לתקופה של 10 חודשים, למשך 3 שנים.

ביום 28.3.18 נעתר מותב זה לבקשה למעצר המבקש עד תום ההליכים. ערר שהגיש המבקש לבית המשפט המחוזי התקבל ונקבע כי שירות המבחן יבחן המפקחים שהוצעו ואפשרות מעצר באיזוק אלקטרוני. לאחר שהוגש תסקיר, בו הומלץ על חלופת מעצר בביתו דודו, בביר אלמכסור, ובפיקוח דודו ואשתו, בתוספת איזוק אלקטרוני, הורה מותב זה, ביום 7.5.18, על מעצר המבקש באיזוק אלקטרוני, בבית דודו, בפיקוח.

כעת עותר המבקש כי בית המשפט יאפשר את יציאתו לחג "אלפיטר", החל בימים 15.6.18 - 17.6.18, בין השעות 13:00-21:00.

המשיבה מתנגדת לבקשה. לגישתה, אין מדובר במקרה חירום המצדיק יציאה למשך 3 ימים, ולמשך שעות רבות. בנוסף, צוין כי מדובר ביציאה לבית המבקש, המקום ממנו, על פי חומר הראיות, נמלט המבקש מהשוטרים. עסקינן, נטען, בכתב אישום חמור, המבקש היה מודע למעשיו עת ביצע את העבירות המיוחסות לו ולהשלכותיהם, כך שאין לו להלין אלא על עצמו. עוד הוטעם כי התיק העיקרי קבוע ליום 11.7.18.

דיון והחלטה

המסגרת המשפטית

סעיף 52(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), תשנ"ו-1996 (להלן: החוק) קובע כי עיון חוזר בהחלטה בעניין הנוגע למעצר, לשחרור או להפרת תנאי השחרור בערובה, ייעשה רק אם "נתגלו עובדות חדשות, נשתנו נסיבות או עבר זמן ניכר מעת מתן ההחלטה".

בבוא בית המשפט לדון בבקשה לעיון חוזר, עליו לבחון האם מאז ההחלטה המקורית שניתנה התגלו עובדות או נסיבות חדשות או שעבר פרק זמן ניכר, אשר יש בהם כדי לשנות את נקודת האיזון הראויה בין האינטרס של המבקש לבין האינטרס הציבורי בהגנה על ביטחון הציבור והבטחת תקינות ההליך השיפוטי (בש"פ 7125/07 פלוני נגד מדינת ישראל; בש"פ 2/06 אייל זילברפרב נגד מדינת ישראל; ב"ש (נצרת) 389/10 יוסף בן נימר הייב נגד מדינת ישראל).

לעניין "חלונות פיקוח, קובע סעיף 22ד(1)(ג) לחוק ק כי -

"(ג) (1) ...

3

(2) חלון פיקוח יכול שיהיה לשם קבלת טיפול רפואי, טיפול נפשי או טיפול אחר הדרוש למפוקח, פגישה עם קצין מבחן בהתאם להמלצת שירות המבחן, ולגבי מפוקח שהוא קטין - גם לשם לימודים בבית ספר, ויכול שיהיה לתכלית אחרת שהומלצה בתסקיר המעצר, או לתכלית חשובה אחרת, מטעמים שיירשמו."

בבשפ 77/17 פלוני נ' מדינת ישראל (11.1.17) (להלן - עניין פלוני), עמד כב' השופט מ' מזוז על אופייו של הליך מעצר באיזוק אלקטרוני, ו"חלונות פיקוח", הנגזרים מכך. כך בלשונו:

"מי שנעצר בפיקוח אלקטרוני הוא בגדר עצור, ולא בגדר משוחרר בערובה (חלופת מעצר), ומסטאטוס נורמטיבי זה גם נגזרות זכויותיו והמגבלות החלות עליו...

לסטאטוס המשפטי של מי שנתון בתנאי פיקוח אלקטרוני כעצור יש השלכות בהיבטים שונים (כגון לענין תוצאות הפרה של תנאי הפיקוח האלקטרוני), לרבות בהיבט הנוגע לענייננו של "חלונות פיקוח"."

ובהמשך, בנוגע להוראת סעיף 22ד(1)(ג) לחוק, נקבע:

"הוראה זו של המחוקק מצביעה על כך כי חלונות פיקוח של מי שנתון במעצר בפיקוח אלקטרוני מוגבלות ככלל לצרכים אישיים חיוניים ("טיפול רפואי, טיפול נפשי או טיפול אחר הדרוש למפוקח"), או לצרכים טיפוליים-שיקומיים ("פגישה עם קצין מבחן" או "לתכלית אחרת שהומלצה בתסקיר המעצר").

ברוח זו יש ליתן תוכן גם להוראת העולות בדבר התרת חלון פיקוח "לתכלית חשובה אחרת, מטעמים שיירשמו."

בענייננו, עסקינן במכלול נסיבות אשר הצדיק מלכתחילה מעצר המבקש מאחורי סורג ובריח.

כמו כן, לא נתגלו עובדות חדשות ולא השתנו הנסיבות ולא חלף זמן ניכר, באופן שיש בו כדי להצדיק עיון חוזר לפי סעיף 52 לחוק. המבקש אינו מבקש חלונות פיקוח לצרכי טיפולים רפואיים או הליכי טיפול ושיקום, ואף לא לצרכי עבודה או לימודים, אלא לצרכי "התאווררות".

כפי שצוין בעניין פלוני, ככלל, "התאווררות" אינה מתיישבת עם מעצר, ואף אם אין לשלול לחלוטין חלון התאווררות, ודאי שיש להחילה באופן מצמצם, למקרים חריגים.

לא מצאתי כי נסיבות הבקשה נופלות בגדר אותם "מקרים חריגים" המצדיקים "חלון פיקוח". היעתרות לבקשה בנסיבות דנא, אינה עולה בקנה אחד עם התכלית החקיקתית.

המבקש נהג ברכב בהיותו בפסילה, עבירה המצויה ברף הגבוה של עבירות התעבורה, וככזו מעידה על מסוכנותו לשלומם וביטחונם של המשתמשים בדרך. אם לא די בכך, בפסילה שהוטלה עליו ובמאסר המותנה העומד ותלוי נגדו, לא היה די כדי להניאו מלשוב ולאחוז בהגה בפעם הזו.

4

מצאתי כי החלטת בית המשפט מיום 7.5.18, במסגרתה עצור המבקש באיזוק אלקטרוני, מאזנת בין האינטרס של המבקש ונסיבותיו לבין האינטרס הציבורי שבבסיסו ההגנה על ביטחון הציבור ממסוכנות המבקש ומועדותו. יתירה מכך, חלף כחודש ימים בלבד, מאז ניתנה החלטה זו ועד שהוגשה בקשה זו, ביום 11.6.18.

התיק העיקרי קבוע להקראה ליום 11.7.18.

עולה מהאמור, כי לא חל שינוי נסיבות, לא נתגלו עובדות חדשות ואף חלפה תקופה קצרה מאד מעת שנעצר המבקש באיזוק אלקטרוני.

נוכח האמור לעיל, הבקשה לעיון חוזר ופתיחת "חלונות התאווררות" נדחית.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים.

זכות ערר בחוק.

ניתנה היום, ל' סיוון תשע"ח, 13 יוני 2018, בהעדר הצדדים.