1

1.     לפניי בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו.

2.     נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו שני אישומים: האישום הראשון - פריצה לרכב - עבירה לפי סעיף 413 ו לחוק העונשין התשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין"), האישום השני פריצה לרכב בכוונה לגנוב - עבירה לפי סעיף 413ו לחוק העונשין, והפרעה לשוטר במילוי תפקידו - עבירה לפי סעיף 275 לחוק העונשין.

3.     על פי העובדות המתוארות בכתב האישום לעניין האישום הראשון - במועדים הרלבנטיים לכתב האישום היה בחזקתה של הגברת מור סויסה רכב מסוג סקודה אוטביה מ.ר. 8038761 (להלן: "רכב הסקודה"). בתאריך 27.4.2020 בסמוך לשעה 05:09 בעת שחנה רכב הסקודה ברחוב המורן 43, קרית ים, התפרץ הנאשם לרכב סקודה , באופן שפתח את דלת המושב שליד הנהג שהייתה סגורה והתשייב במושב הנהג.

2

4.     באשר לאישום השני - בכתב האישום צוין כי במועדים הרלבנטיים לכתב האישום, היה מר יוסף בן לולו (להלן: "המתלונן") בעלים של רכב מסוג מזדה לנטיס צבע שנהב לבן, מ.ר. 02593835 ( להלן: "רכב המזדה"). בתאריך 27.4.20 בסמוך לשעה 05:10 בעת שחנה רכב המזדה ברחוב המורן 45, קרית ים, התפרץ הנאשם לרכב באופן שפתח את דלת מושב הנהג שהייתה סגורה אך לא נעולה, התיישב במושב הנהג והחל לחטט ברכב עד אשר נתפס בשעת המעשה על ידי המתלונן. בעקבות האמור לעיל, נעצר הנאשם והובא להמשך חקירה לתחנת משטרת זבולון. בסמוך לשעה 12:13 בעת שהשוטר יאיר נקש (להלן: "השוטר יאיר") ליווה את הנאשם לתא העצורים בתחנת משטרת זבולון, החל הנאשם להשתולל ולהתפרע תוך שמניף את רגליו וידיו לעבר השוטר יאיר. במעשיו הפריע הנאשם לשוטר במילוי תפקידו.

5.     כידוע, בשלב הראשון בוחן בית המשפט את קיומן של ראיות לכאורה שיש בהן, לאחר עיבודן הסופי במהלך המשפט, להביא להרשעתו של המשיב. בית המשפט יגיע למסקנה שאין בפניו ראיות לכאורה המספיקות למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים, במידה ויסתבר, כי אין בחומר הגולמי המונח בפניו כדי להקים סיכוי סביר להרשעת הנאשם (ראו בש"פ 8087/95 זאדהנ' מדינת ישראל, פ"ד נ(2) 133 (1996);  בש"פ 826/08 - קיאל קשאש נ' מדינת ישראל (14.2.2008).

6.     עיינתי בחומר החקירה ובאתי לכלל מסקנה, כי בתיק קיימות ראיות לכאורה כי המשיב ביצע את העבירות המיוחסות לו. בתיק הודעת המתלונן מר יוסף בן לולו אשר הבחין במשיב פורץ לרכבו והזעיק את המשטרה והביא למעצור של המשיב אשר נתפס בזמן מעשה. בתיק קיים תיעוד מצלמות אבטחה בהם נראה המשיב מתפרץ לרכבו של מר יוסף בן לול ולרכבה של הגב' מור סויסה. על אף טענות הסניגור המלומד, ובהתחשב במועדים בהם בוצעו העבירות הראיות מצבעיות על המשיב כמי שביצע את העבירות. המשיב בחקירתו מודה כי נכנס לרכב המזדה בטענה כי הסתקרן לדעת כיצע מישהו נוהג ב- "טרנטה" והכחיש את הכניסה לרכבה של הגב' סויסה המתועדת בסרטון אליה הפניתי לעיל. באשר לאישום בעניין הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, ערה אני לכך כי קיימת גרסה של השוטר אל מול גרסת המשיב כי השוט העליב אותו והוא השיב בצעקות וקללות. טיעוני המשיב בצד המזכר אשר הוגש על ידי השוטר מלמד כי קיימות ראיות לכאורה כי המשיב הפריע לשוטר במילוי תפקידו, אם בשל חוסר הבנה של דברי השוטר ואם בשל נימוק אחר.

3

7.     באשר לעילת המעצר מצאתי כי קמה עילת מעצר לפי הוראות סעיף 21(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) התשנ"ו - 1996 (להלן: "חוק המעצרים") שכן קיים חשד סביר לכך כי המשיב יסכן את בטחונו של הציבור ורכושות אם ישוחרר. המשיב אשר בהודעתו במשטרה שימוש קבוע בסם, ולחובתו 8 הרשעות פליליות בעבירות של פריצה לרכב בכוונה לגנוב, גניבה, החזקה בכלי פריצה, החזקת רכוש החשוב כגנוב, התפרצויות למקום מגורים והתחזות כאדם איר במטרה להורות, הונאה בכרטיס חיוב, שוד ואיומים ותקיפת זקן הגורמת חבלה של ממש. לחובתו של המשיב, מאסר על תנאי חב הפעלה במסגרת ת"פ 47783-09-19 בבית המשפט השלום בעכוב (3 חודשי מאסר על תנאי). כמו כן, על פי נימוקי הבקשה, תלוי ועומד נגד המשיב כתב אישום בגין ביצוע עבירות גניבה, החזקת מכישי פריצה והסגת גבול בת"פ 66775-06-18 וכן כתב אישום נוסף בבית המשפט השלום בעכו בגין ביצוע עבירה של החזקת נכס החשוד כגנוב הממתין לקבלת מספר תיק בבית המשפט.

8.     הצדדים טענו בהחרבה לפניי לעניין עילת המעצר ואיני רואה מקום לחזור על טיעוניהם. אציין כי עניינינו אכן בעבירות רכוש, אשר אינן מקימות עילת מעצר אוטומטית על פי הוראות סעיף 21 לחוק המעצרים, ומחייבות את בית המשפט לבחון כל מקרה ונסיבותיו (ראו והשוו: בש"פ 5431/98 רוסלן פרנקל נגד מ"י , ןבש"פ 3453-05 אברג'ל נ' מדינת ישראל). במקרה שלפניי אמנם מדובר בנסיבות ברף הנמוך של עבירות רכוש, אשר על פניו נעשו על רקע שימוש בסמים, ללא תכנון מראש. בבחינת ככל הנסיבות ואופן ביצוע העבירה אשר יש בה כדי ללמד כי המשיב היה אדיש לאפשרות כי ייתפס במהלך ביצוע העבירה, ועברו הפלילי של המשיב מקימה חשש ניכר לפגיעה בביטחון הציבור ורכושו וקיימת עילה למעצרו עד תום ההליכים.

9.     בחנתי את הצעת המשיב כי ישוחרר למעצר בית בבית המו ברח' 3/7 בקריית ים כאשר אמו, תוכל לשמש כמפקחת. הנ"ל איננה יכולה להתייצב לדיון בבית המשפט ובהתאם וטרם מתן החלטה סופית בעיינו של המשיב, אבקש לקבל חוות דעת משירות המבחן אשר תתייחס לחלופת המעצר המוצעת בפיקוח האם לריסה (מס הטלפון של האם 053-8700657).

10.לאחר עיון בחוות דעת שירות המבחן - תינתן החלטה סופית בעניינו של המשיב.

11.חוות הדעת תוגש עד ליום 5.6.2020.

12.המשיב יהיה במעצר עד למתן החלטה אחרת.

ההחלטה הוקראה בדיון ביום 12.5.2020 שעה 12:40.

המזכירות תעביר העתק החלטה זו לידי שירות המבחן.

ניתנה היום, י"ח אייר תש"פ, 12 מאי 2020, בהעדר הצדדים.