1

לפני בקשתו של משיב 1, הוא המבקש בבקשה זו, לצאת ממקום הפיקוח האלקטרוני, באופן תדיר וחוזר: בימים ראשון ורביעי בכל שבוע, בשעות 14:00 עד 21:00, לליווי בנו לבריכה הטיפולית בלוד ולטיפול התנהגותי ברמלה, ובימי שישי בכל שבוע בשעות 10:30 עד 13:00, לליווי בנו למסגד ברהט.

רב המפתיע בבקשה זו, שכן המבקש הועבר לאיזוק אלקטרוני לפני זמן קצר מאוד, ביום 18.11.20, וזאת בהסכמה שהושגה על-בסיס החלטתו של בית המשפט העליון בערר על החלטה למעצרו של המבקש עד לתום ההליכים [בש"פ 7407/20 אגנים נ' מ.י. (05.11.20)]:

ראשית, הבקשה אינה נתמכת בשום נימוק, כאשר אין לדבר על חלוף הזמן, וגם הנסיבות לא השתנו;

שנית, ב"כ המלומדים של המבקש טענו מפורשות בבית המשפט העליון, כי "בניגוד לעולה מדברי בית המשפט המחוזי, יש במעצר המוצע בפיקוח אלקטרוני כדי לסייע בעניין זה, לנוכח הכוונה שהבן ישהה אף הוא במקום המעצר המוצע.";

2

שלישית, כב' השופטת ברק-ארז ציינה במפורש, כנימוק מנימוקי החלטתה בעקבות דברים אלה, כי "בהקשר זה הדגיש העורר כי בניגוד לרושם העולה מהחלטתו של בית המשפט המחוזי, העברתו למעצר בפיקוח אלקטרוני תוכל לתת מענה מסוים לקשיים אלו מאחר שבנו יוכל לשהות עמו בתקופה זו במקום המעצר.";

רביעית, ואזכיר נשכחות, שירות המבחן המליץ על העברת המבקש לאיזוק אלקטרוני הרחק מסביבת מגוריו, כך הציעה ההגנה, ולכך גם טענה בדיון שקדם להחלטה לעצור את המבקש;

די בהיעדר נימוק כדי לדחות הבקשה על-אתר, אך אאפשר להגנה לבחון שוב את עיתוי הבקשה, ואם תבחר לעמוד על בקשתה - תגיש-נא בקשה מתוקנת ומנומקת, יחד עם תגובת המשיבה.

עותקים לצדדים (לידיעה בלבד).

ניתנה היום, ט"ו כסלו תשפ"א, 01 דצמבר 2020, בהעדר הצדדים.