1

לפני בקשה לביטול פסילת המבקש מלנ ג ד לתום ההליכים נגדו

רקע

2

1.         בתאריך 6.5.18 הוגש כנגד המשיב כתב אישום המייחס לו עבירות של הסעת 6 או יותר שוהים שלא כדין לפי סעיף 12א(ג)(1א)(ב) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952, הסעת נוסעים במספר העולה על המצוין ברשיון הרכב, לפי תקנה 84(ב) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 ושבל"ר ונטישה באותו מקום, לפי סעיף 413ג' לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

2.         על פי עובדות כתב האישום, בתאריך 25.4.18 סמוך לשעה 06:51, הסיע המשיב באוטובוס זעיר השייך לאחיו ואשר רישיונו מתיר הסעת 14 נוסעים + נהג, עוד 15 נוסעים מלבדו ש- 13 מהם היו שוהים בלתי חוקיים בישראל. בהגיעו לקרבת בסיס מג"ב הסמוך לישוב חריש, נעצר המשיב על ידי המשטרה.

3.         ביחד עם כתב האישום הגישה המבקשת בקשה להותרת המשיב במעצר הבית המלא בו הוא היה נתון נכון לאותה עת בבית הוריו בברטעה.

4.         ב"כ המשיב לא חלק על קיומן של ראיות לכאורה להוכחת העבירה של הסעת השב"חים, אך טען כי הנסיבות בהן נעשה הדבר אינן עולות כדי עבירה של שימוש ברכב ללא רשות שכן הרכב שייך לאחיו של המשיב והגישה של כל בני המשפחה אל הרכב הזה היתה חופשית ופתוחה .

5.         במצב דברים זה טען ב"כ המשיב לקיומה של עילת מסוכנות מוגבלת הנוגעת לאפשרות שהלה יחזור ויסיע נוסעים שאין בידיהם היתר כניסה, שהייה או עבודה בישראל כחוק - מסוכנות שאותה ניתן לאיין בחתימה על ערבויות שתבטחנה את התייצבותו למשפט מבלי שיהא צורך בהמשך החזקתו בתנאים של מעצר בית.

6.         המבקשת עמדה על בקשתה להותרת על המשך תנאי מעצר הבית שנקבעו במסגרת הליך מעצר הימים וטענה כי העבירות המיוחסות למשיב בתיק זה בוצעו על ידו חרף העובדה שבאותם ימים היה תלוי ועומד כנגדו כתב אישום נוסף, קודם, בו יוחסה לו עבירה של הסעת שב"ח גם כן (ת"פ (חדרה) 26028-02-18).

3

7.         לאחר שבחנתי את חומר החקירה שנמסר לעיוני והתרשמתי ממידת מסוכנות גבוהה הנשקפת לציבור מפני המבקש, הן משום שאך מספר חודשים לפני כן הוגש נגדו כתב אישום בגין הסעת 4 שב"חים בישוב חריש גם כן (ת"פ (חדרה) 26028-02-18) והדבר לא הרתיעו, והן משום שחלק מהשב"חים נוסעי הרכב במקרה הנוכחי היו בעלי הרשעות קודמות רבות בעבירות של כניסה לישראל שלא כחוק וחלקם בעלי הרשעות בעבירות בטחוניות גם כן - עבירות של הנחת חומרי חבלה בכוונה לגרום למוות, ידוי אבנים, סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, חברות בהתאגדות בלתי חוקית ועוד, החלטתי - אף מבלי שהתבקשתי לעשות כן - לפסול את המבקש מלנ ג ד לתום ההליכים נגדו בתיק הנוכחי.

8.         בהחלטתי ציינתי בין השאר כי העובדה שהמשיב לא נפסל מלנהוג ברכב בעקבות כתב האישום הקודם שהוגש כנגדו בגין הסעת 4 שב"חים כאמור, היתה זו שאפשרה את ביצוע העבירות הנוכחיות, אשר בוצעו, לכאורה, בנסיבות חמורות הרבה יותר.

9.         מאז ועד כה חלפו כ - 7 וחצי חודשים שבמהלכם הותרה יציאת המבקש לעבודה במסעדה, בכל יום בין השעות 07:00-20:00, בפיקוח. במסגרת התיק העיקרי הורשע המבקש על פי הודאתו בעבירות שיוחסו לו , התיק הקודם הנוסף צורף, המבקש הופנה אל שירות המבחן לצורך הכנת תסקיר לעונש וישיבת הטיעונים לעונש נקבעה ליום 2.4.19.

נימוקי הבקשה

10.       המבקש עותר לביטול פסילת רשיון הנהיגה שלו עד לתום ההליכים, מהטעמים שלהלן:

·      פסילת הרשיון לא נתבקשה על ידי המשיבה מלכתחילה.

·      הותרת הפסילה על כנה עד תום ההליכים היא ענישתית ולכן ראוי שתושאר לשיקול דעת המותב הדן בתיק העיקרי.

·      המבקש זקוק לרשיון הנהיגה שלו לצורך הגעה למקום עבודתו בתל אביב ולהסעת בני משפחתו ובהם גם אביו העיוור.

·      הפגיעה הנגרמת למבקש כתוצאה מן הפסילה אינה מידתית. פסילת רשיון לתקופה כה ארוכה תחייב את המבקש בביצוע מבחני הנהיגה התיאורטי והמעשי מחדש.

עמדת המשיבה

4

11.       המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת כי הגם שפסילת רשיונו של המבקש לא התבקשה על ידה

מלכתחילה אזי "אין לתקן עוולה בעוולה", שכן מדובר במקרה שחשיבות הפסילה בו רבה מחמת קיומו של סיכון להישנות מקרים דומים. לתמיכת עמדה זו הפנתה ב"כ המשיבה להחלטת בית המשפט המחוזי בחיפה בעמ"ת 14151-06-18 נסים כבהה נ' מדינת ישראל.

12.       בנוסף לכך טענה המשיבה כי כל זמן שלא הונח בפני בית המשפט תסקיר שיהא בו כדי ללמד על כך שמידת המסוכנות מצד המבקש פחתה, אזי אין מקום לביטול הפסילה.

דיון והכרעה

13.       לאחר שנדרשתי לטענות הצדדים ושבתי ונדרשתי גם לנסיבות המקרה מחדש, דעתי היא כי דין הבקשה להידחות.

            ואלה הם נימוקי:

            א.        מידת המסוכנות הנשקפת מהמשך נהיגתו של המבקש הוגדרה על ידי כאמור

כ"גבוהה במיוחד" - הן בשל קיומו של כתב האישום הקודם שהוגש נגדו בגין אותה עבירה ולא הרתיע אותו כהוא זה, והן בשל נסיבותיו החמורות במיוחד של הארוע הנוכחי שבו מדובר היה בהסעת כמות גדולה מן המותר של נוסעים שחלקם בעלי הרשעות קודמות בעבירות בטחוניות חמורות מאוד. במצב דברים זה ומשלא הונחה בפני אינדיקציה כלשהי להפחתה שחלה במסוכנות הטמונה בהמשך נהיגת המבקש, לא מצאתי בסיס לשינוי מסקנתי בדבר הצורך בפסילתו מלנהוג גם עתה.

ב.         בבקשתו טען המבקש כי הוא עובד בתל אביב, שעה שמהאישור שהוצג בזמנו בפני בית המשפט שהקל עמו בהתרת יציאתו לעבודה (כב' השופטת אסיף), מדובר היה במסעדה הממוקמת בצומת משמר השרון. לשאלותי בהקשר זה השיב המבקש כי בחלק מימות השבוע הוא עובד במסעדה של הרשת בתל אביב ואולם הוא לא הציג בפני אישור כלשהו שיתמוך בטענה זו.

5

ג.         גם טענות המבקש בדבר הצורך בהסעת בני משפחתו ובהם אביו העיוו שכן אין במשפחה אף אחד אחר שיעשה זאת, לא נתמכו באישור כנדרש.

ד.         נסיבות המקרה שנדון בעמ"ת (חיפה) 14151-06-18 נסים כבהה נ' מדינת ישראל דומות מאוד לנסיבותיו של המקרה שלפני וגם שם סבר בית המשפט המחוזי כי אין הצדקה לביטול הפסילה כל זמן שההליך בתיק העיקרי לא הסתיים, או שהתארך יתר על המידה - מה שאין כן במקרה הנדון כאן.

ה.        הטענה בדבר הצורך בביצוע מבחני הנהיגה מחדש במקרה בו תתארך הפסילה מעל ל- 12 חודשים, איננה רלבנטית בעיני להכרעה הקשורה במידת מסוכנותו של המבקש. בהקשר זה אף מיותר בעיני לציין כי מדובר בעבירות שבהן האינטרס הציבורי צריך שיגבר על פני כל אינטרס אישי אחר.

14.       סוף דבר ומפני כל הנימוקים דלעיל, אני מחליטה לדחות את הבקשה.

המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ב טבת תשע"ט, 30 דצמבר 2018, בהעדר הצדדים.