מ"ת 10191/04/17 – גבריאל בן-טל נגד מדינת ישראל
|
בית משפט השלום לתעבורה בחיפה |
|
|
|
|
|
מ"ת 10191-04-17 מדינת ישראל נ' בן-טל(עציר)
תיק חיצוני: 181260/2017 |
|
1
|
בפני |
כבוד השופטת רונה פרסון
|
|
|
המבקש |
גבריאל בן-טל (עציר)
|
|
|
נגד
|
||
|
המשיבה |
מדינת ישראל
|
|
|
|
||
|
החלטה
|
בפניי בקשה לעיון חוזר בתנאי השיחרור כפי שנקבעו בהחלטתי מיום 30.4.17 לפיה שוחרר המבקש לתנאי מעצר בית מלא בביתו בפיקוח גיסו ורעייתו.
המבקש עתר להקל בתנאי המעצר באופן שמעצר הבית יצומצם כך שיתאפשר לו לצאת מדי יום לעבוד בין השעה 08:00 ועד השעה 22:00. יצויין, כי במהלך הדיון וחקירת המפקחים המוצעים לפיקוח על המבקש במהלך העבודה, התברר למעשה כי מדובר בשני סוגי תעסוקה שונים מוצעים כאשר האחד הוא כצלם אירועים, שעה שלא מדובר במקום קבוע לביצוע העבודה ושעות העבודה הן מאוחרות לשעות אשר פורטו בבקשה, ואילו מקום העבודה האחר מתבצע למעשה בשלושה אתרים שונים.
ב"כ המשיבה התנגדה לבקשה וטענה כי אין
מקום להיעתר לבקשה כיוון שלא התמלאו התנאים האמורים בסעיף
לאחר ששמעתי את טענות הצדדים החלטתי לדחות את הבקשה.
2
בהתאם לסעיף
בענייננו שוכנעתי כי אף אחד מתנאים אלה אינו מתקיים.
בכל הנוגע לחלוף הזמן, עסקינן בתקופה של קרוב לחודשיים ימים מאז ניתנה ההחלטה על שחרור המבקש לתנאי מעצר בית ומכאן שלא מדובר בפרק זמן ניכר בהתאם לפסיקה.
הוא הדין באשר לשינוי הנסיבות שעה שלא הונחה בפניי כל ראיה לשינוי כאמור ושעה שלא נתגלו עובדות חדשות שיש בהן כדי לשנות מהאמור בבסיס החלטתי הנ"ל. לציין כי מצבו הכלכלי של המבקש עמד לנגד עיני בית המשפט שעה שרעייתו של המבקש טענה, עוד במהלך חקירתה עת ביקשה לשחרר את המשיב לתנאי מעצר בית בפיקוחה, כי המצב הכלכלי בבית קשה שכן בעלה הוא המפרנס היחיד בזמן שהיא מצויה בחופשת לידה.
יצויין כי התיק העיקרי קבוע לשמיעת ראיות וסיכומים בע"פ ליום 25.9.17 והוא אמור להסתיים באותה ישיבה כפי שעולה מהחלטת בית המשפט שקבע את הדיון כאמור, כך שגם בעניין זה לא ניתן לטעון כעת כי אף יחלוף זמן ניכר עד לסיום הדיון בעניינו של המבקש.
למעלה מן הצורך יצויין כי היה ויסבור המבקש, לאחר הדיון בעניינו בתיק העיקרי ובשים לב לתוצאותיו, כי השתנו הנסיבות באופן אשר מקים בסיס לעיון חוזר בהחלטה רשאי הוא לשוב ולפנות אל בית המשפט בהתאם.
נכון עוד להדגיש כי על מנת שבית המשפט יעתר לבקשה להקלה בתנאי המעצר ויתיר למבקש לצאת לעבודות כמפורט בבקשותיו בכתב ובעל פה, על בית המשפט להשתכנע כי יוכל הוא ליתן אמון במבקש שלא יפר את תנאי השחרור שבין היתר אף כוללים את ההנחה כי לא ינהג שוב ברכב, הן מכח הפסילה עד תום ההליכים בתיק המקורי (כאשר בניגוד להחלטה שם, נהג המבקש, נעצר והוגש כנגדו כתב האישום נשוא התיק העיקרי כאן) והן מכוח החלטת הפסילה בתיק כאן, כאמור בהחלטתי מיום 30.4.17.
3
יצויין כי בשלב זה של הדיון, משלא חלף זמן ארוך ממתן ההחלטה מחד גיסא וכאשר המבקש נהג ברכבו על אף שנפסל עד תום ההליכים בנוכחותו ובהסכמה "בתיק המקורי" מאידך גיסא, לא מצאתי גם כי מתקיים מרכיב של אמון בעוצמה שתאפשר הקלה ביציאתו של המבקש מביתו לעבודה כמבוקש על ידו.
לאור כל האמור לעיל החלטתי לדחות את הבקשה.
המזכירות תעביר עותק החלטתי זו לצדדים.
ניתנה היום, ב' תמוז תשע"ז, 26 יוני 2017, בהעדר הצדדים.




