1

2

1.     נגד המשיב 2, מחמד עלאווי (להלן: המשיב) הוגש כתב אישום, שבו מתוארת מסכת אירועים בקשר לחבורה שסחרה בכלי נשק ותחמושת. כתב האישום כולל שישה אישומים, כאשר האישום המיוחס למשיב הוא האישום הרביעי. לפי עובדות בכתב האישום, המשיב פנה לאחד מבני החבורה, אדם בשם עבו עבסה (להלן: אבו עבסה) וביקש לקבל ממנו אקדח לצורך שימוש בו בחתונת אחיו שתקיים ביום 15.6.20. המשיב התקשר לאבו עבסה וביקש לרכוש ממנו תחמושת. בהמשך לכך, ביום 15.6.20 אבו עבסה רכש עבורו חפיסות תחמושת אותן מסר לו תמורת סכום בסך של 850 ש"ח יחד עם אקדח. המשיב הביא את האקדח לחתונת אחיו ובמהלך החתונה נעשה בו שימוש. העבירות שיוחסו לו בכתב האישום הן עבירות של רכישת תחמושת (סעיף 144(א) סיפא לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין)) ונשיאת נשק (סעיף 144(ב) לחוק העונשין).

2.     בהחלטה מפורטת נקבע כי קיימות ראיות לכאורה לכך שהמשיב ביצע את העבירות המיוחסות לו. זאת בהתבסס על רצף שיחות טלפון המלמד על קשר בינו לאבו עבסה, על רכישת תחמושת וקבלת האקדח, על עדות של תחריר אטרש לגבי פרשנות של הכינוי בו השתמשו בשיחות בהתייחס לאקדח ולתמונות המלמדות על קיומם של אקדחים בחתונה. עם זאת, נקבע שאין ראיות הקושרות בהכרח בין המשיב לשימוש באקדח בחתונה ולכך שנשא את האקדח בחתונה (החלטת כב' השופט א' דראל מיום 11.8.20).

3.     אשר לעילת המעצר ולחלופה, צוין כי למרות המדיניות הנוהגת בעבירות נשק, הרי שבשים לב לכך שהמשיב נעדר עבר פלילי, ולכך שרכישת התחמושת וקבלת האקדח נועדו לחתונה, ולא לצורך סיוע לביצוע עבירה אחרת, אין לשלול מראש את אפשרות שחרורו לחלופת מעצר (שם).

4.     בתסקיר המעצר שהוגש ביום 23.8.20 לא בא שירות המבחן בהמלצה לשחרורו של המשיב לחלופה שהוצעה על ידו, מעצר בית בבית הוריו בשכונת ענתא. בתסקיר הוערך כי קיים סיכון להישנות התנהגות עוברת חוק. כמו כן, שירות המבחן התרשם כי המפקחים המוצעים, הוריו של המשיב ושני דודיו, אינם מתאימים לשמש כמפקחים, שכן בלטה עמדה מצמצמת ומטשטשת. שירות המבחן אף נתן משקל לכך שמדובר במעצר בבית ההורים שמצוי במרחק גאוגרפי קצר ממקום ביצוע העבירה לכאורה והמקום בו התגורר המשיב טרם מעצרו. מסקנתו הייתה כי כל אלה יביאו לטשטוש גבולות בין המותר לאסור ועשויים להוות גורם מעלה סיכון. תסקיר משלים שהוגש ביום 6.9.20, בו נבחנה חלופה נוספת, התברר כי זו אינה ישימה ולפיכך עמדת שירות המבחן נותרה בעינה.

5.     לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, עיינתי בתסקירים וראיינתי את הוריו של המשיב, מסקנתי היא, שאין לשחררו לחלופת המעצר המוצעת - מעצר בית בבית הוריו.

3

ככלל מעצרם של נאשמים אשר מיוחסות להם עבירות המקימות חזקת מסוכנות סטטוטרית יהא מאחורי סורג ובריח (סעיף 22ב(ב)(1) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996). בית המשפט יורה על מעצרם בפיקוח אלקטרוני רק "מטעמים מיוחדים שירשמו". אשר לעבירות נשק, בפסיקה הודגשה המסוכנות הרבה הטבועה בהן אשר ככלל לא ניתן לאיינה באמצעות מעצר שאינו מאחורי סורג ובריח. לפיכך בית המשפט יורה על מעצר בפיקוח אלקטרוני בעבירות מסוג זה רק במקרים חריגים (ראו לאחרונה: בש"פ 6045/20 אבו צהיבאן נ' מדינת ישראל, פסקה 10 ואסמכתאות שם (7.9.20)).

6.     בהתחשב בסוג העבירות המיוחסות למשיב ומקום החלופה המוצעת, מעצר בית בפיקוח הוריו בביתם בשכונת ענתא, איני סבורה כי חלופה זו הדוקה דיה באופן המפיג את המסוכנות הנשקפת ממנו. למותר לציין כי אין להקל ראש בעבירות המיוחסות למשיב, אשר הפכו לרעה חולה ומסכנות את הציבור. אשר למפקחים המוצעים. בשונה מעמדת שירות המבחן, לאחר שראיינתי את הורי המשיב איני שוללת את האפשרות שישמשו כמפקחים. התרשמתי כי הוריו הם אנשים נורמטיביים המסוגלים להציב לבנם גבולות. עם זאת, לא ניתן להתעלם מכך שנקבע כי קיימות ראיות לכאורה לשימוש בנשק בחתונת בנם, דבר העומד בסתירה לדברי האב שלפיהם הוא מתנגד נחרצות למעשים מסוג זה. במצב דברים זה, לא ניתן להסתפק בפיקוח מטעמם בלבד. זאת במיוחד בשים לב לכך שנוכח מיקומה של החלופה המוצעת קיים קושי לפקח באופן אפקטיבי על כך שהמשיב יעמוד בתנאיי מעצר הבית.

4

7.     בנסיבות אלה, שחרור למעצר בית אינה מהוה חלופה מתאימה. עם זאת, דומה כי המקרה הנדון נכלל בגדר אותם מקרים חריגים שבהם ניתן לשקול את מעצרו של המשיב בפיקוח אלקטרוני. כמפורט לעיל, המשיב נעדר עבר פלילי. העבירות אותן ביצע לכאורה אינן קשורות לביצוע עבירות פרט לאלה המיוחסות לו בקשר לחתונת אחיו. בנסיבות בהן בוצעו העבירות המיוחסות למשיב, נראה כי עוצמת החשש להישנותן אינה גבוהה באופן ששולל חלופת מעצר. הקושי הוא, שלעת הזו אין אפשרות להפעיל פיקוח אלקטרוני במקום מגוריו של המשיב בשכונת ענתא. לטענת הוריו של המשיב, אין להם קרובים הגרים בשכונה אחרת ואין בידם אמצעים כספיים המאפשרים שכירת דירה במקום אחר בו ניתן להפעיל פיקוח אלקטרוני. מצב דברים זה מעורר קושי ותחושת אי נוחות. אולם אין בכך כדי לשנות את מסקנתי כי בנסיבות העניין החלופה המוצעת, מעצר בית בפיקוח הוריו של המשיב, אינה מתאימה.

8.     נוכח כל האמור לעיל, בשלב זה אני מורה על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. ככול שתוצע על ידי המשיב אפשרות למעצרו בפיקוח אלקטרוני, פתוחה הדרך בפניו להגיש בקשה מתאימה.

בהסכמת הצדדים, המזכירות תמציא להם את ההחלטה.

ניתנה היום, כ' אלול תש"פ, 09 ספטמבר 2020, בהעדר הצדדים.