1

נוכחים:

מטעם המבקשת: רס"מ עימאד נחלה.

מטעם החשוד: הובא, ע"י עו"ד נג'מה הייב.

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

היום הוגשה הצהרת תובע מטעם תביעות טבריה לפיה בכוונת התביעות להגיש כתב אישום כנגד החשוד וכן כנגד יתר החשודים בפרשיה זו. כמו כן, הוצהר כי בכוונת התביעה לבקש מעצרם עד תום ההליכים ולכן מבקשים 3 ימי מעצר נוספים.

הסנגורית טענה כי הצהרת התובע פגומה ואינה מציינת את העבירות בהן יש מקום להגיש כתב אישום, וכן את עילות המעצר. בשל כך ביקשה להורות על שחרורו של החשוד ממעצר. מעבר לכך, טענה הסנגורית כי אף נסיבות המקרה אינן מצדיקות מעצר עד תום ההליכים, החשוד הודה בחקירתו, עברו נקי וניתן לאיין את המסוכנות ואת החששות לשיבוש, בחלופת מעצר.

2

סעיף 17 ד' לחוק המעצרים בא לענות על תקופת מעבר בין תום החקירה ועד הגשת כתב אישום. לכן, סעיף 17 ד' מהווה עילת מעצר עצמאית המצדיקה בנסיבות המתאימות הארכת מעצר לצורך עיון ובחינת חומר החקירה לשם הגשת כתב האישום.

הפסיקה של בית המשפט העליון התייחסה לטענה זו בנוגע לנוסח הצהרת התובע ובעניין בדאווי (בש"פ 4455/00) נפסק, כי אין דרישה לאור נוסח סעיף 17 ד', לציון העבירות אותן בכוונת התביעה לכלול בכתב האישום, וממילא אין מקום להגביל את שיקול הדעת של התביעה בהקשר זה כבר בשלב של עיון ראשוני בחומר הראיות.

מאז הלכת בדאווי, פועלת התביעה בהתאם לנוהל מעודכן מטעם פרקליטות המדינה אשר נוסחו הינו דומה לנוסח שבהצהרת התובע שבפניי.

על אף שמסכים אני כי אין מקום לכלול את הוראות החיקוק אשר בכוונת התביעה לכלול בכתב האישום העתידי, סבורני כי יש מקום לכלול בהצהרת התובע את עילות המעצר, פרט לעילת המעצר הנובעת מסעיף 17 ד' עצמו. הרי בית המשפט מחויב אף בשלב זה, על אף שהחקירה הסתיימה, לבחון את ההצדקה להמשך מעצרו של החשוד, וכן לבחון האם עילות המעצר הרלוונטיות לשלב מתקדם זה של ההליך, מצדיקות את המשך מעצרו והאם ניתן להסתפק בחלופת מעצר על אף עילות המעצר הללו.

בהעדר פירוט עילות המעצר, נותרה העילה הנובעת מסעיף 17 ד' לחוק המעצרים.

סבורני כי אין להסתפק בהקשר זה בעילות המעצר המפורטות בבקשת המשטרה המצורפת בדרך כלל להצהרת התובע. לא אחת נתקל בית המשפט במצבים שבהם בקשה זו מטעם המשטרה אינה מעודכנת, אינה מכילה את כלל עילות המעצר הרלוונטיות בשלב זה של ההליך, ולעיתים אף כוללת עילות מעצר אשר אינן רלוונטיות כלל. מאחר והתביעה בשלב זה מצהירה כי עיינה עיון ראשוני בחומר החקירה ומביעה עמדתה לפיה יש מקום להגשת כתב אישום וכן בקשה למעצר עד תום ההליכים, לא ייגרע ואף לא נדרש מאמץ רב מדי אם תציין התביעה בהצהרת התובע אף את עילות המעצר, למען הסר ספק וכדי לאפשר הן לבית המשפט והן לסנגור להתמודד בצורה טובה יותר עם הבקשה להמשך מעצרו של החשוד.

לא מצאתי לנכון לקבל את הבקשה לשחרור החשוד, אך בשל הפגם הנטען בהצהרת התובע. מודע אני לכך שעמדתי באשר לצורך לפרט את עילות המעצר עדיין לא עמדה במבחן של ערכאות גבוהות יותר, וייתכן כי עמדה זו לא תתקבל. עם זאת, סבורני כי קיימות עילות מעצר המצדיקות את המשך מעצרו של החשוד לצורך הגשת כתב האישום ובקשת מעצר עד תום ההליכים.

3

החשוד נחקר בחשד לגניבת רכב, קשירת קשר לביצוע פשע, החזקת כלי פריצה והחזקת סמים.

כפי שציינתי בהחלטתי הקודמת בעניינו של החשוד, קיים חשד סביר למעורבות החשוד בעבירות המיוחסות לו. מעיון בחומר החקירה שנאסף ובהתחשב בכך שהחקירה הסתיימה, סבורני כי אין כל שינוי בעניין זה, נהפוך הוא. החשוד הודה במיוחס לו בכל הנוגע לניסיונות גניבת הקטנועים, וכן קיימות ראיות הקושרות אותו לחשדות המיוחסים לו. אציין כי בכל הנוגע לסם שנתפס ברכב בו נעצר החשוד יחד עם חבריו, סם זה נשלח לבדיקה של מז"פ אך טרם התקבלה תשובה סופית. אינני סבור כי קיימת תשתית ראייתית להדחת קטין לסם וסבורני כי לא יהיה ניתן לבסס זאת אף לאחר קבלת חוות הדעת מטעם מז"פ.

אכן מיוחסות לחשוד עבירות רכוש אשר בד"כ אינן מקימות עילת מעצר מובנת אלא בנסיבות המפורטות בהלכת רוסלן פרנקל (בש"פ 5431/98). במקרה זה מדובר בחבורה של קטינים אשר התארגנה לשם גניבת קטנועים, נסיבות ביצוען של העבירות מלמדות הן על מסוכנות לרכוש הציבור ואף לחשש להימלטות מהתייצבות למשפט. אציין כי חשוד זה יחד עם חבריו ברחו מהמקום עת הסתבר להם כי נתפסו ע"י אחר ומשטרת ישראל נדרשה להציב מחסומים כדי לאתר את החשוד אשר בסופו של דבר נתפס ברכב בו נתפסו אף כלי פריצה וכן סם מסוכן. סבורני כי הנסיבות הללו מלמדות הן על מסוכנות ואף על חשש להימלטות מאימת הדין. אינני סבור כי יש משמעות מכרעת לעובדה כי החשודים ברחו מן הזירה ולא מן השוטרים. עצם בריחתם מהמקום וכן התעוזה שבעצם ביצוע המעשה מלמדים על כך כי קיים חשש שלא יתייצבו להליכי משפטם.

אשר על כן, סבורני כי הנסיבות מצדיקות המשך מעצרו של החשוד כדי לאפשר הגשת כתב אישום ובקשה למעצר עד תום ההליכים. אף הזמן המבוקש הינו סביר ולכן אני מורה על מעצרו של החשוד עד ליום 10.2.16 שעה 12:00 לצורך הגשת כתב האישום.

זכות ערר לבית משפט מחוזי.