1

 [פרוטוקול הושמט]

החלטה

בפני בקשה לעצור את המשיב לתקופה בת ארבאה ימים מכח הוראת סעיף 17(ד) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) התשנ"ו - 1996 [להלן:"החוק"].

המשיב עצור מיום 3.11.2016 והיום הוגשה הצהרת תובעת שהצהירה כי יש מקום להגיש כתב אישום ביחד עם בקשה למעצר עד תום ההליכים.

עיון בתיק מגלה שקיימות ראיות לכאורה לכך שהמשיב תקף קטין כבן 3.5 במתקן שעשועים לאחר שזה "תפס מקום" שהמשיב סבור שהוא זכאי לו. אמו של הקטין הגיעה לעזרתו והתעמתה עם המשיב כדי להגן על בנה וקיבלה בעצמה מזרועו של המשיב.

2

צודקת הסנגורית בכך שהצהרת תובעת אינה מילת קסם להורות על מעצר באופן מיידי. מצבו של המשיב אכן לא שפיר, הוא אכן דל וחולה והוא זקוק לטיפול, לרבות טיפול פסיכיאטרי, כפי שעולה גם מתעודת חדר המיון. המסוכנות הנובעת ממנו במצבו היום ובשים לב לעברו שהוא אכן עבר ישן בנסיבות העניין, היא מסוכנות הנובעת ממצבו דהיום ויש מקום בחלופת מעצר כזו שתדע לשמור עליו ואף לאפשר את הטיפול בו.

לפיכך, נכון הייתי לבחון את חלופת המעצר כבר היום אלא שהמפקחים לא עשו רושם טוב על בית המשפט והאמון שבית המשפט צריך לתת במפקחים, הוא תנאי הכרחי לשחרור לחלופת מעצר. למפקחים עבר פלילי, גם בעבירות אלימות וגם בעבירות סמים. בנו של המשיב, שהוא אמור להיות המפקח העיקרי, אפילו הסתיר קיומו של כתב אישום נגדו למרות שהיה לו דיון רק הבוקר בעניינו.

במכלול הדברים, אני מתקשה היום בשלב זה, להורות על שחרור לחלופה האמורה. עם זאת, ובשים לב למצבו של המשיב, אינני סבור שיש צורך בתקופה המבוקשת ובאיזון הנדרש אני מורה על הארכת המעצר לשם הגשת כתב אישום עד מחר - 9.11.2016 בשעה 14:00.

מתבקש ששב"ס יוודא הבאת המשיב בפני גורם רפואי.

זכות ערר כחוק.

ניתנה והודעה היום ז' חשוון תשע"ז, 08/11/2016 במעמד הנוכחים.