מ"י 8824/04/17 – מדינת ישראל נגד פאהמי אבו חרב (עציר) – בעצמו,איהאב אלטראבין (עציר) – בעצמו
|
בית-משפט השלום בבאר-שבע |
||
|
מ"י 8824-04-17 מדינת ישראל נ' אבו חרב (עציר) ואח'
|
|
5 באפריל 2017 |
1
|
|
לפני כבוד השופט צבי פורר
|
|
|
|
המבקשת |
מדינת ישראל על-ידי רנ"ג שמואל שמואל
|
||
|
נגד
|
|||
|
המשיבים |
1. פאהמי אבו חרב (עציר) - בעצמו על-ידי באת-כוחו עו"ד אפרת צרפתי 2. איהאב אלטראבין (עציר) - בעצמו על-ידי באת-כוחו עו"ד אסתר בר-ציון
|
||
[פרוטוקול הושמט]
החלטה
זוהי בקשה נוספת להארכת מעצרם של המשיבים, ולאחר שהובאו בפניי אמש בסוף יום הדיונים. על הבעייתיות שב"מידע המודיעיני" שהתקבל בעניינם עמדתי כבר בהחלטה הקודמת. מדובר במקרה שבו נערך מבצע לאיתור שוהים בלתי-חוקיים, והצו שניתן בעניין הקשור לביתו של אביו של המשיב 2 ניתן בעניין אותם שוהים בלתי-חוקיים. במהלך החיפוש התגלה חומר החשוד כסם, ורק לאחר החיפוש או למצער במהלכו התקבל מידע שאותו הגדרתי גם ככזה שאולי הוכנס לתיק בכוונת מכוון. עמדתי על הבעייתיות, ובכל זאת החלטתי אמש לשקול את הארכת המעצר שכן בהתאם להוראות הפסיקה מידע שכזה יכול לשמש להארכת מעצר קצרה ביותר. בדרך-כלל הוא יכול להספיק להארכת המעצר במסגרת החלטת קצין למשך 24 שעות.
2
על אחת כמה וכמה באשר המידע הספציפי אשר נתקבל תוך כדי האירועים המתרחשים במהלך החיפוש.
בנסיבות אלה יש להתפלא על היחידה החוקרת שהחליטה על דעת עצמה שלא לערוך שום פעולת חקירה, ולהביא מחדש את התיק לבית-המשפט בידעה שלא ניתן להאריך מעצר בהתאם לחומר החקירה הקיים בתיק.
בנסיבות אלה אין כל הצדקה לבקשה, ועל-כן היא נדחית.
המשיבים ישוחררו לאלתר.
זכות ערר כחוק.
ניתנה והודעה היום, ט' בניסן התשע"ז, 5 באפריל 2017, במעמד הנוכחים.
|
צבי פורר, שופט |
נציג המבקשת:
נבקש עיכוב ביצוע של ההחלטה למשך 24 שעות.
עד השעה 16:30 נודיע למזכירות בית המשפט וב"כ המשיב באם יוגש ערר.
באות-כוח המשיבים:
אנו מתנגדות התנגדות נחרצת לבקשה. זהו בדיוק מסוג התיקים שמאפשר לביהמ"ש את שיקול הדעת שלא להיעתר לבקשה. זהו בדיוק המקרה הנופל לגדר החריגים - לא כדי ליצור יתרון דיוני להגנה, חלילה, אלא משום שאם עד כה לא עשו דבר, מי יתקע לידנו שיעשו משהו היום? לפיכך נבקש לדחות את הבקשה, שהיא אפילו מעוט חצופה.
החלטה
3
צודקות באות-כוח המשיבים. מקרה זה נופל בדיוק לגדרי המקרים שהוגדרו בפסיקה שבהם אין הצדקה לעיכוב ביצוע. המבקשת ידעה היטב מה היה נוסח ההחלטה שהתקבל אמש, ומשלא פעלה על פיו, ומשסברה כי יש מקום להגיש ערר על ההחלטה הקודמת יכולה הייתה לעשות כן ולהביא את התיק בפני בית-0המשפט המחוזי בדחיפות. הדרך שבה החליטה המבקשת לפעול מהווה זלזול בבית-המשפט, ומן הראוי שלא הייתה מוגשת בקשה שכזו.
אציין עוד כי בהינתן סוג העברות אין באי-הארכת המעצר כדי לפגוע בהמשך החקירה. פעולות החקירה שניתן לבצע בהקשר זה, גם אם היה חשד סביר, לא ניתנות בשלב זה לשיבוש. ובהינתן שהחשד הסביר כאן הנו מוגבל ביותר סבורני כי היענות לבקשה לעיכוב ביצוע היא מיותרת ולא נכונה ונוגדת את הפסיקה.
אשר על-כן הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית.
ניתנה והודעה היום, ט' בניסן התשע"ז, 5 באפריל 2017, במעמד הנוכחים.
|
צבי פורר, שופט |
