1

תחילתו של תיק זה בחקירה שנפתחה כנגד המשיב ומעורבים נוספים, בחשד לביצוע עבירות של תרמית בניירות ערך, שוחד, קבלת דבר במרמה, מרמה והפרת אמונים בתאגיד וכן עבירות לפי החוק לאיסור הלבנת הון.

לפניי בקשה להורות על הארכת תוקפו של הצו הזמני לתפיסת רכוש לפי סעיף 56 ב 1 לחוק ניירות ערך, התשכ"ח - 1968.

המבקשת עותרת להארכת תוקפו של הצו הזמני לתפיסת רכוש בשנה נוספת, החל מיום 26.1.16.

ביום 28.1.14 הורה בית המשפט (כב' השופטת קינן) על שחרורו של המשיב בתנאים מגבילים. לצורך הבטחת תנאי שחרורו של המשיב קבע בית המשפט כי המשיב יפקיד ערבות בנקאית בסך של מיליון וחצי ₪.

2

בנוסף, ביום 26.1.14 ניתן צו תפיסה לחשבון בנק השייך למשיב ובהמשך לתפיסה זו, ביום 2.3.14, קבע בית המשפט כי סך של 750,000 ₪ אשר היו מופקדים בחשבון הבנק של המבקש, ייתפס ויוקפא לצורך חילוט עתידי.

ביום 11.2.15 קבע כב' השופט גת בהחלטתו, כי התנאים המגבילים אשר הוטלו על המשיב עם שחרורו יוארכו למשך 90 יום. באופן דומה נקבע כי הצו הזמני הנוגע לתפיסת הרכוש יוארך בשנה נוספת, אולם סך של 100,000 ₪ מתוך הסכום התפוס הושב למשיב. מכאן שהסכום התפוס כעת ואשר הארכת תפיסתו מתבקשת עומד על 650,000 ₪.

המבקשת עותרת, כאמור, להארכת תוקף תפיסת הצו למשך שנה נוספת.

משחלפה שנה מאז הוארך תוקפו של הצו הזמני חלו שני שינויים: האחד, התיק, אשר היקפו עומד כעת על 15 קרגלים, הועבר לעיון הפרקליטות אשר מזה כשלושה חודשים שוקדת על בחינת הראיות וגיבושו של כתב אישום. השני, התנאים המגבילים שעמדו בעינם מאז שחרורו של המשיב פקעו.

ב"כ המבקשת עותרת להארכת תוקפו של צו התפיסה בשנה נוספת ומפנה לחומרת העבירות בהן נחשב המשיב, להיקפים המשמעותיים של המרמה אשר עומדים על סך של כ-10 מיליון ₪ והשאיפה שהיה ויוגש כתב אישום והמשיב יורשע בגינו, תהיה למבקשת בקשת חילוט בעלת תוכן, אשר גם אם אינו עולה בקנה אחד עם היקף ההונאה, הינו גבוה דיו.

מנגד, ב"כ המשיב, מתנגד לבקשה ומפנה לחלוף הזמן, לעינוי הדין, למצוקתו הכלכלית של המשיב ועותר לאיזונים שעל בית המשפט לעשות בעת הזו.

אציין כי לא מצאתי לנכון לשוב ולהידרש לקיומו של חשד סביר, שכן זה נמצא על ידי כב' השופט גת בהחלטתו מיום 11.2.15 (עמ' 2 ש' 15-17) וב"כ המבקשת טענה בפניי כי מאז הוארך תוקף הצו התקדמה החקירה והחשד הסביר אך התחזק ובוודאי שלא נחלש.

שמעתי את טיעוניי הצדדים, קראתי את החומרים אשר הוצגו בפניי ועיינתי בהחלטות קודמות אשר ניתנו בתיק זה. לאחר שעשיתי כל זאת מצאתי כי יש מקום להיעתר לבקשת המבקשת ואנמק:

3

א. לטענת המבקשת בתיק החקירה חשד סביר מבוסס לביצוע העבירה המיוחסת לחשוד והיקפי העבירה המיוחסת לחשוד בהחלט מקימים בסיס להחזקת התפוסים.

ב. כאמור, מאז הארכת תוקף הצו החקירה התקדמה, החשד הסביר התחזק ובוודאי שלא ניתן לומר כי נחלש.

ג. לשיטתה של המבקשת, בחינת חומרי החקירה וגיבושו של אישום או החלטה אחרת, קרובים מאי פעם, ויש להניח כי החלטה תתגבש בתוך מספר חודשים ספורים.

ד. אכן מדובר בחקירה שנמשכת זמן רב, ואולי זמן רב מדי, מנגד, היקף החומר רב וכאמור, חל שינוי מאז הדיון האחרון, שכן החומרים מצויים תחת עינה הבוחנת של הפרקליטות ולא עוד בידי המשטרה.

ה. תנאי השחרור פקעו והגם שתכליתם שונה והם אינם תפוסים לצורך חילוט, הרי שלא ניתן להתעלם מן העובדה שכעת הבטוחה היחידה המצויה בתיק הינה סך המזומן התפוס בתיק והעומד על סך של 650,000 ₪.

ו. בהנחה כי יוגש כתב אישום והיה והמשיב יורשע בו, הרי שיש להבטיח כי בסופו של הליך תוכל הפרקליטות לחלט סכום אשר יהיה קרוב ככל הניתן לסכום המרמה, הגם שברור ממילא כי נוכח היקפי המרמה הנטענים, הסך התפוס קטן בהרבה וכי אין תפוסים אחרים לחילוט.

לצד מכלול האמור לעיל וקביעתי כי יש מקום להיעתר לבקשת המשיבה, הרי שלא ניתן להתעלם מן העובדה שמאז החלה החקירה חלפו שנתיים וטרם הוגש כתב אישום. היקפיו של התיק גדולים וכך אכן התרשמתי, אולם מנגד עדיין עומדת למשיב חזקת החפות וככל שחולף הזמן משתנה נקודת האיזון לטובת מתן משקל משמעותי יותר לפגיעה בזכויותיו.

המבקשת אמנם הפנתה לנכסים השייכים לכאורה למשיב ולמקורות הכנסה נוספים, אך גם בהינתן שאלה אכן קיימים, יש מקום ליצור איזון בין עוצמת הפגיעה בזכויותיו עת בכוונתי להאריך את תוקף הצו בשנה נוספת, אל מול היקפי העבירה המיוחסת לו לכאורה.

סוף דבר - אני מורה על הארכת תוקפו של הצו הזמני לתפיסת רכוש בשנה נוספת החל מיום 26.1.16 אולם באופן חלקי כך שהצו יחול על סך של 550,000 ₪ ואילו סך של 100,000 ₪ יושב למשיב.

אני מורה על עיכוב ביצוע החלטתי זו ב-10 ימים מהיום, וזאת על מנת לאפשר לצדדים לערור על ההחלטה.

4

המזכירות תשלח העתק מההחלטה לב"כ הצדדים בדואר.

ניתנה היום, כ"ד אדר ב' תשע"ו, 03 אפריל 2016, בהעדר הצדדים.