1

בהחלטה מיום 25.12.14 הצהיר המשיב, מר בן אופק, כך: "אם בית המשפט יתן לי ארכה של 30 יום, אני מתחייב לעמוד בהשגת הסכום ולהפקידו. אני מתחייב שלא לערער על כל החלטה אם תינתן לי ארכה כאמור ולא לבקש ארכות נוספות.".

בהמשך להצהרה זו, נעתרתי לבקשת המשיב ואישרתי את הארכה שהתבקשה. כמו כן, לפנים משורת הדין, הפחתתי את סכום ההפקדה לסך של 100,000 ₪.

בעקבות זאת נקבע בהחלטה כי: "מובהר למבקש כי לא תינתנה ארכות נוספות בהתאם להצהרתו שלו".

חרף האמור, כעת המשיב שב ומבקש עיון חוזר בתנאי השחרור בערובה.

כל טענותיו של המשיב כבר נטענו בבקשותיו הקודמות, והן נדחו, אחת לאחת, הן על ידי בית משפט זה והן על ידי בית המשפט המחוזי.

בעניין זה אין לי אלא להפנות לכל ההחלטות הקודמות, על נימוקיהן.

לפיכך, דין בקשתו של המשיב להידחות.

לפנים משורת הדין, ניתנת בזה למשיב ארכה להפקדת המזומן עד ליום 1/2/15 שעה 12:00.

היה והמשיב לא יעמוד בערבויות הוא ייעצר ויובא בפני שופט עד ליום 2/2/15 שעה 12:00.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים ללא דיחוי.

ניתנה היום, ו' שבט תשע"ה, 26 ינואר 2015, בהעדר הצדדים.