1

לפניי בקשתו של מר סאמר אבו רוקן (להלן: "המבקש") להורות על החזר פיקדון על סך 10,000 ₪, אשר הפקיד בתיק זה. כן לפניי תגובת משטרת ימ"ר חוף (להלן: "המשיבה").

1.         הפיקדון הופקד בתיק זה לאחר שביום 15.1.19 ניתנה החלטתי בדבר שחרור החשוד בתנאים מגבילים אשר נקבעו בהחלטה. ברם, השחרור עוכב לצורך הגשת ערר, אשר אכן הוגש, ובהחלטת ביהמ"ש המחוזי בעמ"י 39002-01-19 (כב' השופט א' טובי) בוטל, למעשה, שחרורו של החשוד בתנאים מגבילים, וביהמ"ש הורה על הארכת מעצרו של החשוד עד ליום 18.1.19.

2

2.         ביום 18.1.19 עתרה המשיבה לשחרורו של החשוד בתנאים מגבילים, ובקשתה נדונה במסגרת תיק בש"ע 45881-01-19 בפני כב' השופטת מ' קלמפנר-נבון.

            בהתאם להסכמת הצדדים, הורתה כב' השופטת קלמפנר-נבון על שחרורו של החשוד בתנאים הבאים:

"1.     החשוד ישהה בתנאי מעצר בית מלא עד ליום 30.1.19 שעה 12:00 בביתו המצוי ברחוב 7/3 דלית אל כרמל.

2.         ערבות עצמית על סך 25,000 ₪ וערבות צד ג' על סך 25,000 ₪ על ידי מר סאמר אבו רוקון ומר פרחאת איהאד אשר נחתמו בבית משפט השלום בעכו בהתאם לתנאים אשר הכתיב בית המשפט בתיק מ"י 3828-01-19 ישמשו כערובה אף במסגרת החלטה זו למילוי תנאיה.

3.         ניתן בזאת צו עיכוב יציאה מן הארץ כנגד החשוד למשך 180 יום מהיום. החשוד יפקיד בזאת ולא יאוחר מיום 20.1.19 שעה 12:00 את דרכונו בידי המבקשת.

4.         החשוד ימנע מעיסוק במקצועו וזאת למשך 30 יום מהיום.

            כן אני מורה על הרחקת החשוד ממשרדו שבדלית אל כרמל וזאת למשך 30 יום מהיום.

5.         שוטרי משטרת ישראל יהיו רשאים לוודא את תנאי קיומה של החלטתי זו ככל שהדבר יידרש".

גם על החלטה זו הוגש ערר, ובמסגרת תיק עמ"י 47162-01-19 (כב' השופטת ר' בש) אושרה הסכמת הצדדים, כי איסור העיסוק במקצוע עריכת הדין יימשך למשך 90 יום. כן נקבע "חלון" יומי בשעות מוגדרות המתיר יציאה ממקום מעצר הבית.

3.         לטענת המבקש, הפקיד סך 10,000 ₪ מכספו, והוא עותר לקבלם חזרה לידיו, לאחר שתקופת מעצר הבית הסתיימה. נוסף על כך טוען המבקש, כי במסגרת תיק בש"ע 45881-01-19 נקבעו תנאי שחרור הכפופים לערבותו העצמית של החשוד ולערבות של המבקש עצמו כצד שלישי, ואילו הפיקדון הכספי לא נדרש להבטחת תנאי השחרור.

4.         המשיבה מתנגדת לשחרור כספי הפיקדון.

3

            לטענתה, החקירה - שהינה מורכבת, לאור ריבוי המעורבים וחומרת החשדות - טרם הסתיימה. עוד טוענת המשיבה, כי עדיין קיימות הגבלות אשר חלות על החשוד, ובכלל זה איסור העיסוק במקצוע, איסור יציאה מהארץ ואיסור יצירת קשר עם מעורבים אחרים בפרשה.

            עוד טוענת המשיבה, כי בהחלטת השחרור מיום 18.1.19 הוחלו כל התנאים המגבילים שעליהם הורה ביהמ"ש בתיק זה - ולעניין זה היא מפנה לסעיף 2 להחלטת כב' השופטת קלמפנר-נבון.

5.         לאחר שעיינתי היטב בכל ההחלטות הרלבנטיות, באתי לכלל מסקנה כי אין לקבל את עמדת המשיבה כפי שפורטה בתגובתה.

            ההחלטה שניתנה בתיק זה ביום 15.1.19 בוטלה בהחלטת ביהמ"ש המחוזי בעמ"י 39002-01-19, כאשר הורה ביהמ"ש המחוזי על הארכת המעצר.

            בסופו של דבר שוחרר החשוד בתנאים מגבילים, כאשר אלו נקבעו בתיק בש"ע 45881-01-19. זוהי ההחלטה הרלבנטית היחידה לעניין הערבויות והפיקדונות והתנאים אשר אלו נועדו להבטיח.

            אמנם, בפרוטוקול הדיון ציין ב"כ המשיבה (שם - ב"כ המבקשת) כי הוא עותר לשחרור החשוד בתנאים המגבילים שנקבעו בהחלטת בימ"ש זה ביום 15.1.19; אולם בהמשך לכך הודיע על הסכמה בין הצדדים אשר פורטה בפרוטוקול (עמ' 1, שורות 18-23), הסכמה אשר לא כללה הפקדה כספית, אלא ערבות עצמית וערבות צד שלישי בלבד. ההסכמה התייחסה לכלל התנאים, למעט משך תקופת האיסור לעסוק בעריכת דין, עניין אשר אליו נדרש ביהמ"ש בהחלטתו. בהתאם לכך, בהחלטה אשר ניתנה על ידי ביהמ"ש לא נקבע תנאי של הפקדה כספית.

4

ההפנייה לסעיף 2 להחלטת ביהמ"ש בתיק בש"ע 45881-01-19, כאילו ממנה ניתן ללמוד על תחולת התנאים הנוספים שנקבעו בהחלטת בית משפט זה ביום 15.1.19, ובכלל זה - הפקדת הפיקדון הכספי, אינה יכולה להתקבל. המילים "אשר נחתמו בבית משפט השלום בעכו בהתאם לתנאים אשר הכתיב בית המשפט בתיק מ"י 3828-01-19" מתייחסות לערבות העצמית ולערבות צד ג', ואין ללמוד מהן על החלה של כלל התנאים שנקבעו בהחלטה מיום 15.1.19.

בסופו של דבר, אין תנאי של הפקדה כספית בהחלטה שעל פיה שוחרר החשוד בתנאים מגבילים, וההפקדה אשר בוצעה במסגרת תיק זה (למרות עיכוב ביצוע ההחלטה) אינה מיועדת עוד להבטחת התנאים המגבילים אשר על פיהם שוחרר החשוד בסופו של דבר. אכן, כטענת המשיבה, ביחס לחלק מהתנאים המגבילים טרם הסתיימה התקופה (כגון איסור יציאה מהארץ ואיסור העיסוק במקצוע), אולם להבטחתם של תנאים אלו ניתנו ערבויות החשוד ושני צדדים שלישיים, אשר המבקש הוא אחד מהם. ההפקדה הכספית - אינה נוגעת לאותם תנאים מגבילים.

6.         סוף דבר, דין הבקשה להתקבל.

עם זאת, יש להורות על השבת כספי הפיקדון בהתאם לכלל, שלפיו כספי פיקדון מוחזרים לחשוד (ולא למי שטוען כי הפקיד את הכספים). מאחר והוא מיוצג, ניתן להחזיר את הכספים לחשוד באמצעות בא כוחו.

אך מובן, כי השבת כספי פיקדון כפופה להוראות כל דין, ובכלל זה - זכויות צדדים שלישיים (כגון עיקולים), ככל שיש כאלו.

7.         אם מתנגד המבקש לכך שכספי הפיקדון יוחזרו באמצעות ב"כ החשוד, עו"ד באסל פלאח, יודיע על כך לביהמ"ש, בתוך שבעה ימים מקבלת החלטה זו. עם זאת אשוב ואבהיר כבר כעת, כי אין אפשרות להחזיר כספי פיקדון ישירות לידי צד שלישי אשר טוען כי הפקידם.

            אם לא תוגש כל בקשה, הרי שבחלוף המועד האמור לעיל, תשיב המזכירות את כספי הפיקדון לחשוד, באמצעות בא כוחו עו"ד באסל פלאח.

המזכירות תמציא החלטה זו למבקש (סאמר אבו רוקן) ותודיע לו טלפונית כי ניתנה החלטה (מס' טלפון צוין בכותרת הבקשה).

כן תמציא המזכירות את ההחלטה למשטרת ימ"ר חוף, ולחשוד באמצעות בא כוחו.

ניתנה היום, י"ט אדר א' תשע"ט, 24 פברואר 2019, בהעדר הצדדים.