1

1.         עסקינן בבקשה נוספת הנוגעת לחקירת פרויקט נדל"ן "שפת אמת 8" בבית שמש (להלן: הפרויקט). מדובר בחקירה מורכבת ומסועפת של משטרת ישראל (יאל"כ - להב 433) בשיתוף רשות המסים, המעסיקה את בתי המשפט בערכאות השונות בכלל ומותב זה בפרט מזה תקופה ממושכת. מכאן, לא מצאתי להרחיב בכתיבה אודות החקירה בכללותה ובדבר ההחלטות השונות (והרבות) שניתנו עד כה, הן באשר לכלל המעורבים והן באשר למשיבים לבקשה דנן.

2.         המבקשת עתרה להורות על הארכת תקופת החזקת תפוסים ורכוש: מאת המשיבים 2-1 נתפסו 2 דירות (מחציתן תפוסה ברישום לאחר שחלקה של המשיבה 2 שוחרר בהחלטה קודמת), 63,100 ₪, 3,120 דולר; מאת המשיבה 3: הפרויקט; מאת המשיבה 4: חשבון בנק ובו סכום של כ- 8.2 מיליון ₪. כן נתפסו מוצגים שונים (טלפונים, כונן מחשב, מסמכים וכיוצ"ב).

2

3.         ביום 2.6.19 התקיים דיון בבקשה במסגרתו הגישה ב"כ המשיבים מסמך שהובא לעיוני בעבר על ידי המבקשת כחלק מחומרי החקירה. המסמך סומן בדיון (גא/4). דו"חות ומסמכים שהגישה המבקשת הוחזרו לה, על מנת שתשוב ותגיש אותם באופן מסודר בצירוף חומרי החקירה הרלוונטיים. לאחר מתן ארכה הוגשו ביום 20.6.19 דו"ח סודי מעודכן (סומן גא/5) בצירוף חומרי חקירה גולמיים.

4.         לא ראיתי לחזור על טענות הצדדים. בתמצית, ב"כ המשיבים הפנתה להתמשכות החקירה שהפכה לגלויה לפני למעלה משנה (בחודש מאי 2018), להחלטות קודמות שניתנו, ועתרה לקבל פירוט של העבירות המיוחסות למשיבים בדגש על עבירות הלבנת הון והיקפן. לטענתה, העבירות המיוחסות למשיבים הן תיאורטיות ומופרזות, לא הצמיחו פירות עבירה, ולכן אין מקום לתפיסת רכוש בשווי העבירות. היא הפנתה למסמך שהגישה (גא/4) וביקשה ללמוד ממנו כי הכנסות הפרויקט הן בגדר תחשיב לעתיד לבוא, תחזית רווח גולמי של כ- 7.6 מיליון ₪ (הוצאות כ- 82.4 מיליון ₪, הכנסות כ- 90 מיליון ₪). לטענתה, מדובר בפירות שטרם הבשילו, ולכן לא ניתן לתפוס את שווים. עוד לשיטת ב"כ המשיבים, שווי התפוסים עומד על כ- 106 מיליון ₪ (לא הוצג תחשיב). היא לא התנגדה להמשך תפיסת הפרויקט, וביקשה לשחרר את התפוסים האחרים, בדגש על הכספים שנתפסו (במזומן ובחשבון הבנק). כן הציעה להעמיד חלופת תפיסה לכספים בדמות שיעבוד חוזר של חלקה של המשיבה 2 בשתי הדירות (שיעבוד שהוסר כאמור בהחלטה קודמת).

            ב"כ המבקשת, מנגד, ביקשו לשכנע כי חומרי החקירה מבססים חשד סביר לביצוע עבירות הלבנת הון בהיקף העולה על מאה מיליון ₪, מה שמצדיק המשך תפיסת הרכוש.

דיון

5.         כאמור, ביום 20.6.19 הגישה המבקשת דו"ח סודי מעודכן (גא/5) אליו צורפו חומרי חקירה גולמיים. אדגיש כי מדובר אך בחלק קטן מחומרי החקירה, באשר מסמכים רבים רלוונטיים הובאו לעיוני לצורך מתן החלטות קודמות, בעניינם של המשיבים ואחרים, ובצדק לא ראתה המבקשת לשוב ולהביאם בפניי. המסמכים שהוצגו אמנם חסויים בשלב זה, אך על מנת שהמשיבים לא ימצאו עצמם בחשיכה גדולה מן הנדרש, אומר כי אלו כוללים את חקירותיו של המשיב (ביחידה החוקרת וברשות המסים) מיום 6.5.18 ועד חקירתו האחרונה ביום 26.5.19, הודעת רעייתו של המשיב מיום 17.5.18, חקירות נוספות מן העת האחרונה (סומנו גא/6 - גא/10), הסכמים (גא/11 - גא/13), דו"חות ניתוח פעילות (גא/14 - גא/18).

3

6.         לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים ולאחר שעיינתי בדו"ח הסודי ובמלוא חומרי החקירה, שוכנעתי כי לא פחת החשד הקושר את המשיב לביצוע העבירות המיוחסות לו בצוותא עם אחרים. נהפוך הוא, שוכנעתי כי פעולות החקירה שבוצעו, לרבות בתקופה האחרונה, חיזקו את החשדות באופן שקיים לעת הנוכחית חשד סביר בעוצמה גבוהה הקושר את המשיב לביצוע העבירות המיוחסות לו, לרבות עבירות הלבנת הון בהיקף עצום. העבירות בוצעו בשיתוף ובסיוע גורמים נוספים, לרבות רעייתו של המשיב (המשיבה 2) שהיוותה כסות לביצוע חלק ניכר מהפעילות, ותוך שימוש, בין השאר, בפלטפורמות של המשיבות 4-3.

7.         הדו"ח הסודי (גא/5) מפרט מסלולים שונים ומגוונים להלבנת הון שבוצעה על ידי המשיב במסגרת בניית הפרויקט, אך לא רק. מדובר, בין השאר, על הכנסת כספים לארץ בהיקפים עצומים, ללא דיווח, העברתם והפקדתם בדרכים שונות, גלגול שלהם אל תוך הפרויקט ומחוצה לו, והכל באופן מורכב ומתוחכם מבלי להגיש דיווחים מתאימים לרשויות. הלבנת ההון בוצעה כלפי גורמים שונים, תוך הסתרה של נתונים שהיו חייבים בדיווח (ראו מסמכים גא/6 - גא/10).

8.         אינני מקבל את טענת ב"כ המשיבים כי פירות הלבנת ההון טרם צמחו. חומרי החקירה מבססים פעולות שצלחו והביאו לתוצרים. ראו לשם הדוגמא דברי המשיב בחקירתו מיום 7.5.18 (עמוד 16), מהם עולה כי נמכרו 84 דירות ותמורתן שולמה (למרות שההיתר הוא ל- 60 דירות בלבד - לשיטת המשיב. כאמור בהחלטות קודמות, עצם הבניה של דירות למגורים מהווה פעילות אסורה - לא ארחיב). עוד עולה מחקירת המשיב כי התמורה בגין הדירות (הקטנות שבהן, לפני הרחבות ותוספות) היא 720,000 ₪ לכל דירה (חקירתו מיום 6.5.18 שורות 164-167) (חלק במזומן וחלק בהלוואות שהתקבלו מגמ"ח, אף זאת תוך ביצוע עבירות). מכאן, תמורת הדירות בלבד מגיעה לסך של כ- 59 מיליון ₪ (על הצד הנמוך).

9.         כאמור, העבירות שביצע המשיב, שהלבנת הון היא מרכיב משמעותי בהן, בוצעו בשיטות רבות ומגוונות. אמנם, בשלב זה של החקירה קשה לקבוע במדויק את שווין המלא של עבירות הלבנת ההון, אך ניתן להצביע על כך שהיקפן עולה על 100 מיליון ₪, ואף זאת בהערכה זהירה. מנגד, שווי הרכוש התפוס נופל לאין ערוך משווי עבירות הלבנת ההון.

4

הפרויקט התפוס (ששוויו לשיטת המבקשת כ- 69 מיליון ₪) שייך אך בחלקו למשיב, וממילא הוא נתפס בראש וראשונה כנכס בו בוצעו העבירות, ועל מנת למנוע את המשך ביצוען (ראו החלטת בית המשפט המחוזי מרכז, כבוד השופט ח' טרסי, מיום 27.12.18 - ע"ח 42911-11-18. בקשת רשות ערר לבית המשפט העליון נדחתה). מכאן, הוא איננו נמנה כרכוש לצורך תפיסה בשווי עבירות הלבנת הון.

10.       כידוע, בכל שלב שומה על בית המשפט לבחון את הצורך בהמשך החזקת התפוסים, כולם או חלקם, הן בבחינת סיכויי ההרשעה וסיכויי החילוט בתום ההליך, והן בבחינת הנזק שנגרם לחשודים וחלופות תפיסה אפשריות. באיזונים שעורך בית המשפט יש להתחשב בסוג התפוסים, ביכולת ההיפרעות מהם בתום ההליך, ובאפשרות להקטנת הנזק הנגרם למשיבים, תוך שבית המשפט משווה לנגד עיניו בכל עת את חזקת החפות העומדת למשיבים, שבשלב זה הם בגדר חשודים בלבד. ראו החלטת בית המשפט העליון, כבוד השופטת ע' ברון בע"פ 6532/17 מדינת ישראל נ' חסדי דוד לעדת הבוכרים (8.4.18).

11.       מצאתי כי בשלב זה של ההליך, לאור עוצמת החשד המבוסס על איכות חומרי החקירה; בהינתן קצב התקדמות החקירה תוך שנתתי דעתי למועד הפיכת החקירה לגלויה (מאי 2018) ולפעולות החקירה המבוקשות (שאמנם לא הובאו לעיוני בדו"ח הסודי - תקלה של ממש, אך עיינתי בהן אך בימים אלה במסגרת דו"ח שהוגש בפרשה בעניינם של חשודים אחרים); בהתחשב באפשרות להגשת כתב אישום ובסיכויי הרשעה וחילוט בתום ההליך, ראוי לאפשר למבקשת להחזיק תפוסים בשווי מלוא העבירות המיוחסות למשיבים.

לחילוט מלוא שווי העבירות בתום ההליך ראו ע"פ 1872/16 ניסים דז'לדטי נ' מדינת ישראל (18.05.17), ע"פ 4143/17 מחמד עאבד נ' מדינת ישראל (13.08.18). לתפיסה זמנית בשווי העבירות כולן ראו ע"פ 7701/17 אוקסנה סנדלר נ' מדינת ישראל (23.10.17).

5

12.       בהינתן הפער העצום בין שווי עבירות הלבנת ההון לבין שווי הרכוש התפוס, מצאתי כי איזון ראוי איננו מאפשר בשלב זה השבת רכוש כלשהו, אף חלקית. גם חלופת תפיסה איננה אפשרית לעת הנוכחית, ולמצער ניתן לקבוע כי החלופה שהוצעה (מחצית משתי הדירות ששוחררו מתפיסה בהחלטה קודמת) איננה מתקרבת כדי חלופה הולמת.

13.       אשר לתקופת התפיסה המבוקשת (180 ימים נוספים) - בית המשפט ער ומעודכן במצב החקירה לאור הליכים אחרים המתנהלים בפניי כחלק מחקירת הפרשייה (רק לשם הדוגמא - ראו החלטה מיום 16.6.19 בתיק צ"א 19337-05-18 - פעולות השלמה שיארכו כ- 3 חודשים). חרף הצהרות קודמות של ב"כ המבקשת (בפניי ובפני בית המשפט המחוזי), דומה שבשלב זה צפויה החקירה לארוך פרק זמן נוסף של לפחות מספר חודשים, ועל כך יש להוסיף זמן שידרש לפרקליטות המלווה לבדוק סופית את הנתונים (הגם שהאחרונה "נמצאת ברקע" משלבים מוקדמים). מכאן, מצאתי כי הבקשה מידתית.

תוצאה

14.       מצאתי להורות על הארכת תקופת החזקת התפוסים (מוצגים ורכוש) למשך 180 ימים נוספים.

ניתנה היום, כ"ב סיוון תשע"ט, 25 יוני 2019, בהעדר הצדדים.

ההחלטה תישלח לצדדים.

חומרי חקירה יוחזרו לנציגי המבקשת במזכירות בית המשפט.

מסמך שהגישה ב"כ המשיבים יוחזר לה במזכירות.