הת (עכו) 7521-10-25 – מועד עבד אל רוחמאן נ' שלוחת בוחנים עכו מחוז חוף
|
לפני |
כבוד השופטת אסתר טפטה גרדי
|
|
|
מבקש |
מועד עבד אל רוחמאן |
|
|
נגד
|
||
|
משיבה |
שלוחת בוחנים עכו מחוז חוף |
|
|
החלטה
|
||
1. לפני בקשה להחזרת תפוס לפי סעיף 34 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש] התשכ"ט-1969 (להלן - הפסד"פ).
כעולה מתיק החקירה ביום 17.10.25 בשעה 20:19 בכביש 899 נהג מוחמד מועד ברכב התפוס, סיאט פרטי שמספרו 5577754.
לנהג מיוחס חשד בעבירות של נסיעה אחורנית ללא צורך, נהיגה ברכב שניתנה לגביו הודעת אי שימוש, רכב שנמצא במצב העלול לסכן עוברי דרך ונהיגה בקלות ראש.
הנהג נפסל מנהלית ביום 19.10.25 למשך 30 יום.
המבקש, בעל הרכב, הוא אחיו של הנהג. המבקש נחקר באזהרה בגין עבירות של ביצוע שיפורים ברכב ושינוי מבנה.
טרם הוגש כתב אישום.
טענות הצדדים
2. הסנגור טען בדיון כי מדובר ברכב שבוצעו בו שיפורים לצורך אירוע מרוצים חוקי ומאושר, הרכב הועמס על עגלה ולא נסע בכביש. לאחר האירוע הרכב שהה במחסן לפירוק חלקים על מנת להעבירו מבחן רישוי ביום שלמחרת ונתפס על ידי המשטרה. בבקשה ציין הסנגור כי המבקש לא יכול היה לדעת על השינויים שבוצעו ברכב אלא לאחר שהבוחן הודיעו עליהם.
צוין כי תפיסת הרכב אינה מידתית וכי הרכב משמש את המבקש לצורכי עבודה ולנסיעות.
הסנגור הציע חלופת תפיסה שלפיה ימסור הבוחן את רשימת החלקים לפירוק, הרכב יועבר למוסך לביצוע הפירוק, לאחר מכן ייבדק על ידי בוחן ויעבור מבחן רישוי. כן הסכים להפקדת ערבון כספי עד הגשת כתב אישום במקרה שיוגש.
המשיבה מתנגדת לבקשה נוכח חומרת העבירות, שינויי המבנה שבוצעו בו ועלולים לסכן את משתמשי הדרך, נחיצות הרכב כמוצג בהליך משפטי עתידי וכוונתה לעתור בהמשך להשמדת הרכב. לשיטתה, שחרורו עלול לשבש את החקירה וניהול המשפט ככל שיוגש כתב אישום. לשיטתה, עסקינן ברכב שהורד השנה פעמיים מהכביש בשל ליקויים דומים כשבאחד מהאירועים נהג המבקש. צוין כי התיק בשלבי סיום חקירה לצורך העברתו לתביעות.
אשר לראיות לכאורה -
3. תיק החקירה הוגש לעיוני. כעולה ממנו קיימות ראיות לכאורה כי ברכב בוצעו שינויי מבנה ושיפורים שיש בהם לסכן את משתמשי הדרך.
מדוח הפעולה של השוטר רפי רבאח עולה כי הבחין ברכב שנסע לאחר לאחר זיהוי מחסום משטרה. הרכב נבדק ונמצאו בו ליקויים ושיפורים שונים, בהם: 1. מנורת מנוע דולקת לוח שעונים כשהרכב מונע. 2. צמיגים קדמיים שאינם תואמים את המידות ברישיון הרכב, צמיג קדמי נראה שחוק בדפנות ובחריצי מים. 3. פילטר אוויר פתוח. 4. נשם שמן עם שני צינורות מחוברים. 5. טורבו לרכב שאינו מקורי. 6. מערכת פליטה עם מכשיר בתא מטען מחוברת עם צנרת כחולה למושב ליד הנהג, עם שלט הפעלה כשבלחיצה עליו יש רעש של פיצוצים מאוד חזקה. 7. העדר גלגל רזרבי ובמקומו קיים ממיר למערכת פליטה לגרימת רעש. 8. הנמכה קדמית, הצמיג נמצא בתוך מרכב הרכב. 9. צבע רכב בפועל רב גווני, ברישיון הרכב בז'. 10. נזילות שמן מאגן השמן. 11. בולמים אחוריים וקדמיים מוחלפים.
מדוחות פעולה של השוטרים שמעון לוי, זאכי עאמר ותמיר עאמר עולה כי הבחינו ברכב שנעמד בשול ונסע לאחור עת הבחין בניידות. בבדיקה התברר כי הרכב עבר שיפור.
הודעות המבקש באזהרה בגין עבירות של ביצוע שיפורים ושינוי מבנה ברכב.
הודעת הנהג מחמוד מועד באזהרה ודוח עיכוב.
הודעת בעל המוסך, קרלוס.
הודעת אי שימוש ברכב מיום 21.6.25 שכעולה ממנה ברכב נמצאו ליקויים שונים בהם: אורות, מערכת יניקה ופליטה, צמיגים, שינוי מבנה סרעפת יניקה, שינוי מבנה צינור פליטה, עוצמת הרעש נשלטת בעזרת שלט, שני צמיגים קדמיים שחוקים דופן פנימי.
הודעת אי שימוש ברכב מיום 13.3.25, עת נהג המבקש ברכב, שלפיה ברכב נמצאו ליקויים שונים בהם: מערכת פליטה לא תקינה מרעישה עם פיצוצים, מערכת קירור לא תקינה, מערכת פילטר אוויר לא תקינה, חוסר וישר אחורי בשמשה אחורית.
דיון והכרעה
4. תפיסת חפץ, בהתאם לפסיקה, נועדה לשרת מספר תכליות: מניעת ביצוען של עבירות עתידיות, הצגת התפוס כראיה בהליך פלילי ואפשרות לחלטו במקרה של הרשעה (בש"פ 3434-21 יוסף אלנאשף נ' מדינת ישראל (15.6.21)).
כעולה מהפסיקה הליך של תפיסת רכוש הוא אמצעי דרסטי ויש להשתמש בו באופן זהיר ומדוד ורק כשאין "חלופת תפיסה" אחרת שיש בה כדי לצמצם את הפגיעה הקניינית הנגרמת בשל התפיסה. (ראו בש"פ 7715/97 חג'ג' ואח' נ. מדינת ישראל).
בית המשפט נדרש לערוך איזון בין זכותו הקניינית של המבקש לבין אינטרס הציבור למניעת ביצוע עבירות נוספות ברכב ולהרתעת נהגים מביצוע עבירות תעבורה חמורות. כך גם פגיעת המשטרה בזכות הקניין של המבקש חייבת להיעשות על פי דין, למטרה ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש.
גם אם קיימת עילה שהצדיקה מלכתחילה את תפיסת החפץ מלכתחילה, יש לבחון האם מתקיימת עילה להמשך תפיסתו בחלוף זמן, ואם כן, יש לבחון האם קיימת "חלופת תפיסה", שיכולה להגשים את תכלית התפיסה, כך שלא תיווצר פגיעה בלתי מידתית בבעל הקניין.
תפיסת כלי רכב מבוצעת לרוב בעבירות תעבורה חמורות שכוללות סיכון חיי אדם ונהיגה פרועה שגרמה לפגיעה ברכוש (ראו בפ"מ (חיפה) 2657-08-09 סמנדו יחיאלובנ' מדינת ישראל (19.8.19)).
5. בענייננו, כעולה מרישיון הרכב המבקש הוא הבעלים של הרכב.
נוכח האירוע המבקש נחקר באזהרה בגין עבירות של ביצוע שיפורים ושינוי מבנה רכב.
הנהג חשוד בעבירות של נסיעה אחורנית ללא צורך, נהיגה ברכב שנמסרה לגביו הודעת אי שימוש, נהיגה ברכב שנמצא במצב העלול לסכן עוברי דרך ונהיגה בקלות ראש.
מהראיות שהונחו לפני עולה כי ברכב בוצעו לכאורה שינויי מבנה מהותיים, בין היתר במערכת הפליטה היוצרת רעש חזק של פיצוצים, הנמכה קדמית, בולמים אחוריים וקדמיים שהוחלפו, צמיגים שאינם תואמים את המידות ברישיון הרכב, והכל באופן שיש בהם כדי לסכן את הנהג ומשתמשי דרך אחרים.
זאת ועוד לרכב נמסרו השנה שתי הודעות אי שימוש בגין שינויי מבנה וליקויים שונים כמפורט מעלה כשבאחד האירועים המבקש נהג ברכב.
לטענת המשיבה הרכב דרוש לה כראיה מרכזית בתיק וכי בסיום החקירה תעתור להשמדתו.
בהינתן שינויי המבנה הנטענים ברכב, הרכב מהווה ראיה מרכזית בתיק. במקרה שיוגש כתב אישום יתכן שאף המבקש יבקש לבחון את הרכב. שחרורו של הרכב בשלב זה עלול לסכל אפשרות זו.
זאת ועוד, קיים סיכוי כי נוכח שינויי המבנה המהותיים שנעשו בו והליקויים הבטיחותיים שנמצאו בו תבקש המשיבה לחלטו במקרה של הגשת כתב אישום.
אני סבורה כי בנסיבות בהן הרכב דרוש כראיה מרכזית בתיק ושיש סיכוי כי המשיבה תבקש לחלטו במקרה של הגשת כתב אישום, הפגיעה שנגרמת למבקש היא מידתית. כך גם לא ניתן להגשים את תכלית התפיסה בחלופת תפיסה שפגיעתה בו פחותה ויש להעדיף את אינטרס הציבור לבירור האמת על פני האינטרס האישי של המבקש בקניינו.
אשר לחלופת התפיסה שהציעה ההגנה - במצב הדברים שלפני בו הרכב יהא דרוש כראיה בהליך, ככל שיוגש כתב אישום, כשההגנה לא הצהירה כי היא אינה חולקת על השינויים והליקויים שנמצאו ברכב, לא מצאתי מקום להיעתר לכך בשלב זה.
ההגנה הפנתה לפסיקה. בתיק 9781-04-25 ניתן תוקף להסכמות הצדדים כי הרכב ישוחרר בתנאים כשבמסגרת ההסכמה הצהירו המבקשת ובנה כי הם מוותרים על כלל הראיה הטובה ביותר וכן על בדיקת הרכב באמצעות מומחה מטעם טרם שחרורו ומסתפקים בראיות האחרות שנאספו בתיק החקירה. בתיק שמספרו 7905-07-25 ניתן תוקף של החלטה להסכמות הצדדים בעניין שחרור הרכב וזאת לאחר שהוגש כתב אישום.
בענייננו, הצדדים לא הציגו הסכמה והמבקש לא מסר הצהרה כי הוא מוותר על כלל הראיה הטובה ובדיקת הרכב.
עם זאת, המשיבה ציינה בדיון כי התיק מצוי בשלבי חקירה אחרונים טרם העברתו לתביעה.
הרכב תפוס מאז יום 17.10.25 ומאז ועד היום חלפו 20 יום וטרם חלפה תקופה של 6 חודשים מאז תפיסתו, אני קובעת כי ככל שבתוך 45 יום מהיום לא יוגש כתב אישום בתיק העיקרי יהא מקום לשקול החזרת הרכב תוך התניית אפשרות השימוש בו לאחר הסרת השינויים וקבלת אישור לכך מהגורם המוסמך.
זאת ועוד, ככל שההגנה תמסור הצהרה כי היא אינה חולקת על שינויי המבנה שבוצעו ברכב והליקויים הנטענים על ידי המשיבה, יהא מקום לשקול החלופה שהוצעה על ידה.
לפיכך, אני מורה כי בשלב זה הרכב התפוס יישאר בחזקת המשיבה.
הבקשה נדחית.
המזכירות תחזיר את תיק החקירה למשיבה ותמציא ההחלטה לצדדים.
ניתנה היום, ט"ו חשוון תשפ"ו, 06 נובמבר 2025, בהעדר הצדדים.




