3. בדיון הבהיר נציג המשטרה את חומרת המעשה בעיני המשטרה. נציג המשטרה הציג ראיות המחזקות מאד את החשד כי מדובר בחסימה מכוונת ומתוכננת, כפעולה של מחאה נגד דבר מה. לא היתה זו עצירה בשולי הכביש מחמת תקלה כפי שמסרו המבקשים בחקירתם במשטרה, ולא עיכוב של מכוניות שכל חטאן שהסיעו מפגינים. מן הראיות שהוצגו התחזק החשד כי המכוניות שימשו חפץ כבד לחסימת ציר התנועה המרכזי לירושלים, תוך גרימת נזק מכוון לציבור הרחב. נציג המשטרה הדגיש כי מדובר בתופעה חדשה שהמשטרה נערכת להתמודד עמה, של ניצול כוחה הכביר של מכונית אחת או מכוניות בודדות לחסימה מוחלטת של כבישים, חסימה שלמשטרה יש קושי לפתוח. לדבריו בדעתם להגיש כתבי אישום, בהתאם להנחיית הפרקליטות הרלוונטית לפעולות בלתי חוקיות באירועי מחאה ולמדיניות שהתגבשה. יש בכוונת המשטרה לבקש במסגרת זו את חילוט המכוניות באשר שימשו חפץ לביצוע עבירה, לפי סעיף 39 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט-1969. לשם כך ביקש נציג המשטרה כי המבקשים יחויבו להפקיד סכום כספי בשיעור 30% מערך מכוניותיהם כתנאי להותרן בידיהם.

4. ב"כ המבקשים טען כי הסיכוי שיוגש כתוב אישום, על סמך ניסיונו, קלוש. לדבריו גם בהפגנות סוערות יותר ובחסימות צירים ארוכות יותר לא הוגשו כתבי אישום. כך לדעתו יהיה גם כעת. במקרים קודמים לאחרונה לא נתפסו מכוניות לתקופה ארוכה (לעניין זה הפנה להחלטה בע"ק 71653-03-25 עפר נ' מדינת ישראל מיום 2.4.2025), ואין תקדים לחילוט מכוניות בעבירות מן הסוג הזה. לכן לדבריו אין הצדקה ואין תוחלת לתפיסת המכוניות הללו. עוד הוסיף וטען כי לא היתה הצדקה לתפוס דווקא את המכוניות של המבקשים מבין כל המכוניות שהשתתפו בתהלוכה.

5. כאמור לעיל, הראיות שהוצגו לי מקימות חשד ברמה מספקת כי המכוניות של המבקשים שימשו חפץ לצורך עצירה מוחלטת של התנועה בכביש הראשי לירושלים ולשיבוש כבד ומכוון של התנועה. גירסתם של המבקשים במשטרה נראית, על פניה, בלתי נכונה. אין מדובר במכוניות ששימשו להסעת מפגינים בלבד ולא בעצירה תמימה. שלוש המכוניות הללו היו בראש הטור ועצירתן במרכז הנתיבים, תוך התעלמות מהוראות המשטרה לאחר שזו הגיעה למקום, נראית לכאורה מכוונת. על חסימת כבישים ראשיים נאמרו כבר בפסיקתנו דברים חריפים מאד, על נזקה הכביר ליחידים ולציבור ואף על המסוכנות הטמונה בה, גם על רקע חופש הביטוי (ראו למשל בש"פ 5934 מלכה נ' מדינת ישראל, פיסקאות 13-14(2005)).

6. המשטרה הצהירה כי בדעתה להחמיר את האכיפה נגד מעשים מעין אלו. בדעתה להגיש כתבי אישום ולבקש לחלט חפצים. אין לדעת בשלב הזה אם כך אכן יעשה, ומוקדם לשער מה יחליט בית המשפט אם יוגשו כתבי אישום. אולם נוכח חומרת המעשים לכאורה אין לשלול מראש מן המשטרה את האפשרות לנסות ולשנות את מדיניותה, אם פניה להחמרת האכיפה. לא מן הנמנע כי בית המשפט ימצא שחילוט חלקי או מלא של המכוניות ששימשו כלי לביצוע עבירה הוא עונש ראוי.

יש אפוא למצוא איזון בין צורך זה לבין מניעת החשש מפגיעה מופרזת במבקשים לשווא, אם יתגשמו תחזיותיו של ב"כ המבקשים וכתב אישום לא יוגש לבסוף.

7. אשר על כן יישארו המכוניות בידי המבקשים בתנאים שלהלן:

א. איסור על מכירה, העברת בעלות, שיעבוד או כל דיספוזיציה במכוניות.

ב. כל אחד מן המבקשים יפקיד במשטרה סך של 3,500 ₪;

ג. כל אחד מן המבקשים יחתום על התחייבות במשטרה בשיעור של 12,000 ₪ להשבת המכוניות לידי המשטרה אם יחוייב בכך בהחלטה שיפוטית, או אם יעשה בהן שימוש לחסימת כבישים.

ד. ההפקדה וההתחייבות יעשו בתחנת משטרה בתוך 7 ימים.

ה. התנאים יפקעו בתוך 90 יום. אם יוגש כתב אישום בתוך פרק הזמן הזה יובא הדבר להחלטת המותב שידון בו.

ו. המשטרה תמסור בתוך 5 ימים את מספרי הרישוי של המכוניות שנתפסו, כדי שניתן יהיה להוסיפן להחלטה זו.

ניתנה היום, כ"ג אייר תשפ"ה, 21 מאי 2025, בהעדר הצדדים.