ה"ת 50731-05-25

 

1.  בפני בקשה להורות על החזרת 3 כלבות, שנתפסו על ידי השירות הווטרינרי מטעם המשיבה על בסיס צו לתפיסת בעלי חיים שניתן ביום 8.4.25 מכוח הוראות החוק להסדרת הפיקוח על כלבים תשס"ג 2002, ועל פי חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) תשנ"ד 1994 (להלן: "חוק צער בעלי חיים").

 

2.  שלושת הכלבות שנתפסו במסגרת ביצוע הצו, הוחרמו בשל מצבן הבריאותי והתברואתי הירוד בעת התפיסה ובשל אי עמידת המבקשת בתנאים שנקבעו לה בהחלטת בית המשפט בהליך קודם בע"א 59643-08-21.

 

3.  כלבה אחת מתוך השלוש, מסוג פומרניין, נמסרה חזרה לבעליה הרשומים בהתאם לפרטים המופיעים במרכז הארצי לרישום כלבים. השבת הכלבה לבעליה התאפשרה לאחר שהתברר כי הבעלים דיווח בשנת 2023 שהכלבה אבדה או נגנבה וביקש לקבלה בחזרה.

 

4.  כאמור, זו הפעם השנייה בה נלקחו מרשות המבקשת ובן זוגה כלבים בנסיבות דמות. החלטת בית המשפט בעניינה של המבקשת ובן זוגה בע"א 59643-08-21 עיריית אשדוד מחלקה משפטית נ' פדידה, קבעה כי המבקשת ובן זוגה אינם מסוגלים להחזיק בחמשת הכלבים שנתפסו באותו המקרה והורה להשיב לרשותם 2 כלבות ובלבד שיקוימו התנאים שפורטו בהחלטה.

 

5.  במקרה זה נתפסו הכלבות ביום 8.4.25 על ידי גורמי השירות הווטרינרי מחצר הבית שברחוב חטיבת הנגב 18/17 באשדוד, באמצעות צו שניתן על ידי בית המשפט בהתאם לסעיף 8 לחוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) תשנ"ד - 1994 וסעיף 15 לחוק להסדרת הפיקוח על כלבים תשס"ג 2002.

 

6.  ביום 5.5.25 הגישה המבקשת אל אגף רווחת בעלי החיים במשרד החקלאות, בקשת החזרה בהתאם לסעיף 12 לחוק צער בעלי חיים, להשבת הכלבות שנתפסו. ביום 19.5.25 נשלח אל המבקשת מכתב סירוב החזרה על ידי ד"ר דגנית בן דב, מומנה על פי החוק מטעם משרד החקלאות, בשל מצבן הרפואי של הכלבות בעת תפיסתן, החזקתן בתנאי מחייה ירודים, העדר חיסונים ורישיון ובשל העובדה כי מדובר בהתנהגות חוזרת של המבקשת.

 

מכאן הבקשה שלפני.

 

            עמדות הצדדים

7.  המבקשת הגב' אלישבע בהר טוענת שהכלבים נלקחו מחצר ביתה ברחוב חטיבת הנגב 18/17 בעיר אשדוד, ללא סיבה מוצדקת בעוד הן שוהות במקום מוצל כשיש להן מים ואוכל. המבקשת ציינה כי בסמוך לתפיסת הכלבות נעצרו היא ובן זוגה (במסגרת הליך פלילי) למשך מספר ימים, בהם ביקשה מאמו של בן הזוג לדאוג לכלבות. לטענתה תפיסת הכלבות נעשתה ללא עילה ובהיעדר יסוד סביר לחשד כי נעברה עבירה לפי חוק צער בעלי חיים. המבקשת טענה כי הכלבות קיבלו טיפול רפואי, חוסנו על ידי רופא פרטי וניתן להן רישיון כנדרש.

לטענתה, מצבן הרפואי של הכלבות היה ידוע עוד קודם לאירוע התפיסה ותועד כבר בתפיסתן הקודמת, לכן טענה כי לא מדובר במצב חדש שנגרם מהזנחה. באשר לכלבה שהוחזרה לבעליה טענה כי מדובר בכלבה שנקנתה על ידה מאת הבעלים הרשום.

 

8.  ב"כ המשיבה מתנגדים להשבת הכלבות.

נציגי המשיבה שהופיעו בבית המשפט הפנו לתיעוד הרפואי שנערך לכלבות לאחר תפיסתן (ראה נספח 3 לתגובת המשיבה מיום 22.5.25 והתמונות שצורפו) ולנימוקים שפורטו בהחלטת ד"ר דגנית בן דב, המבוססים על מצבן הרפואי הירוד של שלוש הכלבות, לרבות העובדה כי הוחזקו ללא חיסוני כלבת וללא רישיון תקף.

ד"ר בן דב הדגישה כי לא נמצאה כל עדות לכך שהכלבות קיבלו טיפול רפואי מתאים לבעיות מהן סבלו ולא ניתן להן טיפול להקלה על סבלן. לבסוף ציינה כי בשל העובדה שהמבקשת ובן זוגה לא עמדו בתנאים שנקבעו על ידי בית המשפט להחזקת הכלבות קיים יסוד סביר שאם הכלבות יישארו בחזקת המבקשת ובן זוגה הפגיעה בהן תחזור שוב.

 

      ב"כ המשיבה הפנו לתנאים המפורטים בסעיף 9 לחוק צער בעלי חיים, הקובע את הסמכות       להחרים בעל החיים בשל החזקתו בתנאים לא נאותים או בשל מצבו הגופני והדגישה שלוש       סיבות עיקריות:

1.  הפרת התנאים שקבע בית משפט בהליך קודם- שם נקבע כי במצב של הפרה יוחזרו הכלבות לרשויות הפיקוח.

2.  הזנחה של הכלבות- בהתאם למתואר בבדיקה שערכה הווטרינרית ד"ר כהן לכלבות, ממנה עולה כי מצבן הרפואי של הכלבות הוחמר, לרבות מצב הפרווה והעור, השיניים, ניוון העיניים וטפילים.

3.  חוסר שיתוף פעולה של המבקשת- הכולל בין היתר דיווח שקרי לגבי העלמות הכלבות בעת שנתבקשה להגיע ולחסנן, חוסר שיתוף פעולה עקבי עם גורמי הרשות והתרשמותם כי המצב לא עתיד להשתנות בהקשר זה.

 

ב"כ המשיבה טוענים כי הסמכות להשיב את הכלבות נתונה לבית המשפט, אם שוכנע כי לא הייתה סיבה לתפוס אותם מלכתחילה, אך לגישתה לאור צבר האירועים וכלל הראיות שהוגשו, ניתן לראות בבירור כי מצב הכלבות רע והשבתן תפגע בהן. עוד טענו כי בשל חוסר שיתוף הפעולה של המבקשת ובן זוגה ובשל חוסר העמידה בתנאים שהציב בית המשפט החלטתו הקודמת יש להסיק כי המבקשת אינה מסוגלת להבטיח תנאי מחיה הולמים לכלבות ולדאוג לבריאותן.

 

            מצבן הרפואי של הכלבות

9.  ב"כ המשיבה היפנו לדבריה של ד"ר דנית כהן, הווטרינרית העירונית, אשר העידה בבית המשפט אודות מצבן הרפואי של הכלבות. ד"ר כהן הציגה תמונות רלוונטיות ופירטה את תוצאות הבדיקה הפיסית שערכה לכלבות, מהן ניתן להתרשם על הזנחתן.

            "המצב כפי שתואר בדוח שהוגש לבית המשפט, אני מפנה לסעיף ב' בדוח מ-   27.5.25. פצעים וגירודים, דלקת חניכיים, התייבשות, עין שמאל מנוונת וכו'. זה המהות וקל וחומר זה היה בדיון ב- 2021.

                        ...אני מוסרת לבית משפט אסופת תמונות מהם ניתן להתרשם מההזנחה של                הכלבים.

                        בנוסף לכך, מצאתי כי הכלבות הגיעו לכלבייה ב- 8.4.25, 3 כלבות מגזע קטן.                אחת מהן הייתה קשורה בחבל בגינה. זה גם הדיווח שקיבלנו מ-3 מוקדים שונים                 שיש כלב קשור בגינה .. ג'ני כלבה מגזע יורקשר. אותה כלבה שהייתה אצלי                   ב- 2021 והושבה לבעלים ב- 2022. בפעם הקודמת, הגשתי את זה גם כראייה,                         הייתה לה דלקת באחת העיניים ועכשיו היא הגיעה עם עין מנוונת, היא הגיעה                עם החמרה וכנראה איבדה את הראייה בעין. הפרווה שלה הייתה מוזנחת, מלאה                       בפרעושים וקרציות. נראה כי המליטה מספר פעמים. בהיסטוריית חיסונים                      שלה נראה שיש לה חיסון כלבת אחד שקיבלה בשנת 2021 על ידנו בכלבייה                  כלומר בפעם הקודמת שנתפסה. צריך לקבל כל שנה."

 

ד"ר כהן פירטה אודות המצב הרפואי של אחת מן הכלבות כמפורט:

כלבת היורקשר- הושבה למבקשת בשנת 2022 בהחלטת בית המשפט.

הגיעה עם עין מנוונת, נראה כי הייתה החמרה מאז התפיסה בשנת 2021 וכיום איבדה את הראייה בעין. הפרווה מוזנחת, מלאת פרעושים וקרציות, המליטה מספר פעמים. היסטוריית החיסונים שלה מלמדת כי חוסנה פעם אחת בשנת 2021 כאשר נתפסה בפעם הקודמת (יש לחסן בכל שנה). עוד מסרה ד"ר כהן כי באפריל 2024 המבקשת דיווחה שהכלבה נעלמה בעוד בפועל בעת החיפוש נמצאה הכלבה בביתם.

 

כלבת הפיקינז- הושבה למבקשת בשנת 2022 בהחלטת בית המשפט.

הגיעה מלאת בפרעושים, עין ימין מנוונת ללא יכולת ראיה, עין שמאל כיב ישן (פצע בקרנית), חיסון הכלבת שלה אינו בתוקף, ללא רישיון, סבלה מפרווה מוזנחת ופצעים. הפטמות מעידות כי המליטה. ד"ר כהן מסרה כי בשנת 2021 כאשר נתפסה לראשונה הייתה גורה ולכן ההמלטות היו בשנים האחרונות מאז הוחזרה לבעלים.

 

כלבת הפומרניין- כלבה זו הוחזרה לבעלים הרשומים בהתאם לפרטים מהמרכז הארצי לרישום כלבים. ציינה כי גם כלבה זו הגיעה כשהיא מיובשת, מגרדת ללא הפסק, סובלת מקרחות רבות בעור, פצעים מפרישים המעידים על דלקת בעור עם ריח חריף של דלקת, רסטות בפרווה, עדות כי המליטה בעבר, עם פרעושים וקרציות.

 

ד"ר כהן מסרה כי שלושת הכלבות הן מסוג שמצריך טיפול בפרווה לא רק בשביל היופי אלא כצורך רפואי והסבירה שכשהפרווה מתארכת היא פוגעת בעיניים באוזניים, השיעור פוצע וגם מצטברים פרעושים וקרציות. עוד מציינת ד"ר כהן כי שלושת הכלבות לא היו מחוסנות לכלבת בהתאם לחוק.

 

בהערת אגב יש לציין כי המבקשת חלקה על קביעתה של ד"ר כהן באשר להמלטות שעברו הכלבות וטענה כי הכלבות מעוקרות. את טענתה בדבר העיקור סמכה המבקשת על דברים שנמסרו על ידי עובדת השירות הווטרינרי בהליך משפטי פלילי אחר בו העידה.

 

לצורך בירור הנושא ביקש בית המשפט מד"ר כהן לערוך בדיקה גופנית לכלבות ולהעביר את תוצאותיו לעיון בית המשפט (הבדיקה כללה צילום של אזור אברי המין למציאת עדות/צלקת לביצוע ניתוח עיקור) תוצאות הבדיקה העידו שהכלבות אינן מעוקרות (ראה המוצגים שצורפו לתיק נט המשפט בעניין זה מאת השירות הווטרינרי באשדוד).

המבקשת בתגובה טענה כי השירות הווטרינרי ביצע עיקור כימי לכלבות, אך מהאמור בפרוטוקול הדיון ציין השירות הווטרינרי שאין כלל שימוש בעיקור כימי.

 

            דיון והכרעה

המסגרת הנורמטיבית:

10.  כפי שגם צוין בהחלטת בית המשפט בע"א 59643-08-21, המסגרת הדיונית בהתאם לחוק קבועה בסעיף 10א חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) תשנ"ד-1994 , בהוראות חוק הסדרת הפיקוח על כלבים, תשס"ג-2002 ובתקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (החזקה שלא לצרכים חקלאיים) תשס"ט-2009.

 

11.  תכליתם של חוקים האלו הינה הגנה על בעלי חיים, מניעת סבלם ודאגה לרווחתם (ראה לעניין זה הפרטים שנדונו בהרחבה בבג"צ 6446/96 העמותה למען החתול נ' עיריית ערד, פ"ד נה(1) 769 (1998)).

 

            המדובר בחוקים עצמאיים המשלימים זה את זה ואין מניעה לעשות בהם שימוש יחד. בכל אחד מהחוקים קיים הסדר להשגה על החלטות הווטרינר העירוני.

בעצם, הוראות חוק הסדרת הפיקוח על כלבים מסדירות את אופן החזקת הכלבים, קבלת רישיון, חיסונם של כלבים, סמכויות הרופא הווטרינרי והנסיבות המצדיקות העברת כלב למתקן מוגן.

לעומתו חוק צער בעלי חיים מסמיך פקח לתפוס בעל חיים אשר יש יסוד סביר לחשד שנעברה לגביו עבירה לפי חוק צער בעלי החיים. גם חוק הפיקוח על הכלבים מסמיך רופא וטרינרי עירוני או מפקח לתפוס כלב המוחזק בניגוד להוראות החוק או שלא לפי תנאי הרישיון.

 

12.  תפקידו של בית המשפט להכריע בין הזכות להחזיק בעל חיים מחד ובין הצורך וההקפדה על קיום תנאי מחייה הולמים לבעל החיים, מבלי לגרום לו לפגיעה בריאותית או לסבל.

בית המשפט בוחן את טענות הצדדים ובעיקר בוחן האם קיים יסוד סביר להישנות העבירה. בית המשפט יכול להכריע על בסיס המסמכים המובאים בפניו או לאפשר חקירת ע

ורכי המסמכים.

           

            מן הכלל אל הפרט

13.  במקרה שבפני המשיבה פעלה לתפיסת הכלבות בהתאם לצו שניתן לה כדין. לאחר קיום הצו ותפיסת הכלבות עמדה למבקשת הזכות לבקש החזרתן וכך היא עשתה. בקשת המבקשת נדחתה מהנימוקים שפורטו בהחלטת הממונה מטעם משרד החקלאות ד"ר דגנית בן דב ולכן פנתה המבקשת אל בית המשפט. משהובאה הבקשה בפני בית המשפט, קוימו מספר דיונים בנוכחות הווטרינרים העירוניים ונציגת משרד החקלאות ד"ר בן דב, בהם ניתנה למבקשת הזדמנות לחקור את נציגי המשיבה.

 

14.  הנטל מונח על כתפיה של המבקשת לשכנע כי אין יסוד סביר להישנות העבירה וכי היא יכולה להעניק לכלבות תנאי מחייה וטיפול הולמים שיימנעו צער או נזק לבעל החיים.

 

15.  הכלבות שהנן מגזע קטן, נמצאו ללא חיסון, ללא שבב וללא רישיון.

תפסתן באמצעות צו נדרשה בשל תלונות של שכנים על מצוקתן ואכן הן נמצאו כשהן מיובשות, אחת מהן קשורה, ללא מזון ומים מספיקים, לבדן בחצר הבית. מצבן רפואי כפי שפורט לעיל (המתועד בתמונות) מעיד על הזנחה וחוסר טיפול הולם המהווה סיכון לכלבות.

יש לומר כי מצבן הרפואי של הכלבות העיד על הזנחה ממושכת שהחלה זמן רב לפני תפיסתן ולא כזו שנגרמה אך ורק בשל שהייתן בחצר הבית ללא טיפול ותנאי מחיה נאותים.

אם לא די בכך, במקרה שבפני התקיים הליך תפיסה קודם של הכלבות בשל חשד דומה להזנחה וטיפול לקוי. מעדות הווטרינרים עולה כי ניתן להבחין בהחמרה במצבן הרפואי של הכלבות מאז תפיסתן בעבר.

די בתיאור הפיסי הרפואי של הכלבות והתנאים בהם נתפסו כדי להוביל למסקנה שהופרו הוראות החוק הרלוונטיות ובאופן המלמד על מניעת תנאי מחייה הולמים ומתן טיפול רפואי הכרחי.

לאלו יש להוסיף את העדר החיסונים והרישיונות והעובדה שבעבר המבקשת עמדה בסיטואציה דומה והתחייבה בבית המשפט (בע"א 59643-08-21) לקיים תנאים שיבטיחו טיפול ראוי בכלבות אלו.

 

ההדברים שנכתבו בהחלטת כב' השופטת שוורץ בע"א 59643-08-21 מעידה על התנהגות רפטטיבית של המבקשת בטיפול הלקוי בכלבות, כך נכתב:

                        "מתגובות המבקש במעמד הדיון, עולה כי אינו מבין את צורכי הכלבים.

                        אמנם המבקש ציין בבקשה בכתב כי הכלבים זוכים ליחס אוהב ולטיול, אך                   היחס נבחן במעשים ולא במילים.

                        נראה כי המבקש ובת זוגו נעדרים הבנה מהם הצרכים הבסיסיים להם זקוקים                        הכלבים.

                        למרבה הצער המבקש ובת זוגו גם נעדרים חמלה כלפי הכלבים, אדישים למצבם                      הפיזי וצרכיהם.

                         

                        הגם שהמבקש ובת זוגו ביטאו רגש כלפי הכלבים ואף שהכלבות ממלאות תפקיד                     בעניין אחר- מורכב- עמו מתמודדים בני הזוג, המבקש לא עמד בנטל המוטל                עליו לשכנע שאין יסוד סביר להישנות עבירות על פי חוק צער בעלי חיים                               ועל פי חוק הפיקוח.

                        בית המשפט התרשם, כי יש יסוד סביר להישנות העבירות.

                        לא ניתן להעמיד את הכלבות בסיכון לפגיעה חוזרת.

                        ניכר, כי המבקש ובת זוגו אינם מסוגלים להחזיק 5 כלבים בעת ובעונה אחת ואף                        לא שלושה כלבים. ספק אם המבקש ובת הזוג מסוגלים להחזיק 2 כלבים בעת                ובעונה אחת.

                        היה והמבקש ובת זוגו יסכימו לקיים את כל התנאים, שנקבעו ע"י הרופאה                                הווטרינרית העירונית כמפורט בסעיף 23 לתגובת המאשימה בכתב, ניתן יהיה               להשיב לרשות המבקש 2 כלבים בלבד.."

 

16.  במבקשת מצידה טענה פעלה כנדרש חיסנה הכלבות באמצעות וטרינר פרטי ודאגה לרישיון. אולם, טענתה זו של המבקשת לא נתמכה במסמכי מקור המעידים על כך.

המבקשת הציגה צילום מסמך שיש קושי להסתמך על הכתוב בו. נציגי המשיבה טענו כי טיפול ווטרינרי פרטי גם הא מופיע במערכות ובמקרה זה - הרישום אינו בנמצא.

 

17.  לפיכך, במצב העובדתי המתואר על ידי הגורמים הרפואיים, הן בעל פה והן בכתב ובשים לב לכלל הראיות שהובאו בפני, לא מצאתי כי אירעה שגיאה בהחלטת הממונה לתפוס הכלבות ולא להשיבם לידי הבעלים.

 

9.  אמנם המבקשת ציינה כי הכלבות מוחזקות בתנאים נאותים בחצר מגודרת ומקבלות מזון ושתייה אך הבדיקות הרפואיות מלמדות אחרת.

התרשמתי כי בני הזוג אינם יכולים להעניק לכלבות סביבה מוגנת ומטפלת, בוודאי כשמדובר באירוע חוזר בנסיבות זהות, נתתי דעתי למצבן הרפואי של הכלבות, והגעתי למסקנה כי קיים חשש שהעבירה תשנה.

 

10. לאור כל האמור, מצאתי לדחות הבקשה להחזרת הכלבות.

 

11. בסוף הדברים אציין כי לא התרשמתי שהיתה למבקשת או לבן זוגה כוונה להרע לכלבות, המצב נוצר בשל אי יכולתם לספק לכלבות טיפול רפואי הולם ותנאי מחייה מתאימים. משכך, מצאתי כי ראוי לפנים משורת הדין שלא להטיל על המבקשת ובן זוגה את הוצאות ההחזקה והטיפול בכלבות מיום תפיסתן ועד להיום כל זאת גם נוכח מצבם הכלכלי.

 

ההחלטה תעבור על ידי המזכירות לידי הצדדים.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ניתנה היום, כ' תמוז תשפ"ה, 16 יולי 2025, בהעדר הצדדים.