1

בקשה להורות למשיבה להשיב לידי המבקש רכב מסוג פורשה מ.ר. 99-537-61 ( להלן - " הרכב " ), אשר נתפס על ידי המשיבה ביום 14/7/15.

אין מחלוקת כי המבקש הוא הבעלים הרשום של הרכב, וכי רכב זה נתפס במסגרת חקירה משטרתית כנגד אחיינו של המבקש, מר קאסם עטיה, שבסופה הועמד זה לדין בגין עבירות לפי פקודת הסמים המסוכנים.

דיון התקיים במעמד הצדדים ביום 21/9/15, במהלכו הסכימו הצדדים כי הרכב יוחזר לידי המבקש בתנאים מגבילים, והם יגישו בהמשך טיעונים בכתב באשר לסמכותה של המשיבה לתפוס את הרכב וכן באשר לקיומה של עילה להצדיק תפיסתו על ידי המשיבה או להצדיק השארת התנאים המגבילים שהוטלו על המבקש כנגד החזרת הרכב לידיו, על כנם.

2

בטיעוניו בכתב טוען המבקש, בין היתר, כי הרכב בחזקתו ובבעלותו הרשומה ובפועל של המבקש, למר עטיה קאסם אין כל זיקה לרכב זה, העבירות שמיוחסות למר עטיה קאסם לא בוצעו על ידו של זה באמצעות רכב זה, וברשות המשיבה אין כל ראיה להוכיח כי הרכב ניתן למבקש על ידי מר עטיה קאסם כתמורה בעד ביצוע עבירה או שמומן על ידי זה או ששימש לביצוע עבירה כלשהיא. גם בהנחה ובית המשפט יכריז על מר עטיה קאסם כסוחר סמים ויורה על חילוט רכושו, עדיין יש צורך כי המשיבה תוכיח כי הרכב המסוים ניתן למבקש על ידי עטיה או שזה האחרון מימן את רכישתו של הרכב או שלמר עטיה יש זיקה כלשהיא לרכש זה, וכאלה אין.

לטענת המשיבה, הרכב נתפס בשל יסוד סביר להניח כי הוא ניתן כשכר בעד ביצוע עבירה, וכי ברשותה ראיות לכאורה להוכיח כי הרכב לא שייך למבקש אם כי לאחיינו הנ"ל, וכי בכוונתה לבקש להכריז עליו כסוחר סמים, במידה ויורשע בדין, ולהורות על חילוט רכושו, לרבות הרכב נשוא בקשה זו, כאשר המבקש, בשלב זה של ההליך, לא עמד בנטל המוטל עליו, היינו, במאזן ההסתברויות, כי הרכב שייך לו וכי אין כל זיקה בין הרכב לבין קאסם עטיה וכי זה לא ניתן כשכר כנגד ביצוע עבירה, מה גם והוא רשאי להציג את ראיותיו להוכיח את גרסתו, במהלך הדיון בבקשת חילוט הרכב, לכשיתקיים בהמשך ההליך שמתנהל כנגד עטיה קאסם. משכך, עותרת היא לכך כי בית המשפט יורה על תפיסת הרכב על ידי המשיבה או להותיר את התנאים המגבילים על כנם עד תום ההליך הפלילי כנגד עטיה קאסם.

יוצאה כי, מחלוקת עובדתית בין הצדדים באשר לזהות בעלי הזכויות ברכב. המשיבה טוענת כי הרכב לא שייך למבקש אלא לעטיה קאסם, והמבקש טוען כי הרכב שייך לו ואין לעטיה קאסם כל זכות בו. המשיבה טוענת כי הרכב ניתן כנגד ביצוע עבירה, בעוד שהמבקש חולק על כך. משכך, יש צורך לעיין בחומר החקירה שברשות המשיבה על מנת לבחון את טענתה לקיומן של ראיות לכאורה להוכיח כי מר עטיה קאסם הוא הבעלים של הרכב או המחזיק בו או המשתמש בו או מי שמימן את רכישתו או שזה ניתן על ידו לאחר כנגד ביצוע עבירה, זאת, על רקע העובדות שאינן במחלוקת ולפיהן במועד הרלבנטי המבקש הוא הבעלים הרשום של הרכב ( לפי רישיון רכב ואישור משרד הרישוי ), המבקש לא עומד לדין בגין עבירות הסמים המיוחסות לעטיה קאסם או בעבירות אחרות בהתייחס רכב נשוא הבקשה כאן, והעבירות המיוחסות לעטיה קאסם לא בוצעו על ידו של זה תוך שימוש ברכב זה. משכך, הנטל המוטל על המשיבה להוכיח לכאורה זיקה בין עטיה קאסם לבין הרכב, אינו קל. לשם הכרעה במחלוקת, יש צורך, כאמור, לעיין בתיק החקירה שבעניינו של עטיה קאסם, שלטענת המשיבה מכיל ראיות לכאורה להוכיח את גרסתה במחלוקות הנ"ל, לרבות טענתה כי הרכב לא שייך למבקש אלא לעטיה קאסם.

אני מורה למשיבה למסור למזכירות, לא יאוחר מיום 1/12/15, את תיק החקירה הרלבנטי לעיון בית המשפט בלבד, ועם מתן ההחלטה בבקשה כאן, אורה על השבת תיק החקירה לידי המשיבה.

3

תזכורת פנימית ליום 2/12/15.

ניתנה היום, י"ד כסלו תשע"ו, 26 נובמבר 2015, בהעדר הצדדים.