1

1.      בעקבות החלטתי מיום 6/5/21 הוגשה ע"י המשיבה בקשה מסודרת, תוך שהובהר כי עסקינן בחילוט זמני מכוח הוראות פקודת הסמים המסוכנים.

2.      המבקשים הגישו תגובה מפורטת. ניתן לומר כי עיקרה של התגובה בשני מישורים- האחד, פוטנציאל החילוט (לאור שפוטנציאל ההרשעה נקבע בהסכמה עת ניתנה הסכמה לקיומה של תשתית ראייתית לכאורית בתיק המעצר); השני- מידתיות החילוט.

3.      המבקשים טוענים כי נוכח הנסיבות המיוחדות של האישום כאן (החזקה 'שלא מרצון' כנטען, ולזמן קצר), גם אם יורשע המבקש 1, הרי הסיכוי כי יוכרז כסוחר סמים הוא נמוך ולאור זאת יש להביא הדברים מסגרת שאלת מידתיות החילוט.

2

4.      אבהיר- חילוט רכוש אדם שהורשע בעבירת סמים יכול ויקום מכוח סעיף 36א לפקודת הסמים המסוכנים (נדרשת זיקה בין הרכוש ובין העבירה) או מכוח סעיף 31 (6) לפקודה (כאן לא נדרשת זיקה, אך נדרשת קביעה כי אדם הוא סוחר סמים).

5.      במקרה בפנינו עסקינן באופציה השניה, לכאורה; אזכיר- מצויים אנו בשלב מקדמי של ההליך, חילוט זמני, טרם הרשעה, וזאת על מנת לשמור על הקיים ולאפשר חילוט בסוף ההליך בתיק העיקרי, במידה ותהיה הרשעה.

6.      בשלב הביניים- יש להוכיח בקיומן של ראיות לכאורה המצביעות על פוטנציאל חילוט, קרי סיכוי סביר שאם יורשעו הנאשמים, יביא הדבר לחילוט הרכוש שבמחלוקת (ראה לעניין נטל ההוכחה - בש"פ 3750/09 אלהואשלה נ' מדינת ישראל).

7.      עוד אפנה לע"פ 7701/17 אוקסנה סנדלר נ' מדינת ישראל (23.10.17) שם נקבע כי:

"בשלב הבקשה למתן צו חילוט זמני - בדומה להליך מעצר נאשם עד לתום הליכים - על בית המשפט לבחון את דיות הראיות במישור הלכאורי ולהשתכנע כי קיים "פוטנציאל חילוט", היינו כי הראיות לכאורה מקימות סיכוי סביר לכך שבתום ההליך הפלילי יורשע הנאשם בעבירות המיוחסות לו וכי הרשעה זו תבסס עילה לחילוט רכושו (ענין סיטבון, פסקה 25; ענין אוסקר פסקה 9; בש"פ 3750/09 אלהואשלה נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פסקה 8 (2.6.2009))".

8.      אמנם, במקרה בפנינו- מדובר בהחזקה לגביה נטען לפרק זמן קצר; עוד נטען כי ההחזקה נעשתה שלא מרצון; עם זאת- בבסיס- אין חולק כי בדירת המבקש נמצאו סמים בהיקף של 120 ק"ג לערך, ואלו הוכנסו ע"י המבקש ומי מטעמו (דודו ואביו); יתרה מכך- גם לאחר האירועים האלימים- אסף המבקש שקים שהושלכו, ובהמשך ניסה להסתירם.

9.      אציין כי לכאורה השקים נעטפו מחדש (מבנה וצורה).

10.  יוצא כי חרף טענות המבקש, כמות הסמים (מעל מאה ועשרים ק"ג!!) והתנהלות המבקש משמשים בסיס ממשי להנחה, כי המבקש יכול ויוכרז סוחר סמים ככל שיורשע, ועל כן יתבקש חילוט כלל רכושו, לרבות הרכוש שנתפס בבקשת המשיבה.

11.  נקודות נוספות התומכות בבסיס הראייתי לכך-

א.    זיהוי ריח הסמים בהודעות (ראה החלטת הראיות בעניין הדוד- נאשם 2).

ב.     העובדה כי ענפי הקנביס בצבצו מהשקים.

ג.       העובדה כי לכ"א מהנאשמים עבר בסמים מי קרוב ומי רחוק.

ד.     הכנסת הסמים מהמשאית ובהמשך העברתם לאזור האחורי של הבית.

3

12.  עוד אזכיר כי משפטית, העונש הקבוע בפקודה (סעיף 7 (ג) הנו 20 שנים); אזכיר כי דרכי ההחזקה כוללים בראש ובראשונה מוטיב של שליטה כאמור בסעיף 8 לפקודה (והבאת הסמים במשאית יכול ותענה על כך, כך שההחזקה תארך).

13.  על פניו האמור לעיל, בהינתן כמות הסמים הגדולה, החזקות בפקודת הסמים- כל אלו מלמדים כי פוטנציאל ההכרזה של המבקש כסוחר סמים ממשי (השווה- בש"פ 5769/12 תמר מזרחי נ' מדינת ישראל; מ"ת 28661-04-14 מדינת ישראל נ' מילאד).

14.  על כן סבורני כי פוטנציאל החילוט תקין.

15.  עם זאת- הפסיקה קבעה לא אחת כי גם את סמכות התפיסה יש להפעיל על פי עיקרון המידתיות (בש"פ 7715/97 חג'ג' נ' מדינת ישראל).

16.  לעניין החובה לשמור על מידתיות החילוט, ראוי לפנות לע"פ 10014/17 קריספל נ' מדינת ישראל, שם הופחת חלק יחסי מחולט מתוך דירה (ודוק- הדירה שם שימשה לביצוע העבירה).

17.  על מנת לבחון מידתיות החילוט- יואילו ב"כ המבקשים לצרף שומות נכסים מוצעים, לרבות הלוואות ושיעבודים הרובצים על הנכסים (יתרות לסילוק), פרטי הלוואות (הכנסות מול הוצאות) ביחס לנכס בקרית חיים, יתרת משכנתא על הנכס, מועדי נטילת ההלוואות ושימושן (מתי נלקחה הלוואה, למה שימשה ביחס לטענות לגבי ניכויים מהתקבולים).

18.  ב"כ המבקשים יגישו דו"ח כאמור תוך 7 ימים על מנת שניתן יהיה לשקול לבודד נכסים.

19.  מוצע להקדים ולהגיש פרטי הלוואות ושיעבודים על הנכס בקרית חיים, וזאת על מנת ליתן החלטה מקדמית לגבי המשך השכרתו ואשר יעשה בפירותיו.

20.  לשלוח לצדדים.

ניתנה היום, י"ב סיוון תשפ"א, 23 מאי 2021, בהעדר הצדדים.