לפני בקשת מר אוסמה זיתונה וחברת "מוקד יפו שמירה ואבטחה בע"מ" (להלן: "המבקשים 1 ו- 7" בהתאמה) להורות כי הצו שמספרו 5417-05-21 (להלן: "הצו") הסתיים ולבטלו מכאן ולהבא, כך שהמבקשים יהיו רשאים לפנות אל החברות המופיעות בנספח א' לצו, ולפעול בדרכים משפטיות על מנת לגבות מאותן חברות את הפרשי החוב הנטענים על ידם, וזאת מבלי שיהיה עליהם להעביר את הכספים שייגבו, ככל שייגבו, לידי המשיבה.

הרקע לבקשה

1.      בתאריך 8.6.2021 פתחה היחידה הארצית למאבק בפשיעה כלכלית, בשיתוף רשות המסים, בחקירה גלויה שעניינה בין היתר חשדות לעבירות מרמה, הפצת חשבוניות פיקטיביות, עבירות מס, איומים ועבירות על פי חוק איסור הלבנת הון, אשר בוצעו על פי הנטען על ידי גורמים וחברות הפועלים בתחום השמירה והאבטחה, ובכלל זה ע"י המבקשים 1 ו- 7, וכן ע"י נותני שירותים פיננסים המספקים את התמיכה הכלכלית הנדרשת לקיום הפעילות האסורה.

2.      במועד פתיחת החקירה גלויה נעצרו חשודים רבים, ביניהם המבקש 1 ונתפס רכוש רב מאת המבקשים וכן אחרים, לרבות חשבונות בנק, נכסי נדל"ן, כספים, רכבים, מניות ועוד.

3.      עובר למועד "הפרוץ", במהלך חודש מאי 2021, אושרו על ידי בית המשפט עשרות צווי תפיסה, וצווים שונים. בין יתר הצווים שנחתמו ע"י בית המשפט, אושר הצו מושא הבקשה, במסגרתו הורה בית המשפט לחברות המופיעות בנספח א' בצו, להעביר את יתרות הזכות המגיעות למבקשים לחשבון הבנק של יחידת החילוט.

4.      בתאריך 29.6.2022 פנתה ב"כ המבקשים בבקשה למתן הוראות, במסגרתה התבקש בית המשפט להורות למשיבה להשלים את ביצוע הצו ולחילופין, להורות על ביטולו, תוך שיתאפשר למבקשים לגבות בעצמם את יתרות החוב העומדות על פי הטענה לזכותם. בתגובתה מתאריך 13.7.2022 ציינה המשיבה כי מאז פתיחת החקירה הגלויה פעלה למימוש הצו וגביית כלל היתרות מהחברות המפורטות בנספח א' בצו. לטענתה, הצו מומש במלואו וכלל הסכומים שנגבו, הועברו לחשבון הבנק של יחידת החילוט.

5.      בתאריך 23.10.2022, במסגרת הדיון בבקשת המבקשים למתן הוראות לשם גביית יתרות החובות שנטען כי המשיבה זנחה את גבייתן, הורתי כי על המשיבה להציג לעיון המבקשים, תוך 14 ימים, את מסד הנתונים עליו נשען הליך הגביה. בעקבות הדיון, הגישה המשיבה הבהרה ולפיה הנתונים הנוגעים לצו היתרות הוצגו לב"כ המבקשים זה מכבר. לעמדת המשיבה לא קיימים פערים בתשלומים שהועברו והחברות המופיעות בנספח, שילמו את מלוא יתרות החוב בהתאם לאמור בצו.

6.      בתאריך 8.11.2022 הגישה ב"כ המבקשים בקשה למתן צו לפי פקודת ביזיון בית משפט. במסגרת הבקשה התבקש בית המשפט לחייב את המשיבה למלא אחר ההחלטה שניתנה ביום 23.10.2022 ולהשית עליה הוצאות. עוד ביקשה ב"כ המבקשים כי יקבע שביצוע הצו הסתיים ולבטלו מכאן ולהבא, כך שהמבקשים יהיו חופשיים לפנות אל אותן החברות המופיעות בנספח א' בצו ולפעול בדרכים משפטיות על מנת לגבות מאותן חברות את הפרשי החוב הנטענים וזאת מבלי שהכספים שייגבו, ככל שאכן ייגבו, יועברו לידי המשיבה.

7.      בתגובת המשיבה שהוגשה בתאריך 30.11.2022, שבה האחרונה וציינה כי לא קיימים פערים בתשלומים מאחר וכלל החברות המופיעות בנספח, שילמו את כל יתרות החוב, בהתאם לאמור בצו. עוד נטען כי הבקשה היא ניסיון לעשות שימוש במשטרת ישראל לשם גביית חובות נטענים לטובת המבקשים. המשיבה הוסיפה וציינה כי אינה מתנגדת שתבוצע פניה נקודתית מטעם המבקשים לאותן חברות, לצורך בחינת הפערים הנטענים.

בנסיבות אלה נקבע דיון במעמד הצדדים לתאריך 28.12.2022.

8.      בתאריך 21.12.20022 הגישה המשיבה טבלה ובה פירוט עדכני של יתרות הזכות. במסגרת זו צוין כי נגבה מהחברות המופיעות בנספח א' סך של 7,321,791.51 ₪. במסגרת התייחסות ב"כ המבקשים לטבלה כאמור, ערכה האחרונה טבלה ובה פירוט ההפרשים הנטענים בין נתוני המבקשת 7 לגבייה שבוצעה בפועל, כאשר לטענתה קיים פער של 7,473,886.31 ₪ בין הסכום שנגבה בפועל ליתרות החוב הנטענות.

9.      במעמד הדיון שהתקיים בתאריך 28.12.22 טענה ב"כ המבקשים כי המשיבה לא הציגה כל אינדיקציה על פיה חושב גובה החוב, ולמעשה הטבלה שהוגשה מפרטת את הסכומים שנגבו באופן כוללני, מבלי לציין את מסד הנתונים על בסיסו אלה חושבו. לטענת ב"כ המבקשים, במצב שנוצר כיום, אין למבקשים סמכות לדרוש את כרטסות החברות על מנת לברר כיצד נוצר הפער בסכום החוב, אם על יסוד טענת החברות לקיזוז, או כל טענה אחרת. ועל כן, ביקשה לקבוע כי הצו בטל.

10.  המשיבה מצידה חזרה והדגישה כי פעולת גביית יתרות הזכות הקיימות והעתידיות הסתיימה זה מכבר, וכלל הכספים שנגבו הועברו לחשבון הבנק של יחידת החילוט. מנגד, לטענת ב"כ המבקשים, על פי נתוני הנהלת החשבונות שבידיהם, קיים פער של מיליוני ₪ שכלל לא נגבו. בנסיבות אלה, ביקשה לקבוע כי המבקשים רשאים לפעול לגביית הכספים, מבלי להעבירם לקופת יחידת החילוט. יש לציין כי במעמד הדיון זנחה ב"כ המבקשים את בקשתה להשתת צו לפי פקודת ביזיון בית המשפט.

11.  המשיבה חזרה על התנגדותה לבקשה והוסיפה וציינה, בשים לב לפערים בין שווי העבירות לשווי התפוסים, כי ככל ויתברר כי קיימים כספים נוספים המגיעים למבקשת 7 מכוח הצו, כספים אלה צריכים להיכנס לקופת יחידת החילוט. המשיבה ציינה כי קביעת גובה החוב התבססה על השוואת הכרטסות של המבקשת 7 מול החברות החייבות וחזרה על הערכתה לפיה לא קיימים פערים בתשלומים ולכך שלמעשה, החברות המופיעות בנספח א', השלימו העברת כלל יתרות החוב בהתאם לצו.

דיון והכרעה

12.  לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, עיינתי בכלל המסמכים הנדרשים לעניין, הגעתי לכל מסקנה כי אין בידי, ויתרה מזו - אין זה מתפקידו של בית המשפט - לתת סעד, הצהרתי או אחר, כמבוקש בבקשת המבקשים.

אסביר: לא זו בלבד שמדובר בסעד שחורג מדיני התפיסה (שכן אין המדובר בתפיסה או שחרור של תפוסים, כמקובל), אלא שסעד מבוקש עלול להיתפס בעיני צד שלישי כמעין מתן אישור או גושפנקא של בית המשפט ביד המבקשים, לגבות כספים כאלה או אחרים, מאת חייבים כאלה או אחרים.

13.  אם אכן מגיעים למבקשים כספים מצדדים שלישיים, ובכלל זה מאותן חברות המופיעות בנספח א', חזקה עליהם שיפעלו לגבייתם, כדין, בוודאי כאשר המשיבה בעצמה, הביעה עמדתה לפיה היא אינה מתנגדת לכך שתבוצע פנייה נקודתית מטעם המבקשים לאותן חברות, לצורך בדיקת הפערים הנטענים על ידה. במצב זה, המבקשים אינם צריכים את "אישור" בית המשפט לעשות כן. על כן, עם תגובתה ההגונה של המשיבה, לפיה פעלה על פי החלטת בית המשפט ומימשה עד תום את בקשת התפיסה שהגישה - מוצתה הבקשה.

ניתנה היום, כ"ב טבת תשפ"ג, 15 ינואר 2023, בהעדר הצדדים.