1

בפניי בקשה להחזרת תפוס - רכב יונדאי טוסון 543-37-901. נדרשתי לרכב תפוס זה בהחלטה בהליך קודם (ה"ת 16570-12-21) מיום 29.12.21. באותה החלטה, שניתנה בעת שהחקירה הייתה בעיצומה, קבעתי שהרכב יישאר בידי המשטרה.

מאז הסתיימה החקירה והתיק הועבר לפרקליטות. זו, בתגובה שהוגשה על ידה הודיעה כי הרכב אינו דרוש לה ואין מניעה שיוחזר, אך אין ביכולתה לחוות דעה בשאלת הבעלות, דהיינו בשאלה למי יוחזר הרכב.

המבקש שב וטוען, כפי שטען בהתדיינות הקודמת, כי המשיב 2 גנב ממנו את הרכב והעביר את הבעלות במרמה.

המשיב 2 הוא הבעלים הרשום ברכב. בחקירה כפר מכל וכל בטענות המרמה והגניבה. בדיון שהתקיים היום התנגד להחזרת התפוס למבקש וביקש להיוועץ בעורך דין.

2

עיינתי בתיק החקירה, שכבר הועבר כאמור לעיון הפרקליטות. גם בשלב זה - כפי שהיה בהתדיינות הקודמת - איני סבור כי ניתן בכלים המוגבלים העומדים לרשותי בהליך של החזרת תפוסים להכריע עובדתית בטענות הצדדים, בפרט נוכח הסכם חתום בין הצדדים מיום 16.12.21 לפיו המבקש מסכים שהתפוס יוחזר למשיב 2 ומכיר בבעלותו ברכב. המבקש הסביר את נסיבות עריכת ההסכם, אך הסבר זה אינו מפזר את העננה סביב הפרשה, אולי אף להיפך.

בנסיבות העניין סבורני כי המקום לבירור המחלוקת היא במסגרת הליך אזרחי.

הבקשה נדחית.

אם המשיבה 1 סבורה כי אין עוד עילה להחזיק ברכב, תחזירנו בהתאם לסמכותה על פי הוראות הפסד"פ.

ניתנה היום, י"ג ניסן תשפ"ב, 14 אפריל 2022, בהעדר הצדדים.