1

1.      לפני בקשה, במעמד צד אחד תחילה, למתן צו מניעת הטרדה מאיימת לפי הוראות חוק מניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב-2001 (להלן: "החוק"), בגדרה עתרו המבקשים לאסור על המשיבים להטריד את המבקשים או ילדיהם, לאיים עליהם, לפגוע ברכושם או להתקרב לחצריהם. בית המשפט התבקש עוד לחייב את המשיבים בהפקדת ערובה להבטחת הצו ולהבטחת התנהגותם הטובה, בסכום שלא ייפחת מ- 100,000 ₪.

2.      המבקשים שוכרים וילה בת ארבע קומות ברחוב שוהם בת"א, כאשר המשיבים מתגוררים בנכס הסמוך אליהם. הנכסים חולקים שביל גישה משותף (להלן: "השביל"), כאשר המשמעות הפרקטית היא שעל מנת להגיע לביתם של המבקשים, עליהם לעבור בשביל שסמוך לביתם של המשיבים (הכל בתוך מתחם המגורים המשותף ומגודר).

3.      יחסי שכנות טובים אינם שוררים בין הצדדים והמבקשים טוענים בסעיף 4 לבקשה, כי החל ממועד כניסתם לביתם (קרי, בחודש ינואר 2022), פועלים המשיבים על מנת להטריד אותם.

4.      לטענת המבקשים, ביום 2 בפברואר 2022, החל המשיב 1 להתגרות בילדיהם הקטינים בעודו לבוש באופן חלקי ולאיים עליהם, כי ייגרש אותם ממתחם המגורים המשותף. עד היום מפחדים הקטינים לצאת לשביל המשותף ללא ליווי.

5.      המבקשים מלינים על כך, כי המשיבים מגישים כנגדם תלונות למשטרת ישראל והדבר מקשה עליהם עד מאוד. עוד נטען, כי המבקשים מצלמים חברים וקרובי משפחה אשר מגיעים להתארח, פונים אליהם וחוקרים אותם לפשר מעשיהם. נטען גם, כי המבקשים מנועים לעשות שימוש בחנייה הצמודה נוכח התנהלות המשיבים, וכי הם נדרשים להתנהל בשקט על מנת שלא להפריע את מנוחת המשיבים.

6.      כבר בחודש אוגוסט 2022 פנה בא כוחם של המבקשים לב"כ המשיבים והלין על מעשי ההטרדה הנטענים בבקשה דכאן.

2

7.      ביום 1 בספטמבר 2022 השיב ב"כ המשיבים, כי המשיבים אינם אנשי מדון, כי פניהם לשכנות טובה, אלא שזכויותיהם נרמסות על ידי המבקשים. נטען, כי המבקשים הסבו את מרתף ביתם למשכנה של חברה בע"מ והדבר מביא להגעת לקוחות ולרעשים לרבות בסופי שבוע; כי המבקשים שינוי את ייעוד המגורים במקום; כי נביחות כלבם של המבקשים בשעות לא שגרתיות מעוררות קושי; כי המבקש איים על המשיב בפגיעה פיזית בעלת אופי מיני; כי בקשה מצד המשיבים שלא להגיע ולהרעיש עם האופנוע בשביל הגישה זכתה לקלות ולגידופים; כי המשיב נחשף לרעש לא סביר, נבהל וקפץ מהמיטה כשהוא בבגדי שינה; כי מאז 2 בפברואר 2022 הוא לא החליף כמעט מילה עם המבקשים; המשיב אישר כי הוא שוטף ומטאטא את פח האשפה המשותף לשתי הדירות על מנת למנוע ריחות.

8.      הבקשה דכאן הוגשה ביום 10 בנובמבר 2022 והוגדרה כבקשה דחופה. נטען בה עוד, כי מאז משלוח המכתבים (מספר חודשים קודם להגשת הבקשה) נוהג המשיב להשליך צואת בעלי חיים אל מפתן ביתם של המבקשים.

9.      לאחר שהובאה הבקשה לעיוני ביקשתי מספר הבהרות, ובכלל זה התייחסות לטענה לפיה נזרקת צואה למפתן ביתם של המשיבים, שכן לא ראיתי תיעוד בקשר לכך. הבהרות ניתנו ביום 13 בנובמבר 2022, תוך הפנייה לסרטונים, אלא שתיעוד לפיו מניח המשיב צואה על פתח דלת המבקשים לא מצאתי.

10.  לאחר שעיינתי בבקשה סברתי, כי דין הבקשה להידחות כבר עתה בהתאם להוראות סעיף 7(ה) לחוק זאת ללא צורך בתגובה ודיון, בשים לב לכך, כי האכסניה המשפטית המתאימה לטענות המבקשת אינה בחוק למניעת הטרדה מאיימת, אף לא בקרוב.

11.  ראשית, החוק למניעת הטרדה מאיימת בא על מנת ליתן מענה דחוף ומתוחם לפגיעה שארעה סמוך לפני הגשת הבקשה (רע"א 1852/21 עזרא נ' ביטאיט, 18.4.21). לא זה המקרה שלפנינו. רחוק מכך. בענייננו מדובר על אירועים מתמשכים שנמשכים כבר שנה (ראו סעיף 4 לבקשה, שם נטען שראשיתם של האירועים היא מאז כניסתם של המבקשים לדירה) ובחלופת מכתבים בין עורכי דין מלפני מספר חודשים. די בכך כדי להביא לדחיית הבקשה. הדברים מעידים על סכסוך שכנים מתמשך ולא על אירוע נקודתי שבגינו יש צורך בסיוע בית המשפט.

12.  שנית, מגמת בתי המשפט היא, כי יש להיזהר שלא להפוך את החוק למניעת הטרדה מאיימת לתחליף לבירור טענות שנכון לברר אותן בהליכים אזרחיים רגילים. ראו ה"ט (ת"א) 33675-06-17 אברמצייב נ' דלבריאן (18.6.17), לאמור: "כאשר בית המשפט מוצא כי המדובר בהליך הנחזה כתחליף לנקיטת הליכים אחרים כמקובל, בית המשפט לא יטה לסייע מכוחו של חוק מניעת הטרדה מאיימת,...".

13.  לכן נפסק, כי: "במקרים בהם מדובר בסכסוך בעל אופי אזרחי, כאשר ההתנהגות אינה ממוקדת בהטרדתו והעכרת שלוותו של האחר ואינה יוצרת תחושת איום על רקע התנהגותו של המטריד, נטיית בתי המשפט תהא שלא להיעתר למתן צו על פי החוק למניעת הטרדה מאיימת". ראו ע"א (י-ם) 50554-12-20 עזרא נ' ביטאיט (1.3.21).

3

14.  לאחר שעיינתי בתיעוד שהוגש מסקנתי הינה, כי לפנינו סכסוך אזרחי מובהק סביב שימושים בשביל המשותף (רעש/צואת בעלי חיים/מעבר אנשים ועוד), ומחלוקות שנובעות ממטרדי רעש שנובעים לשיטת המשיבים מביתם של המבקשים. זוהי המחלוקת - היא אזרחית במהותה ולא ניתן לעשות שימוש בחוק למניעת הטרדה מאיימת, כדי למנוע טענות כאלה ואחרות, שצריכות להתברר במסגרת האכסניה האזרחית המתאימה.

15.  השכנות המשותפת והצמודה והשביל שמוביל לבית המבקשים שעובר בסמוך לבית המשיבים, הביאו את הצדדים להיות כרוכים האחד בשני ולמגינת הלב לידי סכסוך כולל. דא עקא, שלא באמצעות צווים למניעת הטרדה מאיימת ניתן יהיה לסיים את המחלוקת או לפתור אותה או אף לסייע לצדדים. לא זו האכסניה המתאימה.

16.  שלישית, לאחר שצפיתי בתיעוד שהוגש, לא מצאתי כל העכרת שלווה מכוונת או פנייה מכוונת של המשיבים למבקשים. מצאתי דווקא תיעוד של אדם שנשלח לדובב את המשיב בביתו שלו (המבקשים הבהירו לשאלתי, כי מדובר בחוקר פרטי מטעמם. אינני מבין את התרומה של התיעוד האמור לבקשה דנן, אך הוא מלמד לכאורה דווקא על רצון ליצירת קשר מצד המבקשים); מצאתי תיעוד של המשיב צופה בשביל ומנקה אותו; גם לטענות להשלכת צואה מכוונת לא מצאתי ביסוס ולשאלה האם פיזור צואת החתולים על השביל שאיננו בפתח הדלת של המשיבים, הינו חלק מפעולות ניקיון אם לאו, אין מקום בהליך זה. מערכת העובדות לא מתאימה למתן צווים לפי חוק זה והיא אינה מלמדת על פעולות שנועדו להעכיר את שלוות האחר. גם אם המשיב צופה מחלון ביתו על העוברים בשביל המשותף שצמוד לכניסה לביתו (ונזכיר- שביל שנמצא בתוך השטח המגודר של ביתו) אינה הופכת את התנהגותו להטרדה.

17.  זכויות הצדדים שמורות להם ואין בהחלטה זו כדי לקבוע ממצאים לגוף הטענות. מובן גם שאין בהחלטה זו כדי להצדיק התנהלות כזו או אחרת של מי מהצדדים וההחלטה ניתנת רק בהתייחס לאפשרות למתן צווים בקשר עם הוראות החוק.

18.  על מנת לנסות ולסייע והגם שהטיפול בתיק הסתיים, אציע לצדדים ליתן את הסכמתם למינוי מגשר שינסה להשכין שלום בין הצדדים ולאפשר מגורים משותפים סבירים עד כמה שניתן, ללא מעורבות המשטרה, ללא מעורבות בתי המשפט ועם כללים מוגדרים שאולי תסייע בהפחתת המחלוקות. יקדמו באי כוח הצדדים שיח וככל שתהיה הסכמה כזו, יודיענו דבר.

המזכירות תסגור את התיק ותדוור לשני הצדדים.

ניתנה היום, י"ט חשוון תשפ"ג, 13 נובמבר 2022, בהעדר הצדדים.