1

1)               מונחת לפניי בקשה למתן צו מכוח חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001 (להלן גם: "החוק"). דיון במעמד צד אחד התקיים ביום 7.4.2022 ובמסגרתו ניתן צו ארעי שאוסר על המשיבים או מי מטעמם להטריד, לאיים או לפגוע בשלוות החיים של המבקש ומשפחתו. דיון במעמד שני הצדדים התקיים ביום 12.4.2022. המשיב 2 לא התייצב לדיון. לגביו, נטען על-ידי המשיב 1 (אביו) כי ההיעדרות נובעת מטעם רפואי.

2)               כפי שעולה מטיעוני הצדדים, קיימת ביניהם היכרות רבת שנים ואף גם קרבה משפחתית רחוקה. אין מחלוקת, כי בעבר אִחסן המשיב 1 ציוד בביתו של המבקש. לאחר תקופה, עת ביקש את הציוד בחזרה, דרש המבקש סכום של 1,000 ₪.

3)               המבקש טוען, בין השאר ובעיקר, כי לאחר שהמשיב 1 שילם לו את הסכום שדרש, החלו המשיבים להוציא את דיבתו, להטריד אותו ולאיים עליו לרבות ברשתות החברתיות. באחד מקרים, המשיב 1 הגיע לחנות של המבקש וקילל אותו. המשיב 1 לעומת זאת, טוען בין השאר ובעיקר, כי אין בסיס לטענות המבקש וכי "אין פה איומים ואין פה כלום" (ש' 15, ע' 3) וכי הוא רק דרש מהמבקש את הכסף שחב לו. המשיב הסביר כי לא תבע את המבקש נוכח הרגישות המשפחתית. בכל אופן, המשיב 1 מכחיש כי הוא עצמו כתב ב"פייסבוק" אודות המבקש וכן טוען כי בנו של המבקש מאיים על ילדי המשיב 1.

2

4)               לאחר ששמעתי את הצדדים והתרשמתי מדבריהם, נראה כי מדובר בסכסוך כספי אשר החריף על רקע היחסים המשפחתיים. סלולה הדרך לפני כל צד שטוען כי הצד שכנגד חב כלפיו, לנקוט בהליך המשפטי המתאים לבירור זכויותיו. ואולם, גם אם היחסים בין הצדדים עלו על שרטון חרף ההיכרות רבת השנים, הרי אין כל הצדקה להטריד, לאיים או לפגוע בשלוות החיים של צד על-ידי רעהו. דרך המלך היא מיצוי הזכויות החוקיות באמצעות הידברות מכבדת, וככל שזה לא מצליח או לא מתאפשר, הרי ניתן למצות נושא זה באמצעות ההליכים המשפטיים המתאימים. אינני קובע כל עמדה ביחס לסכסוך הכספי.

5)               למעשה, מסתבר כי הפרסומים אודות המבקש נעשו על-ידי המשיב 2 (ש' 23-22, ע' 4). לא ברור אם זה היה לפי דרישה או בידיעה של המשיב 1. ואולם, המשיב 1 הודיע בדיון שלא יצור כל קשר עם המבקש. המבקש עותר כי יינתן צו הרחקה פיזי של 100 מטרים ממנו. המשיב 2 כאמור, לא התייצב לדיון ובעניינו, לא נתבקשה מבעוד מועד דחיית הדיון וגם לא הוצג אישור רפואי שמסביר את היעדרותו.

6)               בנסיבות אלו, מהתרשמותי מטיעוני הצדדים, לאור דברי המשיב 1 ובהעדר התייצבות של המשיב 2, קובע כי הצו הארעי שניתן ביום 7.4.2022 ימשיך לעמוד בתוקף למשך חצי שנה ולא יאוחר מיום 7.10.2022. לפיו, כאמור, נאסר על שני המשיבים או על מי מטעמם לאיים, להטריד או לפגוע בשלוות החיים של המבקש ושל משפחתו.

7)               הבקשה של המבקש למתן צו הרחקה פיזית - נדחית. מלבד ההתנהגות המילולית לא מצאתי כי קיימת תשתית ראייתית שמצדיקה צו הרחקה פיזי שנראה בלתי מידתי בנסיבות העניין. בכל אופן, סבורני כי הצו לעיל שאוסר על איומים והטרדה, כבר כולל כל התנהגות טורדנית או מאיימת ויש בזאת מענה הולם לעתירת המבקש.

8)               שימת לבם של הצדדים, כי ניתן להשיג על החלטה זו בהליך ערעורי בבית המשפט המחוזי בירושלים.

המזכירות - להודיע לצדדים בדחיפות.

3

ניתנה היום, י"ב ניסן תשפ"ב, 13 אפריל 2022, בהעדר הצדדים.