1

 

 

1.         לפני בקשה להחזרת תפוס, לפי סעיף 34 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש] התשכ"ט-1969 (להלן - הפסד"פ).

כעולה מעובדות כתב האישום, בתיק שמספרו 11365-01-22, ביום 19.1.22, סמוך לשעה 17:00, נהג המבקש ברכב פרטי, תוצרת "סקודה", מ.ר. 742-97-401, בכביש 85, ובעת שהשוטרים אליאור דיין וכרם עפאן הורו לו לעצור, לא ציית להוראותיהם, המשיך בנסיעה כשהשוטרים מנהלים אחריו מרדף. במהלך המרדף נהג המבקש בקלות ראש וברשלנות, ביצע עקיפה, תוך חציית קו הפרדה רצוף, שאין בצידו קו קטעים, במהירות שאינה תואמת את תנאי הדרך, תוך סיכון משתמשי הדרך, עד אשר עצר את רכבו סמוך לצומת נטופה, יצא מהרכב, ונמלט רגלית מהמקום, עד שנעצר על ידי השוטרים.

באותו מועד נהג המבקש בהרכב, על אף שהודע לו, בנוכחותו, שהוא פסול לנהיגה במסגרת 3 תיקים כלהלן:

במסגרת תיק שמספרו 3763-08-19, מיום 23.12.21, למשך 24 חודשים.

במסגרת תיק שמספרו 11233-11-19, מיום 15.12.21, למשך 19 חודשים.

במסגרת תיק שמספרו 164-08-20, מיום 22.12.20, למשך 40 חודשים.

באותה עת נהג המבקש ברכב ללא רישיון רכב תקף, וזאת מיום 15.4.07, וללא תעודת ביטוח תקפה.

בהתאם לכתב האישום, למבקש מיוחסות עבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה בקלות ראש, רישיון נהיגה שפקע מעל שנתיים, אי ציות להוראות שוטרים, נהיגה ללא ביטוח, עקיפה תוך חציית קו הפרדה רצוף, ומהירות בלתי סבירה בתנאי הדרך.

2

הרכב בו נהג המבקש באירוע נתפס על ידי משטרת ישראל ביום האירוע (להלן - הרכב התפוס). במסגרת כתב האישום, עתרה המאשימה, בהתאם לסעיף 39 לפסד"פ, לחלט את הרכב ששימש את המבקש לביצוע העבירות.

 

המבקש עצור עד תום ההליכים בעניינו.

 

2.         בשלב זה התיק העיקרי קבוע לשמיעת ראיות ליום 26.7.22. עם זאת, נוכח הבקשה להעברת התיק לגישור, הועבר התיק, ביום 30.3.22, לכב' סגנית הנשיאה, השופטת מ' דוידי, למתן הנחייתה, ונקבע בפניה ליום 7.6.22.

 

טענות הצדדים

3.         לשיטת ב"כ המבקש, המבקש מכחיש האישומים שמיוחסים לו, וטוען שאחר נהג ברכב, ועל כן לא הייתה כל הצדקה לתפיסת הרכב מלכתחילה ואין הצדקה להמשך תפיסתו. זאת ועוד, לטענת הסנגורית, המשך החזקת הרכב הוא אמצעי לא מידתי, הרכב לא ישמש כראיה בהליך, וככל שהמשטרה סיימה את פעולת החקירה ברכב, יש לשחררו. זאת ועוד, המבקש נשוי ואב למשפחה, בני משפחתו זקוקים לרכב לצרכיהם השונים, והאינטרס האישי שלו בשימוש בקניינו האישי גובר על הצורך בהמשך תפיסת הרכב. צוין שהדיון קבוע להוכחות, ומפאת ניהולו הארוך הצפוי של ההליך, כשמדי יום הרכב מאבד מערכו, הפגיעה במבקש גדולה יותר. בית המשפט הופנה לפסיקה תומכת.

ב"כ המדינה ציין, מנגד, שהרכב תפוס, בהתאם לסעיף 39 לפסד"פ, לצורך חילוטו בעתיד, בהיותו הכלי ששימש לביצוע העבירות. בית המשפט הופנה לפסיקה תומכת וצוין שבית המשפט העליון ציין שמן הראוי שחילוט רכבים יהא דבר שבשגרה בתיקי תעבורה חמורים.

אשר לטיעוני ב"כ המבקש שהרכב משמש את המשפחה, נטען שאלה נטענו בעלמא, מבלי שהוגש תצהיר המבקש לאימות הטענות, וללא שנטען בתצהיר שלאחר זכות ברכב.

זאת ועוד, על שם המבקש רשום רכב נוסף, ג'יפ תוצרת "טויוטה לנדקרוזר", מ.ר. 3693774, מיום 12.1.22. צוין שהמבקש נשוי ואב ל-3 (בגילאי 2,6,8), ועל שם אשתו רשומים 3 כלי רכב, בהם רכב צמ"א, משנת 2019, רכב "סקודה", מחודש נובמבר 2019, ורכב "טויוטה קורולה", מיום 11.4.22. בנסיבות אלה נטען שיש לדחות את הטענה הכללית שהתפוס משמש את בני המשפחה.

3

עוד טען ב"כ המשיבה שהמבקש אוחז ברישיון נהיגה משנת 2005, רישיונו פקע בשנת 2007, ובמשך שנתיים החזיק בהיתר נהיגה זמני. המבקש צבר לחובתו 26 הרשעות קודמות ותלויים ועומדים נגדו מספר תיקים, בהם עבירות חוזרות ונשנות של נהיגה בפסילה, ועבירות של נהיגה בהיותו בלתי מורשה, נהיגה בשכרות, נהיגה כשהרישיון פקע, נהיגה בקלות ראש ועוד. צוין שבתיקים אחרים רכב אחר שימש את המבקש לביצוע העבירות ולא הרכב הנוכחי. לטענת ב"כ המשיבה, מן הראוי לחלט רכב של מי שמזלזל בהוראות החוק, ופסילותיו המצטברות הן לתקופה של 7 שנים, ואף על פי כן ממשיך לבצע עבירות. המדינה הפנתה לסרטון, שמצוי בחומר החקירה, שצולם במצלמת דרך של ניידת המשטרה, במהלך המרדף המשטרתי שהתנהל אחר רכב המבקש, ונמשך כ-25 דקות, שמצביע על כך שהמבקש סיכן בנהיגתו חיי אדם, פעם אחר פעם, כשבסופו נעצר המבקש. צוין שלא ניתן לראות את מספר הרכב, היות שהסרטון צולם במצלמת דרך של הניידת.

ב"כ המבקש ציינה בתגובה לטענות המדינה שהרכב נרכש כחודש לפני האירוע ולא בוצעו בו עבירות בתיקים אחרים. המבקש סוחר רכבים, ורישום רכבים נוספים על שמו אינו מעיד שאלה ברשות המשפחה. נטען שלא היה צורך בהגשת תצהיר לבקשה שכן לא עלתה טענה שהרכב בבעלותו של אחר.

אשר למסוכנות, צוין שהמבקש עצור עד תום ההליכים, מאחורי סורג ובריח, כך שהחזרת הרכב תשמש את המשפחה לצרכיה היומיומיים. עוד נטען שבמקרים חמורים מזה, הושבו רכבים.

הסנגורית הפנתה בדיון לפסיקה תומכת. ב"כ המשיבה מסר תגובתו בכתב, שלאחריה נמסרה תגובת ב"כ המבקש ותגובת המשיבה לתגובה זו.

 

אשר לראיות לכאורה -

4.         תיק החקירה הוגש לעיוני. כעולה מחומר הראיות לכאורה, על פניו, יש יסוד להניח שהעבירות שמיוחסות למבקש בוצעו עת נהג ברכב התפוס. אפנה בעניין זה למסמכים הבאים:

כעולה מרישיון הרכב וממסמך רישוי של משטרת ישראל, הרכב רשום על שם המבקש, החל מיום 27.12.21.

כעולה ממסמך משרד התחבורה, מיום 23.1.22, המבקש לא הפקיד רישיונו ב-4 תיקים, בין השנים 2008-2014.

מדוח הפעולה של השוטר כרם עפאן עולה שבמהלך משמרת עם השוטר אליאור דיין, הבחינו השניים ברכב המבקש, סימנו לו לעצור, וזה לא עצר. הוזעק סיוע משטרתי והחל מרדף אחר הרכב, בכביש 85. רכב המבקש החל לעקוף קו לבן רצוף, ולסכן משתמשי הדרך, כשהשוטרים כורזים לו לעצור, ושומרים עמו על קשר עין רצוף. צוין שהרכב חלף בצומת חלפתא במהירות מופרזת, המשיך לסכן משתמשי הדרך ולא עצר. לפני צומת נטופה נחסם על ידי ניידת משטרה נוספת. השוטר ציין שהבחין בנהג פותח את דלת הנהג ונמלט לעבר הכביש, כשהשוטר מנא האדי חראנבה אחריו. השוטר פרק מיד מהניידת, החל לרוץ לכיוון החשוד, ולבסוף הצליחו השוטרים לתפוס אותו ולאזקו, כשהנהג מתנגד למעצרו. צוין שהאירוע תועד במצלמת גוף, והיה שימוש בכח סביר לצורך המעצר.

מדוח השוטר אליאור דיין עלו דברים דומים וכן צוין שהנהג חצה צומת באור אדום, ושהמרדף תועד במצלמת דרך של הניידת.

4

מדוח הפעולה של השוטר האדי חראנבה שהוזעק למקום, והבחין ברכב המבקש נוסע בפראות ועוקף רכבים בשול ימין. השוטר ביצע אחריו פרסה, הפעיל כחולים, כרז לו, וניהל אחריו מרדף. צוין שרכב המבקש, במהלך נסיעתו, "זרק" רכבים לשוליים הימניים, ועקף רכבים בשול. השוטר ציין שזיהה שמדובר במבקש, והרכב נחסם על ידו במחלף נטופה. צוין שהרכב נעצר באמצע הנתיב, הנהג פתח את הדלת והחל בבריחה רגלית לכיוון השדות. השוטר פרק אחריו רגלית וניהל אחריו מרדף רגלי עד שנעצר על ידו בתוך השטח. השוטר ציין קשר עין רצוף עמו מרגע שזוהה לראשונה ועד שנעצר. העצור הובל לתחנת המשטרה, צוין שהיה עליו סכום כסף גדול וטען שהוא "סוחר רכבים". צוין שלנהג קיימות פסילות רב ורישיונו לא בתוקף.

מדוח הפעולה של השוטר אבירם לוי עולה שביצע מחסום לרכב שנמלט, וזיהה את הרכב נעצר במרחק של כ-80 מטר מהמחסום, ואת נהגו פורק ממנו רגלית.

 

המסוכנות

5.         המבקש אוחז ברישיון נהיגה משנת 2005, וצבר לחובתו 26 הרשעות קודמות, בין היתר בעבירות הבאות:

- רישיון נהיגה שפקע, מיום 23.12.21, בגינו הוטל עליו מאסר מותנה, בן 10 חודשים, למשך 3 שנים. - נהיגה בזמן פסילה, סרוב למסור שמו ומענו, ורישיון נהיגה שפקע מעל שנתיים, מיום 15.12.21, בגינן נדון למאסר בפועל, בן 4 חודשים, בעבודות שירות, ומאסר מותנה, בן 6 חודשים, למשך 3 שנים, ופסילה למשך 19 חודשים.

- נהיגה בזמן פסילה, החנית רכב במקום המיועד לנכה, ורישיון נהיגה שפקע מעל שנתיים, מיום 22.12.20, בגינם נדון למאסר בן 13 חודשים, מאסר מותנה, בן 5 חודשים, למשך 3 שנים, ופסילה בת 40 חודשים.

- נהיגה בזמן פסילה, ופקיעת רישיון נהיגה מעל 6 חודשים, מיום 29.4.14, בעטין נדון למאסר בן 11 חודשים.

לחובתו מגוון הרשעות נוספות, בהן פניה או סטיה בחוסר זהירות, משנת 2019, נוסע במושב אחורי לא חגור, משנת 2008 ועוד.

כנגד המבקש תלויים ועומדים תיקים נוספים בהם הוגשו נגדו כתבי אישום, כך, לדוגמא, בעבירה של נהיגת רכב בהיותו שיכור (אויר נשוף), משנת 2019, ובעבירות של נהיגה בזמן פסילה, רישיון נהיגה שפקע מעל שנתיים, משנת 2019.

המבקש, כעולה מעברו התעבורתי, הספיק לצבור לחובתו 3 הרשעות בנהיגה בפסילה, בעטין נדון לתקופות מאסר שונות. זאת ועוד, תלויים ועומדים נגדו תיקים נוספים בעבירות של נהיגה בשכרות ונהיגה בפסילה.

בנסיבות אלה מדובר במבקש שעברו התעבורתי מכביד.

למבקש אף רישום פלילי שכולל 6 הרשעות כלהלן:

-קשירת קשר לעשות פשע, תקיפה וחבלה ממשית על ידי שניים או יותר, והפרת הוראה חוקית, משנת 2018, בגינן נדון למאסר בן 8 חודשים.

-2 הרשעות בהחזקת אגרופן, משנת 2013 ו-2014, בגינן נדון למאסר בעבודות שירות.

5

-פירוק חלקים מרכב, משנת 2010, בגינה נדון למאסר בן חודשיים.

-הרשעה בשני תיקים שצורפו, משנת 2009, בעבירות של התחזות כאדם אחר במטרה להונות, הפרת הוראה חוקית, ועבירות פריצה וגניבה, בגינן נדון למאסר בן 22 חודשים, תוך הפעלת מאסרים מותנים, ובסך הכל למאסר בן 34 חודשים.

-הפרעת שוטר במילוי תפקידו ואיומים, משנת 2009.

-6 תיקים שצורפו, משנת 2008, בהן 3 עבירות של נהיגה בפסילה, פירוק חלקים מרכב, עבירות של גניבה ופריצה וחבלה במזיד לרכב, בעטין נדון למאסר בפועל של 10 חודשים.

 

דיון והכרעה

6.         תפיסת חפץ, בהתאם לפסיקה, נועדה לשרת מספר תכליות. ראו לעניין זה דברי בית המשפט בבש"פ 3434-21 יוסף אלנאשף נ' מדינת ישראל (15.6.21):

"הסדר התפיסה נועד להגשים מספר תכליות עיקריות: מניעת ביצוען של עבירות עתידיות; הצגת התפוס כראייה בהליך הפלילי; וכן "סלילת הדרך" לאפשרות של חילוט התפוס במקרה של הרשעה כפי שמורה סעיף 39 לפקודת סדר הדין הפלילי (ראו גם: בש"פ 342/06 חברת לרגו עבודות עפר בע"מ נ' מדינת ישראל, פסקה 8 (12.3.2006); בש"פ 333/21 אבו ג'אבר נ' מדינת ישראל, פסקה 29 (18.4.2021))."

 

בענייננו, המבקש עצור עד תום ההליכים נגדו, כך שעיקרה של תכלית תפיסת הרכב היא לצורך אפשרות חילוטו, במסגרת גזר הדין, היה ויורשע המבקש. חילוט הרכב נעשה לצורך הרתעת נהגים מביצוע עבירות דומות ועשיית דין עם נהגים שהוראות החוק אינם נר לרגליהם.

7.         כעולה מהפסיקה, הליך של תפיסת רכוש הוא אמצעי דרסטי, ויש להשתמש בו, באופן זהיר ומדוד, ורק כשאין "חלופת תפיסה" אחרת שיש בה כדי לצמצם את הפגיעה הקניינית הנגרמת בשל התפיסה. ראו לעניין זה דברי בית המשפט העליון בבש"פ 7715/97 חג'ג' ואח' נ. מדינת ישראל פד"י נב (1), 14, פסקה 7:

"תפיסה בפועל של הרכוש הוא האמצעי הדרסטי ביותר להשגת התכלית של האפשרות לחלט בעתיד. היא שוללת מן הבעלים שהועמד לדין ובטרם נחרץ דינו, את השימוש בכלי הרכב בעצמו או באמצעות אחרים למשך תקופה ארוכה וזאת כאמצעי בטחון...

הפגיעה ברכושו של אדם על ידי נטילתו ממנו, על מנת להבטיח אפשרות חילוט בעתיד, היא פגיעה ברכושו ובקניינו ולפיכך יש לנקוט בו רק כאמצעי אחרון ובהעדר אמצעים חלופיים להבטחת אותה תכלית. כך יש לעשות בהשראת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וכך יש לעשות על פי עקרון המידתיות המקובל עלינו".

6

בית המשפט, כאמור, נדרש לערוך איזון בין זכותו הקניינית של המבקש לבין אינטרס הציבור, למניעת ביצוע עבירות נוספות ברכב, ולהרתעת נהגים מביצוע עבירות תעבורה חמורות. כך גם פגיעת המשטרה בזכות הקניין של המבקש חייבת להיעשות על פי דין, למטרה ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש.

זאת ועוד, גם אם קיימת עילה שהצדיקה מלכתחילה את תפיסת החפץ מלכתחילה, יש לבחון האם מתקיימת עילה להמשך תפיסתו בחלוף זמן, ואם כן, יש לבחון האם קיימת "חלופת תפיסה", שיכולה להגשים את תכלית התפיסה, כך שלא תיווצר פגיעה בלתי מידתית בבעל הקניין. ראו דברי כב' השופטת שטרסברג כהן בבש"פ 6686/99 אליהו עובדיה נ. מדינת ישראל פד"י נד (2) 464 פסקה 6.

8.         עיון בפסיקה מעלה שתפיסת כלי רכב בעבירות תעבורה מבוצעת, לרוב, כאשר מדובר בעבירות תעבורה חמורות, שכוללות סיכון חיי אדם, ונהיגה פרועה שגרמה לפגיעה ברכוש (ראו לעניין זה גם דברי כב' השופט ש' בנג'ו, בבפ"מ (חיפה) 2657-08-09 סמנדו יחיאלובנ' מדינת ישראל (19.8.19)).

בע"פ 8664/19 מוחמד בכר נ' מדינת ישראל ( 08.03.2020), עמד כב' השופט ד' מינץ, על האלמנט ההרתעתי שבחילוט, בעת שמבוצעות עבירות תעבורה חמורות:

"ישנן רגליים מוצקות לסברה, כי חילוט כלי רכב לאחר ביצוע עבירת תעבורה קשה, אף אם הרכב יקר ערך (שלא כבמקרה זה), יחזק את ההרתעה כלפי עבריינים פוטנציאליים לעתיד לבוא."

 

כך, ברע"פ 2894/16 מיכאל לוי נ' מדינת ישראל (07.02.2017) - בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף, וללא ביטוח, עברו התעברותי מכביד, כולל 40 הרשעות, בהם 2 בנהיגה בפסילה, וכן לחובתו עבר פלילי, והמבקש לא התנהל כראוי בעת שביצע עבודות שירות קודמות בתיק אחר, כחלק מגזר הדין הוחלט לחלט את רכבו. לעניין חילוט הרכב, נדחו ערעור ובר"ע שהוגשו.

בעפ"ת (חיפה) 38933-01-16 מדינת ישראלנ' כמאל הישאם עודה (17.3.16), אליו הפנתה המשיבה, בעבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה, ללא ביטוח, נהיגה בקלות ראש ונהיגה בפסילה, הערעור הופנה כנגד קולת עונש המאסר וההחלטה שלא לחלט את הרכב. אשר לחילוט הרכב, הוחלט בערעור לחלטו.

כן ראה לעניין זה עפ"ת (חיפה) 62597-07-19 מדינת ישראלנ' איהאב זועבי (19.9.19).

 

7

9.         קיימים מקרים בהם נמצא שיש מקום לשחרר את הרכב בכפוף לתנאים מגבילים, שיאפשרו חילוטו בעתיד. כך, בה"ת 21912-01-21 זוארץ (עצור/אסיר בפיקוח) נ' מדינת ישראל (מיום 16.2.21), אליו הפנתה הסנגורית, נעצר הנאשם בחשד לנהיגה בפסילה, בעת מעצר בית, ובית המשפט ציין שהרכב נתפס מבצע עבירות תעבורה חמורות 3 פעמים, פעמיים תוך כדי הפרת תנאי מעצר בית, ודובר בעבירות פליליות חמורות שבוצעו בזיקה לעבירות תעבורה, נקבע שמאחר שהמבקש הודה ועצור באיזוק אלקטרוני, וניתן להבטיח שלא יעשה שימוש נוסף ברכב, ושאלת הבעלות המהותית ברכב טרם הוכרעה - הרכב רשום על שם המבקשת, אמו של החשוד, שאינה חשודה בדבר, וזקוקה לרכב לטיפולים רפואיים - יש לשחררו בתנאים שיבטיחו את אפשרות חילוטו בעתיד.

 

מהכא להתם -

10.       במקרה שלפני אין מחלוקת שהמבקש הוא הבעלים של הרכב.

מהראיות שהונחו לפני עולה שיש יסוד להניח שהמבקש נהג באירוע, ברכב התפוס, וביצע באמצעותו, לכאורה, עבירות חמורות של נהיגה בזמן פסילה (שמקורן בשלושה תיקים בהם נפסל), נהיגה בקלות ראש, רישיון נהיגה שפקע מעל שנתיים, אי ציות להוראות שוטרים, נהיגה ללא ביטוח, עקיפה תוך חציית קו הפרדה רצוף, ומהירות בלתי סבירה בתנאי הדרך. העבירות בוצעו, לכאורה, תוך כדי מרדף שניהלו אחריו השוטרים, כשהמבקש מסכן בנהיגתו את חיי משתמשי הדרך, פעם אחר פעם.

מכאן, שעל פניו, קיימת זיקה ישירה ומהותית בין הרכב שנתפס לבין העבירות שבוצעו, באמצעותו, על ידי המבקש, שהוא הבעלים של הרכב.

עברו התעבורתי של המבקש מכביד, כולל 3 הרשעות בנהיגה בפסילה, תיק נוסף שתלוי ועומד נגדו בגין עבירה דומה וכן תיק של נהיגה בשכרות.

רישומו הפלילי של המבקש אף הוא מכביד, וכולל אף הוא 3 הרשעות בנהיגה בפסילה, לצד עבירות של תקיפה, פריצה וגניבה ועוד.

בהינתן נסיבות ביצוע העבירה, שהן חמורות, ועברו התעבורתי המכביד של המבקש, לצד רישומו הפלילי, לא ניתן לשלול את הסיכוי שבסופו של יום יוחלט על חילוט הרכב.

 

11.       עם זאת, יש לשים לב שרכב זה, כטענת המשיבה, לא שימש את המבקש בביצוע עבירות בתיקים אחרים. זאת ועוד, המבקש עצור עד תום ההליכים נגדו, כך שהסיכון שיטול את הרכב ויבצע בו עבירה נוספת, פחת.

לצד אלה, בשלב זה, כאמור, התיק העיקרי קבוע לגישור, והצפי של סיום ההליכים בתיק אינו ברור.

בנסיבות אלה יש להביא בחשבון שהחזקת הרכב היא לפרק זמן בלתי ידוע, כשבכל אותו הזמן ערכו של הרכב יורד, והדבר גורם לפגיעה כלכלית במבקש ובבני משפחתו. זאת לצד העובדה שהרכב תפוס החל מיום ביצוע העבירה, 19.1.22, ועד היום.

 

8

12.       במערך האיזונים המתבקש, בין זכויותיו הקניינות של המבקש ברכב, לבין אינטרס הציבור בהרתעת נהגים ובעשיית דין עמם, אני סבורה שתפיסת הרכב, בשלב זה, אך לצורך הבטחת האפשרות לחלטו בתום ההליך, אינה מידתית, וניתן להשיג תכלית זו בדרך של חלופת תפיסה, שתבטיח שהמשיבה תוכל לפעול לחילוט הרכב בעתיד, אם תרצה בכך.

 

בהינתן האמור, לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים והנסיבות, ועיינתי בפסיקה, החלטתי להורות על שחרור הרכב התפוס בכפוף לתנאים שיהא בהם, מצד אחד, כדי להגשים את תכלית התפיסה, ומהעבר השני להפחית הפגיעה בקניינו של המבקש.

 

נוכח האמור, אני מורה על שחרור הרכב בכפוף לתנאים הבאים:

 

1.         המבקש יפקיד סכום של 25,000 ₪, במזומן, בקופת בית המשפט, כתנאי לשחרור הרכב.

2.         המבקש יפעל לרישום התחייבות במשרד התחבורה, רשות הרישוי, בדבר איסור עריכת דיספוזיציה בבעלותו על הרכב עד לסיום ההליכים בתיק העיקרי.

3.         המבקש יחתום על כתב התחייבות עצמית בסכום של 30,000 ₪ להבטיח שלא יעשה כל שינוי בבעלותו על הרכב.

4.         המבקש ידאג כתנאי לשחרור הרכב להמציא פוליסת ביטוח מקיף לרכב, על פי המדינה היא המוטב, לתשלום כל נזק שיארע לרכב.

 

הואיל שבמסגרת הבקשה נחשפתי לחומר החקירה, אני פוסלת את עצמי מלדון בתיק העיקרי. המזכירות תעביר את התיק העיקרי לסגנית הנשיאה, כב' השופטת זכריה, למתן הנחייתה.

המזכירות תבטל את מועד הדיון הקבוע בפני ליום 26.7.22.

 

המזכירות תחזיר את תיק החקירה למשיבה.

 

המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים.

 

ניתנה היום, כ"ד אייר תשפ"ב, 25 מאי 2022, בהעדר הצדדים.