1

מה דינו של רכב השייך לצד שלישי (המבקשת) שנתפס בידי המשיבה בקשר לחקירת רצח, אך אינו דרוש לצורך מניעה או חילוט או הצגתו כראיה במשפט והמשיבה עומדת על המשך החזקתו?

1.             לפניי בקשה לפי סעיף 34 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש), תשכ"ט- 1969 (להלן: "הפקודה"), להחזרת תפוס, רכב מסוג הונדה סיוויק מ.ר. 42-134-08 (להלן: "התפוס"/"הרכב").

2.             הרכב נתפס על ידי המשיבה בחשד למעורבות ברצח מדצמבר 2018, בכך שמבצעי הרצח נסעו ברכב האמור. הרכב הושכר לאחד החשודים בתיק, שאף נעצר ושוחרר לאחר חקירתו בסמוך למועד האירוע. מי שכונה החשוד העיקרי בתיק טרם אותר, אף שזהותו ידועה, חרף התקופה שחלפה מאז.

2

3.             המבקשת היא בעלת הרכב, אשר הושכר לאדם שהיה חשוד במעורבות ברצח, כאשר הרכב שימש באופן כלשהו את אותו אדם והמשיבה מסרבת להשיב את הרכב בטענה שבעתיד חשוד או נאשם עשויים להעלות טענות הגנה בנוגע לרכב, כאשר נכון להיום זהות מבצע העבירה אינה ידועה למשיבה ולא עלה בידה לאתר את החשוד העיקרי בתיק.

4.             למען שלמותה תמונה יצוין, כי עם הגשת הבקשה המשיבה התנגדה לבקשה בטענה שהרכב מעורב בחקירת רצח מדצמבר 2018 ובנסיבות אלה נקבע דיון בבקשה.

בדיון שהתקיים ביום 15.4.19 נטען שהחקירה בעיצומה, שהרכב דרוש כראיה וטרם הושלמו הבדיקות הנוגעות לרכב. כנגד החשוד העיקרי הוצא צו מעצר ביום 1.4.19 וזה טרם אותר. לאור הערות בית המשפט ועל מנת לאפשר השלמת הבדיקות הנוגעות לרכב ואיתור החשוד העיקרי הסכים ב"כ המבקשת למתן אורכה למשיבה ונקבע דיון נוסף בבקשה.

בהחלטה קבעתי, כי על המשיבה להאיץ את הפעולות הנדרשות על מנת לאתר את החשוד העיקרי בטרם תיבחן הבקשה לגופה. עוד הבהרתי, כי ככל שלא יעלה בידי המשיבה לאתר את החשוד העיקרי עליה להתייצב לדיון עם הפעולות שנעשו בתקופת הדחייה לאיתורו וכן עליה לקבל עמדת יחידת החילוט בקשר לרכב.

בדיון שהתקיים ביום 16.5.19 עדכן נציג המשיבה, כי פעולות החקירה הנוגעות לרכב (נטילת דגימות פורנזיות) הושלמו אך המשיבה עומדת על המשך החזקת התפוס למקרה שתועלה בעתיד טענת הגנה על ידי חשוד בתיק בנוגע לרכב. עוד הבהיר נציג המשיבה, כי לא הייתה פנייה ליחידת החילוט מאחר שהרכב לא דרוש לצורכי חילוט.

אפשרתי שהות למשיבה לבחון עמדתה וככל שהיא עומדת על התנגדותה לצרף אסמכתא לתמיכה בטענותיה. נציג המשיבה הפנה לבש"פ 342/06 חב' לרגו עבודות עפר בע"מ נ' מדינת ישראל (12.3.06), כבסיס להמשך החזקת התפוס.

דיון והכרעה

5.             לאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים, אני קובעת, כי דין הבקשה להתקבל בהעדר עילה להמשך החזקת התפוס.

6.             סעיף 32 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט-1969 (להל- "הפקודה") מקנה לשוטר סמכות לתפוס חפץ "אם יש לו יסוד סביר להניח כי באותו חפץ נעברה, או עומדים לעבור, עבירה, או שהוא עשוי לשמש ראיה בהליך משפטי בשל עבירה, או שניתן כשכר בעד ביצוע עבירה או כאמצעי לביצועה".

3

7.             תפיסת חפץ בהתאם לסמכות הנ"ל יכולה להתבצע למגוון תכליות; תפיסה למטרת מניעה עתידית של ביצוע עבירות; תפיסה למטרת חילוט; ותפיסה לצורך הצגת החפץ כראיה בבית המשפט (בש"פ 342/06 חברת לרגו עבודות עפר בע"מ נ' מדינת ישראל, (12.3.2006)) (להלן- "עניין לרגו").

8.             סעיף 34 לפקודה שכותרתו "מסירת התפוס לפי צו", כי "על פי בקשת שוטר שהוסמך לכך על ידי קצין משטרה בדרגת מפקח משנה או בדרגה גבוהה מזו דרך כלל או לעניין מסוים, או על פי בקשת אדם התובע זכות בחפץ, רשאי בית משפט שלום לצוות כי החפץ יימסר לתובע הזכות או לאדם פלוני, או שינהגו בו אחרת כפי שיורה בית המשפט- הכל בתנאים שייקבעו בצו".

9.             כידוע, המבחן לקיומה של ראיה לכאורה הוא, האם "טיבה של הראיה - על רקע מכלול הראיות כולן המצוי בשלב זה - הוא כזה שקיים סיכוי סביר לכך שאותה ראיה תהפוך בסוף ההליך הפלילי לראיה רגילה אשר על פיה, היא לבדה או בהצטרפה לראיות פוטנציאליות אחרות, ניתן יהיה לקבוע כנדרש את אשמתו של הנאשם" (בש"פ 4180/13 פלוני נ' מדינת ישראל (04.07.13) ובש"פ 8087/95 שלמה זאדה נ' מדינת ישראל (15.07.96)).

10.         לאחר שעיינתי בחומר החקירה, שוכנעתי כי ישנה התשתית הראייתית הגולמית המצביעה על מעורבותו של הרכב בקשר לאירוע הרצח מדצמבר 2018. מבלי לפגוע בחקירה יצוין, כי מדובר ברכב שנצפה בסמוך לזירת הרצח ולא ברכב שבאמצעותו בוצע הרצח.

11.         משקבעתי קיומן של ראיות לכאורה נותר לבחון אם מתקיימת עילת תפיסה.

12.         משתמו פעולות החקירה הנוגעים לרכב, והמשך תפיסתו לא נדרש לתכליות שנקבעו בחוק לצורך חילוט או מניעת עבירה או לצורך הצגתו כראיה במשפט, הרי שלא מתקיימת עילה לתפיסת הרכב.

13.         בנסיבות אלה, אין בידי לקבל עמדת המשיבה, כי יש להותיר הרכב ברשותה שמא בעתיד תועלה טענת הגנה על ידי חשוד/נאשם.

התנגדות המשיבה לשחרור התפוס מתבססת על קביעות בית המשפט העליון בעניין לרגו, אלא שלטעמי אין בקביעות אלה לתמוך בעמדת המשיבה.

4

הבסיס לתפיסתו של כלי הרכב בבקשה שבפניי נעוץ באפשרות התיאורטית, כי חשוד/נאשם עשוי בעתיד להעלות טענת הגנה בקשר לרכב. חלפו חודשים ואין התקדמות בחקירה, כך שלא ברור מתי יעלה בידי המשיבה לאתר את החשוד העיקרי בתיק. עסקינן בחקירה המצויה בראשיתה ולא ברור אופק התקדמותה, כך שלשיטת המשיבה לא ניתן להשיב את הרכב משך תקופה ארוכה שלא ניתן לתחום אותה בזמן.

אפילו אם ניתן היה לראות בכך עילת תפיסה, ואין זו דעתי, הרי שעמדה זו ניצבת אל מול זכותה הקניינית של המבקשת והפגיעה הכלכלית הנלווית לתפיסת הרכב.

בעניין לרגו קבע בית המשפט העליון, כי ככל שתכלית התפיסה נותרה בעינה אזי במאזן השיקולים "יש לבחון האם ניתן באיזון ראוי להשיג את מטרת התפיסה תוך פגיעה פחותה בבעל הקנין בנכס, תוך החלת "חלופת תפיסה" שתגשים כראוי את האינטרסים השונים הפועלים בענין זה" (עמוד 12 לפסק הדין).

בעניינו, המבקשת הינה צד שלישי, שאין לו כל זיקה לחקירת הרצח, זאת למקרים בהם מיש מבקש להשיב לו את התפוסים הוא החשוד/הנאשם בתיק.

14.         לאור כל האמור לעיל, אני מורה למשיבה להחזיר למבקשת את הרכב התפוס, רכב מסוג הונדה סיוויק מ.ר. 42-134-08 תוך איסור דיספוזיציה, כדי לאפשר זמינות הרכב למקרה שיהיה דרוש ליחידה החוקרת. להבטחת אי מכירתו או העברתו של הרכב תיחתם ערבות כספית בסך 20,000 ₪ על ידי מורשה חתימה מטעם המבקשת. למען הסר ספק, השכרת הרכב על ידי המבקשת אינה מהווה העברת הרכב.

המזכירות תעביר העתק ההחלטה לידי הצדדים בהקדם.

בהתחשב בכך שההחלטה ניתנה שלא במעמד הצדדים אני מעכבת ביצוע החלטתי עד ליום 5.6.19 בשעה 13:00, אלא אם תודיע המשיבה אחרת.

ניתנה היום, כ"ג אייר תשע"ט, 28 מאי 2019, בהעדר הצדדים.