1.      זוהי בקשה להחזרת תפוס, רכב מסוג ניסאן, אשר נתפס על ידי המשטרה בתאריך 15.8.22.

2.      כפי העולה מהבקשה, תגובת המשטרה ותיק החקירה שהוגש לי עולים בתמצית הפרטים הבאים:

א.    במסגרת סיור עירוני של משטרת נתניה ובעקבות מידע על חבורה של חשודים הנמצאים ברחוב אריק לביא 4 בעיר, הגיע השוטר רב סמל ולפא ג'יריס למקום. במקום נמצאו החשודים המוכרים לשוטר מעבודתו במשטרה כשהם עומדים ליד שני רכבים חונים על המדרכה. אחד מהם נראה ממוגן (הוא הרכב נשוא הדיון). במקום היו המבקש ואחרים. לשאלת השוטר של מי הרכב הממוגן, השיב המבקש שהוא שלו וכי כל מה שמצוי בו הינו באחריותו. בחיפוש ברכב שנעשה בהסכמת המבקש נמצאו סכין, גרזן וגז פלפל. לטענת המבקש הסכין והגרזן קשורים לעבודתו. תוך כדי החיפוש הגיע למקום אחר בשם גאורגי צעק כי הוא הנהג וכל מה שנמצא ברכב שייך לו.

לבקשת השוטר הציג המבקש את רישיון הרכב, טען שהוא בתוקף כאשר ברישיון צוין כי מדובר ברכב ממוגן. כאשר נשאל על הספח המצוין ברישיון, הציגו בפני השוטר (בתיק לא נמצא ספח כלשהו - ש.ש.)

ב.      הרכב נתפס והובא לתחנת המשטרה.

ג.       יצוין כי בגין האירוע, נעצר בשל החזקת סכין וכלי תקיפה אותו גיאורגי באותו תאריך, אולם הוא שוחרר בתנאים למחרת בבית המשפט השלום בפתח תקווה (ראה תיק מ"י 34266-08-22).

ד.      בהודעתו הראשונה באזהרה מיום 15.8.22 בו הואשם המבקש בהחזקת כלי תקיפה, הוא מסר כי הרכב הוא שלו. לו עצמו אין רישיון נהיגה והוא נוסע בו באמצעות גיאורגי. הסכין שנמצאה בו שייכת לגיאורגי לצורך עבודתו בגבס והגרזן שאינו שלו משמש ליופי. כאשר נשאל לגבי הפעם האחרונה בו עשה טסט לרכב , הוא סירב להשיב. עוד סירב להשיב היכן בוצע אותו טסט ומי ביצע אותו והציע לחוקר לבדוק עניין זה בעצמו.

ה.     בהודעתו הנוספת לאחר אזהרה מיום 29.8.22 בה הואשם בעבירת קבלת דבר במרמה והונאה של משרד הרישוי, מסר המבקש כי קנה את הרכב לפני כמה שנים אולם הוא לא זוכר ממי. כמו כן, לא זכר מי ביצע את מתקוני המיגון לרכב או כי שילם עבור כך. עוד הוסיף וטען כי המיגונים קיימים שנים רבות על הרכב וכי ברישיון הרכב מצוין כי הרכב ממוגן והבעיה לא אצלו.

לטענת החוקר כי המבקש בעזרת עובדי משרד התחבורה או עובדי המכונים ביצע שינויים ברישיון הרכב וכי הוא מעביר את הטסטים בצורה לא חוקית, טען המבקש כי הוא לא שינה דבר. הוא מקבל לפני הטסט את הרישיון באמצעות הדואר וכי הוא לא עשה דבר מעבר לכך.

ו.       מתוך המסמכים בתיק עולה כי הרכב היה בשימוש שנים רבות של המועצה אזורית הר חברון כאשר הוא ממוגן. הרכב נמכר לסוחר מכוניות בשם דוד ברגר באמצעות אדם אחר בשם ליאור לוי בתאריך 27.2.19 כאשר העברת הבעלות עליו הייתה "העברת בעלות סוחר" וכעבור מספר ימים עד 5.3.19 הוא נמכר למבקש. רכישת הרכב על ידי סוחר הרכב הייתה בסכום של 8,200 ₪ והוא נמכר למבקש בסך של 11,000 ₪.

ז.       בעדותו מסר אותו דוד ברגר בתשובה לשאלת החוקר כי העברת הבעלות נעשית בדואר המשמש כידו הארוכה של משרד הרישוי.

ח.     מעדותו של ליאור לוי עולה כי הוא זה שלמעשה רכש בפועל את הרכב מהמועצה האזורית הר חברון במסגרת עסקה של מספר רכבים. הוא לא ביצע העברת בעלות שכן הרכב היה מיועד לפירוק. הרכב נרכש על ידו כשהוא ממוגן. הרכב היה בחזקתו שלושה ימים כשבמהלכן הסיר ממנו את החלקים להם נזקק. לדבריו, הרכב הגיע לידיו ללא טסט, ללא רישוי וכשהוא אינו נוסע וכי גם לא הייתה אופציה לעשות העברת בעלות. הוא מכר את הרכב לדוד ברגר אשר הביא גרר ולקח אותו ממנו.

ט.    מרישיונות הרכב המצויים בתיק עולה כי מדובר ברכב שנת יצור 2001. בסעיף תנאים והגבלות ברישיון הרכב נרשם כי: "אין להוביל מטען בארגז הרכב, כי מהירותו מוגבלת עד 80 קמ"ש כי זהו "רכב ממוגן - ראה מוגבלות בנספח המצורף"".

י.       בחוות דעת מומחה של משטרת ישראל אשר בדק חמישה כלי רכב ממוגנים שהובאו אליו, הרי בהתייחס לרכב הנדון הוא מציין כי רישיון הרכב אינו בתוקף מתאריך 2.7.22 וכי הרכב הורד מהכביש עקב בדיקת משטרה בתאריך 14.5.19 וברכב בוצעו שינויי מבנה והותקנו חלונות מיגון. עוד מפנה המומחה לאמור ברישיון הרכב בו יש הפניה למגבלות בנספח מצורף כאשר אין כל אישור רשמי או נספח כלשהו שצורף. בבדיקתו שלו הרי שנספח כאמור איננו קיים.

עוד נקבע על ידו כי הרכב איננו עומד בדרישת משרד התחבורה והרישוי ולכן איננו כשיר לנסיעה.

יא.  בתיק החקירה אכן מצוי מסמך שכותרתו: "הודעת איסור שימוש למשרד הרישוי" מיום 14.5.19 וזאת משום שברכב מצויים פרטי מיגון ירי בדלתות זכוכיות - חלונות ובכיסאות ומשום כך השימוש ברכב בדרכים אסור וזאת עד לתיקון הליקויים המצויים בו ועד שבוחן משרד הרישוי יבדוק את הרכב ויתיר את השימוש בו. בעותק ההודעה למשרד הרישוי המצוי בתיק לא מופיע שם הבוחן וכן לא חתימתו וכן לא מופיע שם מקבל ההודעה וחתימתו. בהודעה זו מצוין כי בעל הרכב הוא המבקש וכי נהג הרכב הינו גיאורגי גורבנידזה.

יב.   נוכח האמור בחוות דעת המומחה לפיו תוקף רישיון הרכב הינו עד ליום 2.7.22, הודיע ב"כ המבקש כי המצוין בו אינו נכון, כי רישיון הרכב המצוי בתיק מתייחס לשנה קודמת וכי בתאריך 4.7.22 עבר הרכב טסט וקיבל תוקף עד ליום 2.1.23. ב"כ המבקש צירף את רישיון הרכב המעודכן שאף בו צוין, כפי שצוין ברישיון הרכב הקודם, כי הרכב ממוגן ובמגבלות בהתאם לנספח המצורף.

יג.    בנסיבות האמורות ביקשתי את תגובת המשטרה לרבות בדיקתם במשרד הרישוי ביחס לאותן מגבלות בנספח שאמור להיות מצורף לרישיון. בתגובתם למצוין לעיל ולבקשתי ציינו ב"כ המשטרה כי אכן בעת שהמומחה מטעמם נתן את חוות דעתו, לא נקלט במערכת שהרכב עבר טסט נוסף ותוקף הרישיון הוארך כמצוין. כמו כן, ציינו שעל פי בדיקתם במשרד התחבורה הרי שלא קיים נספח ובו פירוט המגבלות.

לשאלת בית המשפט במהלך הדיון את נציגי המשטרה האם נטען על ידם כי רישיון הרכב מזויף, הם השיבו בשלילה.

יד.   לטענת נציגי המשטרה, הרכב האמור נתפס במהלך פעילות עבריינית. רכב זה נתפס במסגרת פעילות המשטרה כנגד ארגוני הפשיעה, כאשר במהלך זה נתפסו כבר 5 כלי רכב ממוגנים.

טו.  על פי הנטען במהלך הדיון על ידי נציגי המשטרה, הרי שהעברת בעלות ברכב ממוגן צריכה להיות לאחר קבלת אישור ספציפי של משרד הרישוי לאדם מסוים המבקש לנהוג ברכב ממוגן.

על פי נוהלי משרד התחבורה (קוד 40) על המבקש לנהוג ברכב ממוגן להגיש בקשה כאשר זו מועברת למטה הארצי במשטרה לחוליית אישורים מיוחדים. בקשה כאמור לא הועברה. המבקש עצמו, כפי הנטען, הינו פסול נהיגה ובנסיבות אלה, היה מקום שהמבקש או הנהג מטעמו יקבלו אישור לכך, אולם לא הוגשה מצדם בקשה כלשהי.

טז.בנסיבות אלה על פי טענת נציגי המשטרה, הבסיס המשפטי לתפיסה הוא עצם ביצוע עבירת הטסט במשרד הרישוי וקבלת רישיון הרכב שזו היא עובדה המהווה קבלת דבר במרמה. התיק עצמו כפי שנטען בדיון על ידי נציגי המשטרה, מלווה על ידי פרקליט מלווה ובכוונת המשטרה להגיש כתב אישום ולבקש את חילוטו של הרכב. בכל מקרה בהיעדר אישור למבקש או למי מטעמו לנהוג ברכב, אין מקום להשיב הרכב אליו.

3.      דיון והכרעה

א.    כפי העולה מכלל החומר שבתיק הרי שהוא מעלה מספר שאלות, תמיהות עובדתיות ואף סוגיות משפטיות.

אין מחלוקת, כך נראה, שהמדובר בכלי רכב משנת ייצור 2001 אשר נרכש ומוגן כחוק לטובת המועצה האזורית הר חברון. הרכב ורישום הבעלות עליו נמכר לסוחר רכב - דוד ברגר בתאריך 27.2.19 וכעבור כמה ימים בתאריך 5.3.19 נמכר תוך רישום הבעלות עליו למבקש.

ב.      כפי העולה, העברת הבעלות ברכב הן לסוחר הרכב ולאחר מכן למבקש במשרד הרישוי אשר נעשה באמצעות הדואר המשמש כידו הארוכה של משרד הרישוי, הייתה ללא תנאי נוכח כך שהמדובר ברכב ממוגן.

ג.       משעה שהרכב נרכש על ידי המבקש, אשר לא מסר פרטים על אופן הרכישה (בעדותו טען שאיננו זוכר) הוא עבר מספר טסטים במכוני בדיקה. הקודם בתאריך 30.12.21 ושהיה בתוקף עד ליום 2.7.22 והאחרון ביצוע הטסט ביום 4.7.22 ושהינו בתוקף עד ליום 2.1.23.

ד.      עוד עולה מהמסמכים שבתיק כי בתאריך 14.5.19 ניתנה הודעה על ידי המשטרה על איסור שימוש ברכב במשרד הרישוי בגין מיגון שנעשה בו. כזכור, בעותק המצוי בתיק, ההודעה אינה חתומה, לא מופיע שם הבוחן וחתימתו וכן למי נמסרה ההודעה וחתימתו.

ה.     מתוך עדות המבקש לא ידוע מי זה שבפועל ביצע את שני הטסטים במכון הבדיקה (המבקש טען כי אינו זוכר).

ו.       שאלה נוספת שלא הובהרה, נוכח המצוין ברישיון הרכב שהינו רכב ממוגן, הינה מהן המגבלות שצוינו בנספח המצורף לרישיון שכן נספח זה לא נמצא וכפי שנטען על ידי נציגי המשטרה, נספח כאמור לא מצוי במשרד התחבורה או במשרד הרישוי.

ז.       לגרסת נציגי המשטרה על הרוכש רכב ממוגן להגיש בקשה ולקבל אישור לכך וזאת על פי נוהל משרד התחבורה - קוד 40, אשר מעביר את הבקשה לחוליית אישורים מיוחדים במטה הארצי. בעניינו, על פי הנטען בקשה כזו לא הוגשה.

ח.     כפי הנטען הבסיס לתפיסת הרכב הוא עבירה של קבלת דבר במרמה והמרמה היא כנראה עצם העברת הבעלות ובעיקר ביצוע טסטים השנתיים של הרכב הממוגן ללא האישור המתבקש, ואולם בענייננו לא ברור כיצד אושרו העברת הבעלויות על ידי משרד הרישוי, הן לאותו סוחר - ברגר ולאחר מכן למבקש, אם אכן תנאי לכך הוא הגשת בקשה לאישור העברת הבעלות.

ט.    בנוסף לכך, נשאלת השאלה מדוע וכיצד ניתן להעביר את הרכב בבדיקות השנתיות במכוני הרישוי אם אישורים כאמור לא קיימים במערכת.

י.       יתר על כן, אם אכן הייתה הודעה למשרד הרישוי על איסור שימוש ברכב עוד מיום 14.5.19 כיצד עובדה זו לא מקבלת ביטוי במכוני הבדיקה הפועלים מטעמו, וזאת כל אימת שהרכב עובר בדיקות תקופתיות ותוקף הרישיון מוארך מפעם לפעם.

יא.  בנסיבות אלה נשאלת השאלה האם הנוהל המוזכר שנטען על ידי נציגי המשטרה פורסם וידוע לציבור שאם לא כן, כיצד ניתן לייחס למבקש עבירה של קבלת דבר במרמה שהיא כאמור הבסיס לתפיסת הרכב.

יב.   אף הטענה כי המבקש או הנהג מטעמו פעלו בניגוד למצוין בנספח המגבלות המהווה חלק בלתי נפרד מרישיון הרכב, לא הוכח כדבעי, בהיעדר אותו נספח שאף לא מצוי במשרד התחבורה או במשרד הרישוי.

נכון אומנם שעל הטוען להיתר ובענייננו המבקש, להוכיח כי עמד בתנאי ההיתר אולם כשבית המשפט ביקש את נציגי המשטרה לאתר את הנספח, האמור להימצא גם ברשותם, אין לבוא בטענה להיעדר אותו נספח מהמבקש עצמו.

יג.    בהינתן האמור, ומשעה שאף לאחר ההודעה משנת 2019 על איסור שימוש ברכב והוא לא נתפס על ידי המשטרה, אינני סבור כי ניתן להמשיך ולתפוס את הרכב ויש להשיבו לבעליו מכוח זכותו הקניינית.

יד.   עם זאת, נוכח חוות דעת מומחה המשטרה, הרי שהודעת איסור השימוש ברכב כנראה בתוקף ומשכך חל איסור שימוש ברכב אלא אם יתוקנו הליקויים המפורטים בו ויינתן אישור בוחן המשטרה כי אותם ליקויים תוקנו.

4.      השבת הרכב למבקש תעוכב למשך 10 ימים וזאת על מנת ליתן סיפק למשיבה לשקול הגשת ערר על החלטתי זו.

5.      תיק החקירה יושב למשטרה באמצעות המזכירות.

ניתנה היום, כ"ה תשרי תשפ"ג, 20 אוקטובר 2022, בהעדר הצדדים.