ה"ת 573/05/16 – בעניין: מדינת ישראל נגד יצחק ונונו
בית משפט השלום בראשון לציון |
|
|
|
ה"ת 573-05-16 מדינת ישראל נ' ונונו
תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני |
1
לפני |
כבוד השופט אביב שרון
|
בעניין: מדינת ישראל
ע"י ב"כ מפקח מרון שרעבי ורס"ב גיא ורטהיים
נ ג ד
יצחק ונונו
ע"י ב"כ עו"ד פרופ' קנת מן
החלטה
בקשה ראשונה להארכת תוקף החזקת תפוסים וצווי הקפאה,
שהוצאו מכוח
להלן חשבונות הבנק, הכספים והנכסים התפוסים ברישום שהמשך תפיסתם מבוקשת:
א. יתרה לתשלום מאת חברת "אלקטרה תשתיות - חופרי השרון" - בסך 250,000 ₪.
ב. יתרות לתשלום של המשיב מחברת נתיבי ישראל (נת"י) בסך 173,558 ₪.
ג. יתרות כספים בחשבונות בנק וכן, כסף מזומן שנתפס ברשות המשיב - בסך כ-240,000 ₪.
ד. סך 200,000 ₪, אשר הוקפא מתוך חשבון בנק ע"ש אשת המשיב, אילת עציון.
ה. תפיסה ברישום של דירה בטירת הכרמל שהמשיב מחזיק במחצית הזכויות בה (שווי מוערך 212,000 ₪).
ו. תפיסה ברישום של מחצית הזכויות בשטח מקרקעין הרשומות על שם החברה שבבעלות המשיב (שווי מוערך 351,000 ₪).
ז. תפיסה ברישום של זכויותיו של המשיב בנכס "עמידר".
ח. כלי רכב - תפוסים ברישום ושוחררו תמורת הפקדה בשווי 33% משווי כלי הרכב.
סה"כ - כ-2,492,679 ₪.
2
יצויין, כי ביום 21.12.15, במסגרת בקשה להחזרת תפוסים ולביטול צווי הקפאה וחילוט זמניים, קבע בית המשפט (כב' הש' מזרחי) כי יש להורות על שחרורם של חשבונות בנק, הכספים מושא סעיפים קטנים א' ו-ב' לעיל והשבת כלי הרכב תמורת הפקדה בת 50,000 ₪. זאת הורה לאחר שקבע כי "קיימות ראיות לכאורה המלמדות כי המבקשת 1 (למד שקד בע"מ - א.ש.) זכתה בכ-132 חוזים בשווי שלפחות 10 מיליון ₪, מחברת נת"י, וזכיה זו התקבלה, בד בבד, כאשר מבקש 2 (המשיב - א.ש.) נותן כספים, וטובות הנאה לבעל תפקיד בכיר, רלוונטי בנת"י... הוצגו בפני ראיות המלמדות כי מצד אחד זוכה המבקשת 1 בחוזי עבודה מנת"י, ומן הצד השני המבקש 2 מעניק, לכאורה, כספי שוחד לאדם מרכזי בנת"י, שבכוחו להשפיע על הזכייה בחוזים אלה" (מ"י 5816-11-15, עמ' 25).
במסגרת ערר שהוגש על החלטה זו על ידי המבקשת, כתב בית המשפט המחוזי את הדברים הבאים: "נקודת המוצא על פי ההחלטה היא כי קיימות ראיות, לכאורה, המלמדות כי המשיבה (למד שקד בע"מ - א.ש.) זכתה בכ-132 חוזים בשווי של לפחות 10 מיליון ₪ מחברת נת"י וכי המשיב העניק כספי שוחד לאדם מרכזי בנת"י, שבכוחו להשפיע על הזכייה בחוזים אלה... בחנתי קביעה זו של בית משפט קמא בדבר קיומן של ראיות, לכאורה, ומהנספח הסודי שהוצג בפני בית המשפט קמא ובפניי עולה באופן ברור כי אכן קיימת תשתית ראייתית, לכאורה, כאמור, וממילא, משמדובר בחומר חקירה שטרם נחשף בפני המשיבים, אין באפשרותם להזימו" (ע"ח 59442-12-15 מיום 9.2.16).
בית המשפט המחוזי קיבל את ערר המבקשת, תוך שהוא מציין:
"נראה כי בענייננו, האיזון הנדרש כבר נעשה, טרם ניתנה ההחלטה נשוא הערר, המורה על ביטול חילוט של חלק נוסף של הנכסים. החלטת בית משפט קמא המשחררת מחילוט כספים שיתקבלו מנת"י, ללא הבחנה, בין אם הם נובעים מחוזי העבר ובין אם הם נובעים מחוזי העתיד, מפרה את האיזון הנדרש והיא משדרת מסר בעייתי ושגוי, כשעסקינן בכספים שאמורים להתקבל, לכאורה, בגין העבירות" (בפיסקה 16 להחלטה).
בדיון שהתקיים לפניי תיקן ב"כ המבקשת את מצבת הנכסים והכספים התפוסים (הוסף סכום של כ-209,000 ₪ מושא חשבון בנק דיסקונט וכן, נכס "עמידר" נוסף שנתפס ברישום) - כך שסך שווי התפוסים עומד על כ-2,492,679 ₪.
3
ב"כ המשיב התנגד להמשך החזקת התפוסים ועתר לביטול צווי החילוט הזמניים. לדבריו, המשך התפיסה מהווה פגיעה קשה ובלתי מידתית בזכות הקניין של המשיב בטרם מתנהל נגדו ההליך העיקרי ויתכן שבסופו של יום לא יהיה מקום לחלט את אותם הנכסים והכספים; ככל שהחקירה מתקדמת (ובמקרה זה החקירה הסתיימה ותוצריה מועברים עתה לפרקליטות שליוותה את החקירה למן תחילתה) יש להביא בפני בית המשפט ראיות חזקות ואין להסתפק ב"חשד סביר" לביצוע עבירות; קשה להגנה להתייחס לטיעוני המבקשת, כשחומר הראיות אינו גלוי בפניה ועל בית המשפט לעיין בחומר הראיות ולבחון אם קיים סיכוי להגשת כתב אישום שיניב בסופו של יום אפשרות סבירה לחילוט הרכוש התפוס. הוסיף ב"כ המשיב וטען כי מחצית מעבודות החברה שבבעלות המשיב התבצעו מול נת"י ומחצית מהעבודות בוצעו אל מול גורמים אחרים. עובדים רבים התפטרו מהחברה, לפני כ-4 חודשים פיטר המשיב את העובדים האחרים ולפני כחודש עזבה העובדת האחרונה. גם גופים אחרים שעבדו מול המשיב והחברה שבבעלותו משכו את ידם ממנו נוכח הפרסומים השליליים אודותיו בעקבות החקירה הפלילית. ב"כ המשיב הפנה לנכס "עמידר" התפוס ברישום, אשר המשיב בעלים משותף עם אחר, לגביו קיימת תכנית שיפוץ והפעלת תכנית תמ"א 38. היות וקיים עיקול על הנכס לטובת המשטרה, לא ניתן להתקדם בביצוע התכניות בענין הנכס.
ב"כ המשיב טען כי לענין חשבון הבנק ע"ש אילת עציון, אשת המשיב, מתוכו הועבר סך של 200,000 (מתוך יתרה בת כ-1,400,000 ₪) לפיקדון חיצוני עליו יחול צו החילוט - הרי שיש לקיים דיון נפרד בנוכחות בעלת הדין הרלוונטית, אשת המשיב, ולשמוע עמדתה (ראה החלטת בית המשפט המחוזי מרכז בעמ"י 48460-11-15 מדינת ישראל נ' אילת עציון (23.11.15)).
דיון והכרעה
בדיון בבקשה להארכת תוקף החזקת תפוסים, צווי הקפאה וצווי חילוט זמניים, על בית המשפט לבחון את קצב התקדמות החקירה, קיומו של חשד סביר הקושר את החשוד לעבירות המיוחסות לו, להעריך סיכויי הגשת כתב אישום והתקיימותן של עילות חילוט וכן, להעריך במבט צופה פני עתיד, מה הסיכוי שבית המשפט, בסופו של יום ובאם יורשע החשוד בעבירות המיוחסות לו, יורה על חילוט הנכסים והכספים התפוסים בידי המבקשת, כל זאת תוך הערכה של משך הזמן שיחלוף עד אז.
לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, קראתי את הדו"ח הסודי שהוגש לעיוני (במ/1) וקראתי בעיון את חומרי החקירה הרלוונטיים שרוכזו בקלסר שצורף לדו"ח הסודי, באתי לכלל מסקנה כי הארכת תוקף צווי התפיסה והחילוט הזמניים למשך 180 נוספים הינה מוצדקת, בשלב זה, ואין בה כדי לפגוע במשיב מעבר למידה הנדרשת. להלן טעמיי:
א. נציגי המבקשת הצהירו כי החקירה הסתיימה וחומרי החקירה יועברו בקרוב מאוד לפרקליטות לצורך קבלת החלטה בדבר הגשת כתב אישום כנגד החשודים.
ב. החקירה לוותה מראשיתה על ידי פרקליטים מלווים ועל כן, אין מקבלי ההחלטות בפרקליטות אמורים ללמוד את חומרי החקירה מבראשית, עובדה המצמצמת עד מאוד את הזמן שנדרש להם לצורך קבלת החלטה והכרעה.
4
ג. מדובר בבקשה ראשונה להארכת תוקף צווי תפיסה וחילוט זמניים, לאחר שחלפו 180 ימים מאז הפיכתה של החקירה לחקירה גלויה. היקף חומרי החקירה רב, נחקרו עשרות רבות של מעורבים, עשרות חשודים, נגבו מאות הודעות ומטבע הדברים חקירה שכזו אורכת זמן.
ד. אכן, ככל שחולף הזמן ומתרחק מועד התפיסה, עשויה נקודת האיזון להשתנות ולנוע לעבר החשוד, אשר זכותו החוקתית לקניין נפגעת, ולעבר הוראה בדבר שחרור תפוסים, נכסים וכספים לידי החשוד לצורך המשך התנהלות שוטפת. עוד בהקשר זה יצויין, כי ככל שלא מדובר בשלב ראשוני, על המבקשת להפנות לראיות שהן מעבר ל"חשד סביר", כאלה המתקרבות לקיומן של "ראיות לכאורה".
במקרה שלפנינו, כאמור, אני קובע כי חלקו של המשיב, לכאורה, בפרשה הוא חלק מרכזי וכי קיימות ראיות של ממש, להבדיל מחשד סביר גרידא, כי המשיב ביצע את העבירות המיוחסות לו. מחומרי החקירה עולה כי המשיב, לכאורה, ניצל את קשריו עם בכירים בנת"י (אלכס ויזניצ'ר, שי ברס, מיכה קופילובסקי, שימי בן דוד ואיגור וגנפלד), הפעיל לחץ על עובדי נת"י, נתן והציע שוחד, לעובדים, יחד עם ליאור לנקרי, על מנת לקבל פרוייקטים ועבודות מנת"י. כך נחתמו עם המשיב והחברה שבבעלותו (למד שקד בע"מ) 132 חוזים בשווי של למעלה מ-10 מיליון ₪ בתוך תקופה קצרה יחסית. עוד עולה מחומר הראיות שעל מנת להגדיל את היקפי העבודה של המשיב מול נת"י, והיות ועל פי נהלי נת"י לא יכול היה המשיב להתקשר עם נת"י בחוזים נוספים (מעבר למיכסה המותרת אותה עבר), פעל המשיב לקבל במרמה פרוייקטים נוספים, בעזרת החברות פרו-שיא ו-ג.י.ד (בבעלות אדי זלינגר ויוסי שרגא, בהתאמה), כך שהפרוייקטים יירשמו על שמם ואילו המשיב והחברה שבבעלותו יבצעו את העבודות תמורת תשלום "עמלה" בת 10% ו-18% לאותן חברות. עוד עולה, כי המשיב וליאור לנקרי, הקימו את חברת מתן הנדסה בע"מ על מנת שתעסוק בניהול פרוייקטים. לנקרי היה הבעלים הרשום של מתן, אולם בפועל היתה החברה של המשיב ולנקרי. הקמת החברה נועדה לאפשר למשיב וללנקרי לפעול יחד בפרוייקטים, כאשר מתן מנהלת את הפרוייקטים ולמד שקד משמשת בו כמתכננת. ניגוד העיניינים הוסתר מנת"י באופן שאיפשר לשתי החברות לפעול באותם פרוייקטים. כאשר קמה ועדה לבדיקת ניגוד העניינים בנת"י, פעלו המשיב ולנקרי לשיבוש הבירור.
כאמור, קביעתי זו בדבר חוזק הראיות לשלב זה, באה בהמשך לקביעת כב' הש' מזרחי, אשר התרשם אף הוא כי קיימות ראיות לכאורה כנגד המשיב, קביעה שאושרה על ידי בית המשפט המחוזי מרכז בערר שהוגש והוכרע אך לפני כ-4 חודשים.
ה. היקף התפיסה (כ-2.4 מיליון ₪) אינו מתקרב ל"שווי העבירות" שבוצעו, לכאורה, על ידי המשיב (כ-14 מיליון ₪).
5
לאור האמור לעיל, אני קובע כי קיימת הצדקה להמשך התפיסה ועל כן, תוקף הארכת החזקת התפוסים דלעיל ומוצגים אחרים שתפסה המבקשת מהמשיב מוארך בזאת למשך 180 יום מהיום.
באשר להמשך תפיסת סך 200,000 ₪ שהוקפאו מחשבון הרשום ע"ש אשת המשיב, גב' אילת עציון - אני מורה על המשך התפיסה עד החלטה אחרת. הצדדים יתאמו מועדים מוסכמים לדיון המשך וזה יתקיים במעמד הגב' אילת עציון.
המזכירות תשלח עותק החלטה זו לצדדים.
המזכירות תשיב קלסר הראיות והדו"ח הסודי לידי נציג המבקשת.
ניתנה היום, כ"ז סיוון תשע"ו, 03 יולי 2016, בהעדר הצדדים.
