1

בשם המבקשים עו"ד וולף

בשם המשיבה רס"ב משולם אהרון

1.     בפני בקשה נוספת להחזרת תפוסים במסגרת פרשייה בה נעצרו עשרות חשודים ונחקרו בחשדות של ארגון הימורים בלתי חוקיים, השמטת הכנסות והלבנת הון.

2.     המבקשים 1 ו-2 הינם חשודים בפרשה, והמבקשת 3 הינה אימם. מידי המבקשים נתפסו שני כלי רכב הרשומים על שם המבקשת 3, וכן סכום כסף מזומן ושני טלפונים סלולריים.

3.     לטענת ב"כ המבקשים, רכב היונדאי נשכר בליסינג אשר עומד להסתיים בעוד חודשיים, כך שהרכב יחזור אז לבעלות חברת הליסינג. יש לטענתו להביא בחשבון שעד היום שולמו עבור הרכב רק 28,000 ₪ ומכך לגזור את הפיקדון. באופן דומה רכב הBMW נרכש באמצעות הלוואה שרובה עוד לא שולמה. כמו כן לטענתו הרכבים לא שימשו לביצוע עבירה.

4.     באשר לסכום הכסף שנתפס, לטענת ב"כ המבקשים הוא נתפס בכספת של העסק השייך למבקשת 3. זה פדיון העסקים הרגיל של העסק והוא אינו קשור לעבירות. לטענתו, על המשיבה להציג ראיות לכך שמדובר בכסף בלתי חוקי או שהיה ערבוב בין הכספים החוקיים לבלתי חוקיים.

2

5.     באשר לטלפונים הניידים שנתפסו ביקש ב"כ המבקשים להשיבה בהתאם להלכת יניב עמר (רע"פ 5440/16 מדינת ישראל נ' עמר (14.8.2016) (להלן: "הלכת יניב עמר")).

6.     לטענת ב"כ המשיבה, אין משמעות לשאלה כיצד ממומן הרכב והאם הדבר נעשה במסגרת ליסינג. העובדה הרלוונטית היא שהחשוד הוא זה שמחזיק ברכב. לטענתו ההפקדה נועדה לשמור על ערך הרכב כאשר ההערכה היא לירידה של 15% מערכו כל שנה, ובהנחה שההליך הפלילי יימשך לפחות שנתיים.

7.     באשר לכסף שנתפס טען ב"כ המשיבה כי בעבירות של הלבנת הון יש ערבוב בין כספים חוקיים לכספים בלתי חוקיים ולא ניתן להפריד ביניהם בשלב זה.

8.     בנוגע לטלפונים שנתפסו נטען כי טרם הסתיימה בדיקת החומר, ישנו קושי להשיבם בשל כלל הראיה הטובה ביותר ולאחר שנמצאו בהם ראיות, וכן יתכן שיתבקש חילוטם של טלפונים בעלי שווי גבוה. לטענתו, למשטרה יש זכות לתפסם למשך 180 יום.

דיון והכרעה

9.     התנאי הבסיסי לתפיסה ולהחזקה הינו קיומו של חשד סביר לביצוע עבירות. הרף הראייתי הנדרש נותר "יסוד סביר להניח כי נעברה עבירה" כל עוד לא הוגש כתב אישום, אלא אם כן נראה כי הסיכוי להגשת כתב האישום הינו נמוך (בש"פ 8353/09 מגאלניק נ' מדינת ישראל (26.11.2009)).

10. לאחר שנקבע כי קיים חשד סביר יש לבחון את הזיקה בין התפוס לעבירה. עם זאת, בענייננו מדובר על בקשת תפיסה והחזקה בעבירות של הלבנת הון. סעיף 21(א) לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 (להלן "חוק איסור הלבנת הון") מאפשר לחלט רכוש בשווי הרכוש הקשור בעבירה, גם אם לרכוש המחולט עצמו אין קשר לביצוע העבירה.

11. כבר עמדתי בהחלטות קודמות על כך שפסיקת בית המשפט העליון קבעה כי ניתן לחלט או להחזיק באופן זמני רכוש בשווי רכוש הקשור בביצוע העבירה כקבוע בחוק איסור הלבנת הון בהתאם למסלול המותווה בפקודת לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט-1969 (להלן "הפסד"פ") (בש"פ 1359/17 מדינת ישראל נ' ברוך (15.3.2017); וכן סקירתי את מה שנקבע שם בה"ת (שלום י-ם) 23652-03-17 גרסון נ' מדינת ישראל (26.3.2017) (להלן "עניין גרסון")).

12. בעניין גרסון עמדתי על הקושי בשלב החקירה בו טרם ישנה הערכה לגבי שווי הרכוש הקשור בביצוע העבירה, כך שיש קושי להשוות שווי זה לשווי הרכוש שנתפס.

3

13. ציינתי כי בטרם הגשת כתב האישום וכל עוד החקירה מתנהלת מטבע הדברים ההערכות יהיו חסרות יותר. יתרה מכך, יתכן מצב בו בשלביה הראשונים של חקירה לא ניתן יהיה להעריך את שווי העבירה המיוחסת לחשוד. דהיינו, ככל שחולף הזמן וישנה התקדמות בחקירה יש ציפיה להערכת מבוססת יותר של שווי העבירה כך שניתן לדייק יותר בתפיסת הרכוש בשווי. התעלמות ממימד הזמן ומאופי החקירה והשפעתם על היכולת להעריך את שווי החקירה תביא למצב אבסורד בו דווקא בחקירות מורכבות יותר וכאשר שיתוף הפעולה של החשודים מוגבל יותר לא יהיה מנוס משחרור רכוש שנתפס דבר שעלול למנוע חילוט אפקטיבי בעתיד.

14. קבעתי כי הפתרון הוא כמו תמיד באיזונים. ראשית מובן שמעת שניתן להעריך את שווי הרכוש הקשור בעבירה יש לעשות זאת ולצמצם את החזקת הרכוש בשווי בהתאם להערכה זו. שנית, יש לבחון האם אכן מדובר בחקירה שמטבעה אינה מאפשרת הערכה של השווי בשלב ראשוני. שלישית, גם במקרים כאלו יש לטעמי להראות אינדיקציה כלשהי להיקפי העבירות המדוברים. אין דומה חקירה שעניינה בעשרות אלפי שקלים לחקירה שעניינה במיליוני שקלים.

15. לגבי הפרשיה המדוברת ציינתי כי מדובר בחקירה מורכבת המערבת עשרות חשודים. החקירה הסמויה אמנם התנהלה מספר חודשים אך למעשה מרבית החומרים נאספו לאחר תחילת החקירה הגלויה, בין באמצעות חקירתם של מאות מהמרים ובין באמצעות פריקת מכשירי מדיה מגנטית רבים שנתפסו בחזקתם של החשודים. איסופו ועיבודו של חומר רב זה עבור כלל החשודים אורכת זמן. אכן בימים האחרונים ישנם דיונים בהם כבר הוצגו לי הערכות שווי העבירות המיוחסות לחשודים מסוימים, אך הערכות אלו אינן מוכנות עבור כלל החשודים. אציין כי החקירה כולה מתייחסת למיליוני ₪.

מן הכלל אל הפרט

16. בעניין שבפנינו עיינתי היטב בחומרי החקירה ולטעמי הם מקימים את החשד הסביר הדרוש לשלב זה. יצויין כי על פי החשד שהוצג לי עבירות ארגון ההימורים הבלתי חוקיים בוצעו לכאורה מתוך העסק המשפחתי הרשום על שם המבקשת 3.

4

17. מחקירותיהם של המבקשים עולה כי למעשה הכספים המשפחתיים התקבלו בעיקר מבית העסק שגלגל כ-70 אלף ₪ בחודש. משכורתה של המבקשת 3 בעבודות אחרות מגיעה לכ-4,000 ₪ לחודש בלבד. כמו כן עולה כי המבקשים 1 ו-2 עבדו בעסק המשפחתי ומשם הכנסותיהם. החשד הסביר הקיים כרגע מלמד כאמור שיחד עם הפעלת העסק החוקי הופעלו בעסק הימורים בלתי חוקיים. במצב דברים זה ובהעדר אפשרות בשלב זה לערוך הפרדה בין הכספים החוקיים של העסק לכספים הבלתי חוקיים שהתקבלו בו, ניתן להעריך כי מדובר בשווי עבירות של מאות אלפי ₪.

18. כמו כן עולה מהודעתה של המבקשת 3 כי רכב ה-BMW, על אף שהוא רשום על שמה, הרי שהוא בשימושו של אחד מבניה. באשר לרכב היונדאי הרשום על שם המבקשת 3, נטען על ידי המבקשת 3 כי הוא בשימושה, אך המבקש 2 מודה בהודעתו כי הוא זה שעושה שימוש ברכב ואף המבקשת 3 מציינת כי הביטוח על רכב זה משולם על ידי המבקש 2. יש לציין כי מחומר החקירה עולה כי כל הרכבים נרכשו מכספים השייכים לשלושת המבקשים ובעיקר מכספי העסק.

19. מהאמור עולה כי הרכבים שייכים הלכה למעשה למבקשים 1 ו-2. כך גם המזומנים שנתפסו בעסק חשודים להיות כספים שהושגו בעבירות.

20. אציין כי רבים מהחשודים שבפרשה אינם נוהגים לרשום על שמם רכוש כלשהו וכן נוהגים לרכוש את הרכוש, כגון רכבים, במימון גבוה ובהון עצמי נמוך. לא ניתן להימנע מהחשד כי דרכי פעולה אלו נועדו להתמודד עם החשש לחילוט הרכוש במקרה שייתפסו.

21. המשיבה נכונה, כפי שנהוג בפסיקה, להחזיר את הרכבים תחת הפקדה. ההפקדה המקובלת הינה של 30% וב"כ המשיבה ציין כי הפקדה זו נדרשת על מנת לכסות את ירידת ערך הרכבים בתקופת ניהול החקירה והמשפט, אם אכן יוגשו כתבי אישום. אשר על כן לא מצאתי לנכון להורות על הפחתת ההפקדה בשל רכישת הרכבים במימון כלשהו.

22. אין גם לקבל את טענת המבקשים באשר לרכב שצריך להיות מוחזר לחברת הליסינג. קושי זה צריכה המשיבה להתמודד עמו ואין לו רלוונטיות לזכויות המבקשים ברכב.

23. אשר על כן רכב BMW מ"ר 1746930 ורכב יונדאי I35 מ"ר 4796331 יוחזרו למבקשים בתנאים הבאים:

א.     תירשם הערת אזהרה במשרד הרישוי לטובת המדינה.

ב.     המבקשים ימציאו פוליסת ביטוח מקיף על כל רכב לטובת המדינה.

ג.       ייאסר על המבקשים או מי מטעמם לעשות כל דיספוזיציה ברכב.

ד.      המבקשים יפקידו סך של 65,000 ש"ח עבור רכב הBMW וסך של 26,000 ש"ח עבור רכב היונדאי.

24. באשר לכסף המזומן שנתפס מאחר שאין חלופת תפיסה הוא ימשיך להיות מוחזק בידי המשטרה בשלב זה.

25. באשר לטלפונים הניידים שנתפסו. מטרת ההחזקה שנטענה הינה כפולה- הן לצורך הצגת ראיות במשפט; והן לצורך שקילת חילוט. נטען כי למשטרה יש זכות להחזיק בהם למשך 180 יום על פי הפסד"פ.

5

26. בניגוד לטענת המשיבה ההלכה הקיימת כיום היא כי טלפון נייד מוגדר כ"מחשב" לצורך הפסד"פ ולפיכך החזקתו היא למשך 30 יום (ע"פ (ת"א) 61187-06-14 קורס נ' מדינת ישראל (30.3.2015); עם זאת ראו רע"פ 536/16 בניזרי נ' התובע הצבאי הראשי - מדינת ישראל (1.2.2016) שם הושארה קביעה זו בצריך עיון).

27. אם מדובר בתכלית החזקה בשל מציאת ראיה בטלפונים הרי שצודק ב"כ המבקשים כי יש לנהוג על פי הלכת יניב עמר לפיה על המשטרה להעתיק את החומר המצוי במכשיר ולהחזיר את המכשיר עצמו לידי החשוד, וזאת בכפוף לחתימה של החשוד כי ההעתקה שבוצעה נאמנה למקור וכי לא יעלה טענה בדבר כלל הראיה הטובה ביותר. נציג המשיבה מסר כי למיטב הבנתו אין קושי טכני בהעתקת החומרים כאמור מהטלפונים הניידים.

28. אם תכלית ההחזקה הינה חילוט הרי שיש מקום להמשך החזקה בטלפונים משלא ניתן למצוא חלופת תפיסה לכך.

29. אשר על כן על המשטרה לגבש עמדתה לגבי הטלפונים הניידים שנתפסו, בשל חג הפסח הקרוב עד ליום 25.4.2017. אם אין כוונת חילוט של הטלפונים יש להחזיר את הטלפונים למבקשים בכפוף לקיומה של אפשרות טכנית להעתקת החומרים מתוכם לצרכי המשטרה וחתימתם של המבקשים כי מדובר בהעתקה נאמנה למקור וכי לא תעלה טענה בדבר כלל הראייה הטובה ביותר.

30. אם תצהיר המשיבה כי יש כוונה לחלט את הטלפונים הניידים ניתן יהיה בשלב זה להמשיך ולהחזיקם למשך 180 יום.

31. מאחר שלא היה ניתן בשלב זה להעריך את שווי הרכוש הקשור לעבירות המיוחסות למבקשים 1 ו-2 יוכלו המבקשים לשוב ולהגיש בקשה להחזרת תפוס בעוד 45 יום שאז תיבחן סוגיה זו בהתאם להערכות מעודכנות.

32.                        המזכירות תשלח החלטה זו לב"כ הצדדים.

33. זכות ערר כחוק.

ניתנה היום, י"ב ניסן תשע"ז, 08 אפריל 2017, בהעדר הצדדים.