1

לפניי בקשה, להורות למשיבה להעביר לידי המבקש את כלל הקבצים אשר הופקו ממכשיר הטלפון הנייד שלו אשר מצויים בידי המשיבה כך שלא יישאר להם כל זכר בתיק החקירה.

רקע עובדתי

במהלך חקירה שנערכה בעניינו של המבקש בחשד לביצוע עבירות מין נתפס מכשיר הטלפון הנייד שברשותו.

בהתאם לצו שיפוטי חדרה המבקשת למכשיר הטלפון והפיקה ממנו קבצים דיגיטליים.

מכשיר הטלפון הושב למבקש, תמה החקירה והתיק נגנז בעילה של חוסר ראיות.

עתה עותר המבקש להשיב לו את הקבצים אשר הופקו הואיל ולטענתו הופקו שלא כדין.

2

עיקרי טענות הצדדים

החדירה למכשיר הטלפון והפקת הקבצים התבצעה מכוח צו שיפוטי, עם זאת, לטענת המבקש מכשיר הטלפון הנייד שברשותו הינו בגדר "מחשב מוסדי" ועל כן, בהתאם להוראות פקודת סדר הדין הפלילי(מעצר וחיפוש), תשכ"ט-1969 (להלן: הפסד"פ) סעיף 32(ב) היה על המבקשת לבצע חדירה למכשיר תוך 48 שעות מרגע תפיסת המכשיר ולהשיבו למבקש.

אין חולק, כי מכשיר הטלפון נתפס ביום 05.12.19 והחדירה בוצעה ביום 08.12.19, קרי, בחלוף למעלה מ-48 שעות, על כן, לטענת המבקש, בעת ביצוע החדירה פג תוקפו של הצו ומכאן אי חוקיות הפקת הקבצים אשר שוללת את זכותה של המשיבה להמשיך להחזיקם ומחייבת העברתם לידי המבקש כך שלא יישאר להם כל זכר בתיק החקירה.

מנגד טוענת המשיבה כי הקבצים הופקו כדין הואיל ומכשיר טלפון הנייד של המבקש אינו חוסה תחת הגדרת "מחשב מוסדי" ועל כן לא נפל כל פגם בהפקתם. ומוסיפה וטוענת כי ממילא, גם במקרים בהם הופקו פלטים שלא כדין הרי שהיא רשאית להחזיקם מכוח הגדרתם כ"תוצרי חקירה" וזאת מבלי להידרש לסוגיה האם יהיו קבילים בהליך משפטי.

דיון והכרעה

ככלל, קבצים דיגיטליים אשר הושגו שלא כדין תוך פגיעה בזכויות יסוד, דומה כי, לא ראוי לאפשר המשך החזקתם בתיק חקירה שנגנז והכף תטה להשיבם לבעליהם, ומובן שכל מקרה יבחן לגופו, לנסיבותיו תוך איזונים בין כלל האינטרסים המוגנים.

עם זאת, במקרה דנן, אינני סבורה כי נפל פגם בהפקת הקבצים.

ודוק. אין בידי לקבל את טענת הסנגור כי מכשיר הטלפון הנייד של המבקש הינו חוסה תחת הגדרת "מחשב מוסדי", טענת הסנגור כי כל אדם אשר עובד כעצמאי משמע כי מכשיר הטלפון הנייד שברשותו הינו בגדר "מחשב מוסדי" הינה טענה מרחיקת לכת, אשר לטעמי חוטאת לכוונת המחוקק ואין בידי לקבלה.

רציונל הדברים עולה בברור מדברי ההסבר לחוק (תיקון 12 לפסד"פ) שעה שהמחוקק נתן דעתו וערך אבחנה ברורה בין מחשב של עסק אשר תפיסתו עלולה לגרום שיבושים קשים למוסדות ועסקים לבין מחשב שבשימושו הפרטי של אדם אשר עשוי, בין היתר, לשמשו ככלי עבודה יומיומי, וראוי כי דברי ההסבר יובאו כלשונם: "המחשבה שמאחורי סעיף 32 היא הרצון למנוע שיבושים קשים למוסדות ועסקים, המסתמכים בצורה מהותית במחשבים שלהם לעומת אנשים פרטיים שתלותם במחשב מצומצמת יותר...

האיזון החדש נדרש בעיקר בשל ההתפתחות הטכנולוגית בעולם המחשבים והשימוש הרווח בהם גם בידי אנשים פרטיים...

3

....כיוון שהמחשב הוא עבור אנשים רבים כלי עבודה יומיומי, מוצע לאפשר למשתמש במחשב לקבל העתק של המידע תוך 72 שעות ממועד תפיסת המחשב על ידי המשטרה".

עיננו הרואות כי המחוקק, עת התקין את תיקון 12 לפסד"פ, היה ער למקרים כגון מקרה דנן, קרי, אדם פרטי אשר משתמש במחשבו הפרטי, בין היתר, לצורכי עבודה יומיומיים, ולפיכך, יצר הסדר שיש בו כדי לאזן בין האינטרסים השונים, כך שבמקרה כגון דא, אמנם אין חובה להשיב את המחשב/טלפון תוך 48 שעות (בהתאם לסעיף 32(ב) לפסד"פ) אך קיימת הזכות לקבל העתק מתוצריו תוך 4 ימים (סעיף 32א(א) לפסד"פ).

ובשולי הדברים יוער, כי הצעת חוק שעניינה השוואת מחשב מוסדי למחשב אישי, קרי, השבת האחרון, תוך 48 שעות מן הטעם כי גם אנשים פרטיים תלויים במחשבם האישי לשגרת חייהם, לא צלחה לכדי חקיקה ראשית.

סוף דבר

משקבעתי כי מכשיר הטלפון הנייד של המשיב אינו חוסה תחת הגדרת "מחשב מוסדי", הרי שהקבצים הדיגיטליים שהופקו ממנו מכוח צו שיפוטי, הופקו כדין גם בחלוף 48 שעות מרגע התפיסה, על כן, והואיל ואין חולק כי הקבצים הדיגיטליים שהופקו הינם בגדר "חומר חקירה", כפי שנקבע בהחלטת בית המשפט העליון ברע"פ 5295/18 אברהם מאור נגד מדינת ישראל, הרי שמכאן נגזרת זכות המבקשת להחזיקם אף אם תיק החקירה נגנז, כפי שנאמר שם: "קבצים המועתקים ממכשיר טלפון של פלוני שנתפס אגב חקירתו הם חלק מחומר החקירה שברשות המשטרה, וגם כאשר מסתיימת חקירה בעניינו, דינם אינו שונה מכל חומר חקירה אחר שנאסף במסגרת אותה חקירה (כדוגמת צילומים והעתקי תעודות)."

על כן, אני מורה כי הקבצים יוותרו בתיק החקירה ואין חובה על מדינה להשיבם למבקש.

ניתנה היום, ט"ו אדר תש"פ, 11 מרץ 2020, בהעדר הצדדים.