1

בקשת המבקש 1 (להלן: "המבקש") להשיב לידיו רכב מסוג סקודה (מ.ר. 39-421-67; להלן: "הרכב") אשר נתפס על-ידי המשיבה ביום 9.4.18 בעת מעצרו של המבקש 2.

1.      המבקש 2 הינו אביו של המבקש.

2.      כנגד המבקש 2 תלויה ועומדת חקירה בגין חשד לזיוף ומרמה במבחני תיאוריה. על-פי החשד הרכב שימש להסעת הנבחנים וחשודים נוספים, למבחני התיאוריה.

2

3.      לטענת המבקש - הוא הבעלים של הרכב (ובעניין זה צורף לבקשה רישיון רכב). מאחר וכך, טוען המבקש כי היות והוא לא נחקר באזהרה במסגרת חקירת הפרשייה ואין כנגדו כל חשד, לא היתה למשיבה סמכות לתפוס את הרכב. המבקש אינו חולק על כך כי התיר לאביו, המבקש 2, לעשות שימוש ברכב, אך לשיטתו אין בכך כדי להקים עילה לתפיסת הרכב שכן ממילא המשיבה לא תוכל לחלט את הרכב בסיומו של ההליך הפלילי, ככל שיינקט, מאחר והמבקש 2 אינו בעליו.

4.      אין בידי לקבל את טענת המבקש.

5.      השאלה האם קם יסוד סביר להניח כי בחפץ נעברה עבירה כדרישת סעיף 32 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט - 1969, אינה נגזרת משאלת הבעלות הקניינית בחפץ.

6.      מאחר והמבקש אינו חולק על כך כי התיר לאביו לעשות שימוש ברכב וכי הרכב הסיע על פי החשד את מי שנחשד בביצוע העבירה קמה עילת לתפיסת הרכב.

7.      בנסיבות העניין, ישוחרר הרכב בתנאים שנקבעו בפסיקה - הפקדת 30% מערך הרכב, עיקול הרכב לטובת המדינה ואיסור דיספוזיציה וכן ביטוח הרכב בביטוח מקיף ושעבוד הביטוח לטובת המדינה.

ניתנה היום, כ"א אייר תשע"ח, 06 מאי 2018, בהעדר הצדדים.