1

 

 

 

1.         בפניי בקשה נוספת של המבקשים להאריך את הסמכות להחזקה בתפוסים נשוא הליך זה, המוחזקים במסגרת חקירה, אשר השלב הגלוי בה החלק לפני למעלה מ-10 חודשים, ובאותו שלב נתפסו התפוסים.

 

המשיבים הינם נש"פ (משיבה מס' 2), אשר רשום על שמו של אביו של המשיב 1.

 

ככל שהדבר נוגע לתפוסים, מדובר בתפיסת חשבונות בנק שבהם מיליוני שקלים, להערכת המשיבים כ-14 מיליון ₪ שמוחזקים בחשבון עסקי ובנוסף גם כ 4 מיליון ₪ בחשבונו של המשיב 1. בנוסף קיימים עיקולים על נכס נדל"ן ועל כלי רכב אשר אינם תפוסים בפועל.

 

2.         לטענת המבקשים, חומר הראיות מקים חשד סביר לעבירות אשר המשיבים ביצעו על החוק לאיסור הלבנת הון. על פי הטענה, מידת החשד התחזקה מאז ההחלטה השיפוטית האחרונה בהליך זה. גם ללא קשר לשאלת חיזוק החשד, המבקשים מפנים לכך שבוצעו, לטענתם, עבירות בהיקף כלכלי גבוה, העולה משמעותית על סך שווי התפוסים. מכאן, נטען כי קיים פוטנציאל חילוט במלוא שווי התפוסים, וכי מימושו העתידי של פוטנציאל חילוט זה מחייב לאפשר למבקשים להמשיך ולהחזיק בתפוסים.

 

2

3.         באשר להתקדמות החקירה, המבקשים ציינו, בשני דיונים שקויימו בפניי, כי מדובר בחקירה מורכבת ביותר, במסגרתה נחקרים החשדות נגד המשיבים במקביל לחקירה בתיקים נוספים באותה פרשה, הקשורים להליך זה ושבהם נחקרים חשודים רבים אחרים. צויין כי התיק מלווה ע"י פרקליט. צויין כי דרושים מלוא החודשים המבוקשים להמשיך להחזיק בתפוסים, לשם מיצוי החקירה. יחד עם זאת, צויין בדיון מיום 31/07/2022 כי ניתן להעריך שבחודשים הקרובים החקירה תסתיים.

 

4.         השאלה המרכזית בהליך זה, הייתה ועודנה שאלת קיומו של פוטנציאל חילוט עתידי. כפי שיצויין בהמשך, שאלה זו נדונה גם בשלבים קודמים בהליך זה, בבית משפט זה ובבית המשפט המחוזי בהליכי ערר. אתייחס כעת בקצרה לנתונים שהוצגו בפניי בהליך זה, באשר למהות החשד נגד המשיבים ולסיכויי החילוט.

 

5.         למשיבים מיוחסות עבירות לפי סעיפים 3 (א) ו-(ב) לחוק איסור הלבנת הון, תש"ס - 2000, הקובעים כדלקמן:

איסור הלבנת הון (תיקון מס' 10) תשע"ב-2012

3.(א)  העושה פעולה ברכוש, שהוא רכוש כאמור בפסקאות (1) עד (4) (בחוק זה - רכוש אסור), במטרה להסתיר או להסוות את מקורו, את זהות בעלי הזכויות בו, את מיקומו, את תנועותיו או עשיית פעולה בו, דינו - מאסר עשר שנים או קנס פי עשרים מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין -

(1)   רכוש שמקורו, במישרין או בעקיפין, בעבירה;

(2)   רכוש ששימש לביצוע עבירה;

(3)   רכוש שאיפשר ביצוע עבירה;

(תיקון מס' 10) תשע"ב-2012

(4)   רכוש שנעברה בו עבירה.

(תיקון מס' 10) תשע"ב-2012 (תיקון מס' 26) תשע"ח-2017

(ב)  (1)   העושה פעולה ברכוש או המוסר מידע כוזב, במטרה שלא יהיה דיווח לפי סעיפים 7 או 8א או כדי שלא לדווח לפי סעיף 9, או כדי לגרום לדיווח בלתי נכון, לפי הסעיפים האמורים, דינו - מאסר חמש שנים או קנס פי שמונה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין; לענין סעיף זה, "מסירת מידע כוזב" - לרבות אי מסירת עדכון של פרט החייב בדיווח;

 

 

6.         עיקר החשדות מבוסס על חומר שהוצג בפניי, ואשר הוצג גם בעבר, לפיו המשיבים לא דיווחו בזמן אמת לרשות הלבנת ההון על תנועות ופעולות בהיקף של כ-48 מיליון ₪, אשר נעשו בנש"פ, בתקופה שבין חודש יולי 2021 ועד תחילת החקירה הגלויה בחודש נובמבר 2021.

על פי הטענה, אי הדיווח מנוגד לחובה המוטלת על נש"פ מתוקף סעיף 7 לחוק איסור הלבנת הון, ולצווים שעל פי חוק איסור הלבנת הון, אשר מחייב נש"פ לדווח על כל פעולה בסכום כסף העולה על 50,000 ₪.

3

בנוסף, לטענת המבקשים, ביצעו המשיבים עבירות על חוק איסור הלבנת הון, מלבד אי הדיווח, גם בכך שהנש"פ נוהל בפועל ע"י המשיב 1, שלא החזיק ברישיון לניהול נש"פ, אשר היה נתון כאמור לאביו סלים אבו נסרה.

 

7.         טענה נוספת הינה, כי המשיביםביצעו פעולות כספיות בהיקף ניכר של מיליוני שקלים, גם לאחר שרישיון ניהול הנש"פ נשלל בחודש אוגוסט 2021. על פי טענה זו, הפעילות הכלכלית מיום 02/08/2021 נעשתה ללא רישיון לעסוק במתן שירותי מטבע, ומהווה לפיכך עבירה נפרדת על חוק איסור הלבנת ההון.

 

8          סעיף 12 לחוק איסור הלבנת הון, מסדיר סמכות של חילוט רכוש בהליך פלילי על פי החוק וקובע כדלקמן:

 

חילוט רכוש בהליך פלילי

21.   (א)  הורשע אדם בעבירה לפי סעיפים 3 או 4, יצווה בית המשפט, זולת אם סבר שלא לעשות כן מנימוקים מיוחדים שיפרט, כי נוסף על כל עונש יחולט רכוש מתוך רכושו של הנידון בשווי של רכוש שהוא -

(1)   רכוש שנעברה בו העבירה, וכן רכוש ששימש לביצוע העבירה, שאיפשר את ביצועה או שיועד לכך;

(2)   רכוש שהושג, במישרין או בעקיפין, כשכר העבירה או כתוצאה מביצוע העבירה, או שיועד לכך.

(ב)  לענין סעיף זה, "רכושו של הנידון" - כל רכוש שנמצא בחזקתו, בשליטתו או בחשבונו.

 

 

9.         הליך זה מהותו איפוא סעד זמני, אותו מבקשת המדינה, ודרוש על פי הבקשה כדי שלא לסכל פוטנציאל חילוט בסופו של הליך פלילי, אשר לטענתה צפוי בסבירות גבוהה להתנהל נגד המשיבים. השאלה העומדת לדיון הינה סוגיית היקף החילוט העתידי, סיכויי החילוט בפועל ומידתיות החילוט. שאלה זו נדונה כבר בשלבים קודמים, ואולם, מדובר בתפיסת הרכוש מחודש נובמבר 2021, בחקירה שהינה כאמור מסועפת ביותר, ולפיכך אין מדובר בתקופה ארוכה, יחסית לפרשות מסוג זה, הדורשות זמן רב כדי למצות חקירה בהן.

 

4

10.       תכליתו של כלי החילוט הוא לאפשר את התכלית הקניינית של "הוצאת בלעו של גזלן מפיו", משמע, למלא תכלית קניינית שמטרתה לשלול מהעבריין את פרי העבירה, לפגוע בתמריץ שהוביל לביצועה ולבטל מצב בו חוטא יוצא נשכר. תכליות נוספות הינן תכליות הרתעתיות למניעת עבירות ותכלית מניעתית, שמושגת ע"י חילוט רכוש הנוגע לליבת העבירה. סעד זמני של החזקה בתפוסים נועד כדי לשמור על מצבת נכסיו של הנאשם כמו שהיא, ולמנוע הברחת רכוש מידי רשויות החוק.

 

11.       סעד זמני של תפיסה ושל עיקול, פוגע באופן משמעותי בזכות לקניין, של מי שבשלב החקירה נהנה מחזקת חפות. נדרש לפיכך איזון ראוי בין האינטרס הציבורי שבהבטחת חילוט בסופו של הליך פלילי, לבין האינטרס הפרטי של בעל הרכוש אשר זכותו הקניינית נפגעת מהותית, בשלב הסעד הזמני ראוי לנקוט זהירות ומידתיות במידת היקף החילוט (ראה דברי בית המשפט העליון בע"פ 80/19 אהוד מאיר שאיבות בע"מ נ' מדינת ישראל, מיום 11/8/19, פסקה 17).

 

שאלת מידת החשד הסביר

 

12.       מדובר בגלגול שלישי של הליך זה בבית המשפט. שאלת החשד, לכך שהמשיבים ביצעו עבירות על פי חוק איסור הלבנת הון, זכתה לאחרונה להתייחסותו של בית המשפט המחוזי בע"ח 16978-05-22, ביום 14/6/22. בהחלטה זו ציין בית המשפט המחוזי (כב' השופט קולה), כי לא ברור מהו היקף העבירות המיוחס לכלל החשודים, ומה היקף העבירות המיוחס למשיבים. צויין כי חלק ניכר מהעבירות הינן עבירות של אי דיווח, וכי בהינתן העובדה שמדובר בעבירות של אי דיווח של בעלי הנש"פ, לא ברור איזה חלק, אם בכלל מעבירות אלה מקימות זכות חילוט. בית המשפט המחוזי ראה להבחין בין עבירות שביצעו אחרים, בעיקר אדם בשם זערורה, אשר על פי טענת המבקשים, עומד מאחורי תנועות כספיות בהיקף של מיליונים אשר נעשו בנש"פ, לבין העבירות המיוחסות לנש"פ ולמשיבים.

משראה להבדיל בין פעולות הלבנת הון של זערורה ושל לקוחות אחרים, לבין פעולות אי דיווח, קבע בית המשפט המחוזי כי לא מדובר בעוצמת ראיות אשר יש בהן כשלעצמן כדי חשד סביר מוגבר לפוטנציאל חילוט.

בית המשפט המחוזי גם ציין, כי לא ברור היקף זכות החילוט אשר קם מביצוע עבירות של נש"פ בשל אי דיווח, צויין כי גם המבקשים לא נתנו תשובה מספקת לשאלה זו.

5

בית המשפט המחוזי ציין אמנם, שכלפי המעורבים האחרים (זערורה ונוספים), קם חשד סביר אם לא למעלה מכך לביצוע עבירות הלבנת הון, וכי קיים חשד, בעוצמה מוגבלת לפיו המשיבים ידעו על הפעילות האסורה של זערורה. ואולם, לצד הקביעה האמורה, מצא בית המשפט המחוזי לתת משקל לכך שהמשיבים הגישו לרשות לפחות 20 דיווחים חריגים, אשר בפועל דיווחו על פעילויות חשודות של זערורה ונוספים בנש"פ ואשר אין לשלול שגם קידמו בפועל את החקירה נגדם.

בית המשפט המחוזי ביקר את קצב החקירה, ובין היתר הצביע על כך שתקופה ממושכת נמנעה היחידה החוקרת מלגבות חקירה מהמשיב 1 למעט גרסתו הראשונית.

 

13.       לאור דברי בית המשפט המחוזי, שמעתי בפניי את הצדדים על פני שני דיונים. קיבלתי לידי דו"ח סודי מעודכן ודו"ח הבהרה מיום 28/07/2022. ביקשתי הבהרות להבנת הדוחות ואף הופניתי לחומרים גולמיים, המבססים את המסוכם בדוחות.

 

14.       הטענה המרכזית, לפיה הנש"פ לא הגיש כל דיווח לרשות לאיסור הלבנת הון, מיום 02/07/2021 מבוססת על חומר מטעם הרשות, המצוי בתיק החקירה מתחילת החקירה.

 

15.       הדיווחים החריגים אשר המשיבים הצביעו עליהם, ואשר אליהם התייחס בית המשפט המחוזי הנכבד, כולם מלפני תקופה זו, והאחרון שבהם, ככל שהתרשמתי, הינו מחודש ינואר 2021. עיינתי במסמכים עצמם. מדובר בתוכן אשר אינו כולל התייחסות לסכומי הפעולות. בדיווחים אלה התריעו המשיבים על פעילות חשודה של זערורה, ואולם הם כולם, כאמור, לפני התקופה שאליה התייחס דיווח הרשות, ושבה כאמור לא דיווחו המשיבים כלל על תנועה כלכלית של מיליונים.

 

16.       הטענה כי בתקופה שמאז 02/07/2021 ועד נובמבר 2021, נעשו בנש"פ פעולות בהיקף של כ-48 מיליון ₪, מבוססת על חומר שאף הוא הוצג בפניי ואשר הופק ממערכת המיחשוב של הנש"פ.

 

17.       הטענה כי חלק נכבד מהפעולות הכספיות האמורות, שהיקפן כ-48 מיליון ₪, קשור לזערורה, אשר לגביו ציין כאמור בית המשפט המחוזי, כי יש חשד שהוא ואחרים מעורבים בעבירות הלבנת הון, מוסברת בטבלה המצויה בדו"ח הסודי והמגובה בראיות. על פי טבלה זו, המבוססת על חומר שנאסף בחקירה רחבת ההיקף בפרשה זו, לזערורה חברות קש רבות, אשר חלקן ניהל ניכיון צ'קים בנש"פ, בסכומים של מיליונים רבים של שקלים.

 

6

18.       עו"ד עשת, ב"כ המשיבים, טען כי סך הרווח של הנש"פ מפעולות הקשורות בזערורה, הינו בסכום הנמוך מ 300 אלף ₪, וכי הפעילות הקשורה בזערורה, עניינה באחוז זעום מכלל הפעילות העסקית של הנש"פ. מצאתי כי טענה זו נסתרת בטבלה שבדו"ח הסודי, ועל פניו, על פי החומר שבתיק החקירה, פעילות הנש"פ הקשורה בזערורה ובחברות שבאחזקתו, עולה בהרבה על זו שנטענה ע"י המשיבים, והחלק היחסי שלה בכלל פעילותו של הנש"פ הוא חלק גבוה.

 

19.       בסיכום ביניים - לאחר שהוצגו בפניי חומרים אשר ספק אם הוצגו ישירות בפני בית המשפט המחוזי בהחלטתו האחרונה, מצאתי כי ישנו כאמור חשד לכך שמאז חודש יולי 2021 ועד חודש נובמבר 2021, לא דיווח הנש"פ על פעולות בהיקף הקרוב ל-48 מיליון ₪, בכל דיווח - "רגיל" או "מיוחד", וכי חלק מהותי מפעילות זו, קשורה, על פי החשד, לזערורה ולגורמים אחרים הקשורים לזערורה, והחשודים בעבירות על חוק הלבנת הון. בקצרה יאמר, כי עבירות המקור המיוחסות לאותם גורמים קשורות לזיוף נרחב של חשבוניות, עבירות מרמה, ועבירות מס. ואולם ראוי לציין כי עבירות מקור אלה לא מיוחסות למשיבים.

 

20.       שוכנעתי כי מתבסס חשד לכך שפעילות בהיקף ניכר בוצעה גם אחרי שרישיון הנש"פ בוטל ע"י הרשות ביום 02/08/2021, ויש ממש בטענה כי פעילות כזו, ללא רישיון, עלולה להוות עבירה עצמאית על חוק איסור הלבנת הון.

 

21.       ב החלטה האחרונה בהליך זה, הארכתי את הסמכות להחזקה בתפוסים, מיום 25/04/2022 עד יום 18/09/2022. בערר על החלטה זו, צמצם בית המשפט המחוזי את תקופת ההחזקה בחודש - עד יום 18/07/2022.

מאז החלטת בית המשפט המחוזי, קודמה החקירה בפעולה משמעותית יחידה. נגבתה עדות מטעם הבנק בו התנהל החשבון העסקי. העדות חיזקה את טענת המבקשים לגבי החשד שהמשיב 1 ניהל בפועל את הנש"פ בניגוד להוראות החוק, שעה שמי שבפועל החזיק ברישיון היה אביו. לא מצאתי בהתפתחות החקירתית האמורה משום חיזוק משמעותי של החשד, שכן עיקר החשדות קשור לאי הדיווח העקבי, ושאלת הרישוי של משיב 1 הינה להשקפתי שאלה משנית.

 

22.       מצאתי איפוא, כי החשד לא התחזק באופן מהותי. חרף קביעה זו, התרשמתי שהחקירה מתנהלת באופן נמרץ, ומדובר כאמור בחקירה מורכבת ביותר, אשר לגביה טענו המבקשים, ובטענתם מצאתי טעם, כי קיים קושי לבצע בשלב זה הפרדה בין החקירה הנקודתית לגבי נש"פ זה, לבין החקירה המתנהלת לגבי עבירות המקור, וספיחיה הרבים.

 

7

23.       למשיבים הסברים, אשר הושמעו בהרחבה בדיונים השונים, מדוע לא בוצע דיווח במשך חודשים ארוכים, שבהם התבצעו בנש"פ פעולות עסקיות בהיקף של מיליונים. רק חלק מהסברים אלה נחקר עד תום ויש להעמיק את החקירה בטענות המשיבים.

היום בדיון בפניי, טען המשיב 1 כי תקלת מיחשוב כלשהי אשר טיבה לא הובהר באופן נהיר, מנעה ממנו לבצע דיווחים לרשות, ולכן הסדיר, כך לטענתו, את הדיווחים רק בדיעבד, לאחר שהליך זה כבר התנהל, ולאחר שכבר היה מצוי בחקירה בפרשה זו, והתפוסים כבר היו מוחזקים.

באשר לטענה על המשך פעילות גם אחרי ביטול הרישיון לניהול נש"פ, נטען ארוכות כי מדובר בפעילות שלא הייתה חייבת דיווח, ושעניינה בפריטת המחאות מן העבר שמועד פרעונן הגיע, ואשר הדיווח המחוייב לגביהם בוצע כבר בעבר ולא חיייב דיווח מחדש. טענות אלה ראויות לבדיקה מעמיקה, ולפירוט תוצרי הבדיקה בדו"ח סודי. ואולם בשלב זה, לא מצאתי בטענות כולן הסבר מדוע נמנע נש"פ, שבו נוהלו תנועות פיננסיות בהיקף של עשרות מיליוני ₪, מכל דיווח לרשות, במשך תקופה ממושכת.

 

24.       לאחר ששמעתי את הטענות בעניין זה, אני סבורה כי אותם דיווחים חריגים, אשר המשיבים דיווחו לגבי זערורה, לאחרונה בינואר 2021 לא מפיגים את מידת החשד. יתכן שיש ממש בטענת המבקשים, כי אותם דיווחים חריגים, עלולים בעתיד דווקא לחזק את החשד, לכך שהמשיבים, לא רק שלא דיווחו על תנועות כספיות רבות מאוד החייבות דיווח, אלא שנמנעו מלדווח, דווקא על פעילות כספית של גורמים פיננסיים חשודים, אשר בעבר מצאו חשד בפועלם, ודיווחו עליהם דיווח חריג.

 

25.       להבנתי, לאחר שדרשתי והתעמקתי ככל הניתן בחומרי החקירה, ובשים לב לכך שמדובר בחקירה מורכבת ביותר, מידת החשד הנוכחית - די בה לתמוך גם בבקשה הנוכחית.

 

שאלת היקף החילוט העתידי

 

26.       כאמור, העבירה העיקרית המיוחסת למשיבים הינה בגין אי דיווח, ולכן מדובר בעבירות על פי סעיף 3 ב' לחוק איסור הלבנת הון.

 

27.       בית המשפט המחוזי ציין כי יש אי בהירות לגבי היקף סמכות החילוט ביחס להיקף הפעילות הכלכלית, שעה שמדובר באי דיווח בלבד, ולא בפעולות אסורות אחרות ברכוש.

 

8

28.       גוף הנותן שירותי מטבע, מטבע פעילותו, מחזיק, לרוב החזקה זמנית, ברכושם של אחרים, ועיקר פעילותו הוא בתזרים פיננסי, שבסופו נותר לבעליו רווח רק בגין העמלות עבור שרותיו.

ואולם, למרות שרווחי הנש"פ הוא בעמלה בלבד, אין בכך להביא למסקנה כי פוטנציאל החילוט העתידי יחושב על פי הרווח הפוטנציאלי, ובדרך זו בלבד. מסקנה כזו מנוגדת לתכליותיו של חוק איסור הלבנת ההון, המאפשר חילוט לתכלית קניינית, במובן הרחב.

 

29.       על פי החשד, שימש הנש"פ את זערורה ואת המעורבים האחרים להלבנת הון ולטשטוש מקורותיהם הפליליים של כספים בהיקף של מיליוני שקלים רבים. אי הדיווח לרשות, על ידי המשיבים, תוך ביצוע עבירות עצמאיות, על פי החשד, על חוק איסור הלבנת ההון, ייתכן ואיפשר את העבריינות, ואת הלבנתם בפועל של כספי עבירה בהיקף גבוה. שאלת היקפי העבירות וטיבן המדוייק מצויה עדיין בחקירה.

 

30.       אי דיווח עקבי ושיטתי לרשות, על פעולות בהיקף כלכלי גדול, אשר נגועות בחשד לפלילים, הינו עבירה פלילית אשר מהווה את הכלי המרכזי שמציע חוק איסור הלבנת ההון למלחמה בפשיעה, ואת אחת הדרכים העיקריות לחשוף עבירות ממון ועבירות פליליות המניבות למבצעהם עושר, שהנו בבחינת "גזל" פלילי ופסול. סעיף 7 לחוק איסור הלבנת ההון, המחייב מוסד פיננסי לדווח כדין, הנו ליבתו של מנגנון הבקרה והפיקוח של החוק (ראה ע"א 9796/03, שם-טוב נ' מ"י, מיום 21.2.05, פסקה 12).

 

31.       לא מצאתי כי בשלב מוקדם זה, ראוי לקבוע מפתח חילוט עתידי בהקבלה לסכומי הרווח של הנש"פ בלבד, וכי יש פוטנציאל חילוט גבוה בהרבה. אין לשלול, כי גם אם ייוחסו למשיבים אישומים בגין אי דיווח לרשות, ללא עבירות נוספות, יקום פוטנציאל חילוט גבוה לרכוש. בבוא היום, תתקבל ההחלטה על היקף החילוט, וכל זאת בכפוף לזכויותיהם ולעמדותיהם של צדדי ג' שונים, בהם מי שחשודים בעבירות הלבנת הון חמורות. תיבדק שאלת תום הלב של הטוענים לזכויות ברכוש שנתפס, וניתן להעריך כבר כעת כי מדובר במשוכה משמעותית, אשר לקוחות הנש"פ השונים, שיטענו לזכויות ברכוש, יאלצו לעבור.

            חילוט פלילי נועד להוציא גזל מפיו של הגזלן, ולא מצטמצם לרווחיו הספציפיים של הנש"פ, מתוך רכוש בסך גבוה שמקורו בעבירה.

 

9

32.       הטענה כי פוטנציאל החילוט מסתכם בסכומי הרווח של הנש"פ בלבד, מנוגדת לקביעת ביהמ"ש העליון בע"פ 6339/18 ירון בלווא נ' מ"י (5.1.20) שם דובר על עבירות הלבנת הון שנעשו על רקע הטיית מכרזים. באותה החלטה נדחו טענות שונות של המערערים כי יש לקזז הוצאות לגיטימיות שלהם, על פי טענתם, או להימנע מחילוט הכנסות ממקורות שלא נבעו ישירות מהעבירות. הטענות לגבי הקטנת היקף הרכוש בר החילוט נדחו, ונקבע כי הרחבת יתר של החריגים לחילוט, עלולה להביא להכשלת מטרות החילוט. עוד ראוי להפנות להחלטות בבש"פ 5723/14 טולוטו שיר נ' משטרת ישראל (3.11.14) שם נדחתה טענה דומה לזו שהושמעה כאן, על כך שפוטנציאל החילוט יחושב על פי העמלה בלבד (שם דובר בעמלות בעסקי ההימורים ולא בחלפנות הכספים, אולם עקרון הדברים יפה לענייננו).

 

33.       ראוי להפנות להחלטות בית משפט זה, שהורו על המשך ההחזקה בתפוסים, ושניתנו לגבי בעלי נותני שירותים פיננסיים ולגבי מעורבים אחרים במסגרת הפרשה הנוכחית. באותן החלטות הוארכו הסמכויות להחזיק בתפוסים, שנתפסו באותו זמן כמו כאן, למשך שישה חודשים מחודש מאי 2022- ה"ת 6418-12-21 (מיום 15/07/2022), וה"ת 44865-11-21 (מיום 19/07/2022). מצאתי כי ישנו דמיון רב בין עניינם של המעורבים באותן החלטות, לבין המשיבים שכאן.

 

34.       לסיכום, הגם שאין קביעה ברורה בפסיקת בתי המשפט לגבי היקף החילוט הפלילי, במסגרת גזר דין, בפרשות פליליות בהן הורשעו נותני שירותים פיננסיים בעבירות על פי סעיף 3 (ב) לחוק איסור הלבנת הון, שמהותן העיקרי הוא אי דיווח, מצאתי כי יש לאפשר בשלב זה לרשויות החקירה להמשיך ולהחזיק בקופת חילוט בסכומים גבוהים, בשל החשד לאי דיווח בהיקף גדול מאוד, ובשל חשד לקשר של המשיבים ללקוחות הנש"פ, זערורה ואחרים, שלגביהם קיים חשד לביצוע עבירות מקור ועבירות של הלבנת הון. חשדות אלה שכנעו בקיומו של פוטנציאל חילוט בסכום גבוה.

 

סיכום

 

35.       על בסיס האמור לעיל, מצאתי להיעתר לבקשה, אם כי לא במלואה, וזאת בהמשך לקביעותיו של בית המשפט המחוזי בהחלטתו מחודש מאי 2022.

ביצויין כי באותה החלטה, ביהמ"ש המחוזי צמצם אמנם את תקופת ההחזקה בתפוסים שנקבעה על ידי, אך נמנע מלהפוך את ההחלטה.

עוד מצא ביהמ"ש המחוזי לציין כי המבקשים רשאים להגיש בקשה נוספת בתום התקופה.

לאחר שהובא בפניי חומר גולמי כאמור לעיל, ונדרשתי לעומק הטיעונים -

10

אני מתירה את המשך ההחזקה בתפוסים עד ליום 18/10/2022.

 

אני סבורה כי אם יבקשו המבקשים להאריך את תקופת ההחזקה בתפוסים בבקשה נוספת, יהא עליהם להצביע על חקירה לבירור טענותיו של המשיב 1, לגבי הסבריו לאי הדיווח. יודגש שוב כי הטענות כלשעצמן לא נמצאו על ידי משכנעות, נכון לשלב זה, ואולם מצופה כי ייבדקו לעומק בחקירה.

 

בנוסף, ברוח ההחלטות הקודמות, בהן ניתנה הוראה למבקשים להעביר כספים לצרכיו השוטפים של המשיב 1, ולשם צמצום הפגיעה הקניינית, ויחד עם זאת בשים לב לכך שרק ביום 15/06/2022 הורה בית המשפט המחוזי על העברתם של 90,000 ₪ למשיבים, אני מורה להעביר מקופת החילוט למשיב 1 סך נוסף של 50,000 ₪ וזאת תוך 7 ימים מהיום.

 

ניתנה היום, ג' אב תשפ"ב, 31 יולי 2022, בהעדר הצדדים.