1

לפני בקשות להחזרת כלי רכב שנתפסו בחשד כי שימשו לביצוע עבירות של כריית חול וגניבה.

רקע

1.         ביום 15.4.18, במהלך פעילות משטרתית שבוצעה באתר בניה בגבעת שמואל בעקבות מידע מודיעיני בדבר כריית חול באופן בלתי חוקי וגניבתו, נתפסו על ידי המשיבה כלי רכבם של המבקשים כמפורט להלן:

א.        משאית מסוג וולוו מ.ר. 89-580-33 שבבעלות אביו של מבקש 1 אך נמצאת בחזקתו (להלן: "המשאית של מבקש 1").

ב.         משאית מסוג וולוו מ.ר. 56-843-31 שבבעלות מבקש 2 (להלן: "המשאית של

2

מבקש 2").

            ג.         שופל מ.ר. 117887 השייך לאביו של בעלי המבקשת 3 (להלן: "השופל של

מבקשת 3").

2.         כלי הרכב דלעיל נתפסו על ידי המשיבה על רקע החשד כי במועד הנ"ל בוצעו באמצעותן עבירות של כריית וגניבת חול בניגוד להוראות פקודת המכרות וסעיף 384 לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

3.         המבקשים עותרים להחזרת כלי הרכב לרשותם, בעוד שהמשיבה מתנגדת לכך מן הטעם שחקירת הארוע שבעקבותיו בוצעה התפיסה נמצאת בעיצומה ולנוכח כוונתה לבקש את חילוט כלי הרכב אשר על פי החשד שימשו לביצוע העבירות הנדונות, בבוא העת.

4.         דיון בבקשות המבקשים התקיים בפני ביום 29.4.18 במעמד הצדדים כולם.

טענות הצדדים

5.         בבקשתו בכתב טען ב"כ מבקש 1 כי מדובר במשאית המשמשת את הלה לפרנסתו וכי המשך החזקתה על ידי המשיבה עלול לפגוע בו פגיעה ממשית, לרבות הפרת חוזה עבודה עם צד ג'.

בטיעוניו בעל-פה, הוסיף ב"כ מבקש 1 וטען כי מרשו "הגיע למתחם כלשהו, העמיס חומר, פסולת, חול, שילוב ונסע...", כי זו היתה הפעם הראשונה בה הוא הגיע אל האתר הנדון וכי לא היתה לו כל סיבה לחשוד שמדובר במקום שמתבצעת בו כריית חול בניגוד לחוק: "הוא עבד שם מטעם עצמו. יש לו שטח שאליו הוא אוסף פסולת ממקומות אחרים... הוא פינה מהמקום חומר כורכרי... לא היגיע יחד עם האחרים ואין לו קשר אליהם...".

במצב דברים זה - כך טען ב"כ מבקש 1, בהעדר בסיס כלשהו להגשת כתב אישום נגדו ו/או פוטנציאל לחילוט המשאית, הרי שכל יום נוסף שבו המשיבה ממשיכה להחזיק בה, מסב לו נזק שאין לו שיעור".

6.         ב"כ מבקשים 2 ו- 3 טען כי המשאית והשופל נתפסו על ידי המשיבה במהלך ביצוע עבודות עפר באתר הממוקם בגבעת שמואל ובהתאם להוראות ולהיתרים שנתקבלו ממנהל פרוייקט הבניה המתבצע במקום ומעיריית גבעת שמואל עצמה.

3

במסגרת טיעוניו בפני, אמר ב"כ מבקשים 2 ו-3: "...מדובר פה במרכז העיר גבעת שמואל ... בעבודות שנעשות למעלה משבעה חודשים שמטרת העבודות בסופו של דבר הן הקמת פארק במרכז גבעת שמואל. במסגרת הצורך בהקמת הפארק, נדרשו בין השאר גם המבקשת 3, נדרשה לפנות 117,000 קוב שזה משהו כמו 5,000 משאיות שמלאות בחול כורכרי, באשפה, במתכות, לפי מה שהלקוח שלי הסביר לי זו היתה מזבלה של כל האזור, זרקו את כל פסולת הבניה מכל האזור. כמובן שמזמינת העבודה זו עיריית גבעת שמואל ומתחתיה יש מפקח, ומתחתיו יש חברה קבלנית, קבלן משנה שנקראת "גני בר" ומתחת להם יש חברה לעבודות עפר ומתחתיה יש קבלני משנה שמבצעים את העבודה בפועל, ששניים מאותם קבלני משנה הם הבעלים של אותו שופל ... כך גם אותו בעל משאית, המבקש 2, מר חאג' יחיא, הוא הגיע לשם בשבעת החודשים האחרונים שלוש פעמים. אין לו שום קשר. הוא מגיע, מעמיס את אותה אדמה, את אותה אשפה וממשיך עם זה הלאה....".

ב"כ המבקשים 2 ו-3 הוסיף וטען כי "מהדרך שהכל נעשה זה נראה שקודם כל עצרו אותם ואחרי זה מנסים לבנות איזושהי התנהלות פלילית" וכי "יש שם כנראה איזשהו סכסוך בין המפקח לבין האנשים שהיו בשטח...".

בתשובה לשאלותי טען ב"כ המבקשים 2 ו-3 לקיומו של הסכם רלוונטי בין חברת "גני בר" לעירית גבעת שמואל, בו התחייבה מבקשת 3 לפנות 117,000 קו"ב פסולת מהמקום וכן לקיומו של היתר בניה המחייב את פינוי הפסולת הנדונה.

לנוכח טענות אלה החלטתי לאפשר לב"כ המבקשים 2 ו-3 להניח בפני ראיות לתמיכתן.

ביום 30.4.18 הגיש ב"כ המבקשים 2 ו-3 לתיק בית המשפט את העתקי ההסכמים לשטענתו נחתמו בין חברת "גני בר" לעירית גבעת שמואל ובין חברת "גני בר" לקבלנית המשנה מטעמה - מבקשת 3 וטען כי התפוסים כלל אינם שייכים למבקשת 3 אלא לקבלני משנה נוספים, עובדים עצמאיים המתפרנסים מהם.

עמדת המשיבה

7.         המשיבה, המתנגדת כאמור להחזרת כלי הרכב לבעליהם או למחזיקיהם, טוענת כי אף בשלב זה שבו החקירה טרם הסתיימה, יש בידיה ראיות לכאורה לכך שכלי הרכב הנדונים שמשו לביצוע עבירות של כריית חול באופן בלתי חוקי וגניבתו לשם מכירתו הלאה.

4

8.         בתגובתה בכתב לבקשת מבקש 1 שהוגשה תחילה (ולאחר מכן הצטרפו אליה גם מבקשים 2 ו-3 בבקשות דומות), ציינה המשיבה כי היה ובית המשפט יורה על החזרת כלי הרכב כמבוקש, כי אז מבקשת היא שהדבר ייעשה בכפוף להתחייבות כספית בגובה שווים וביצוע רישום במשרד הרישוי לפיו לא תבוצע כל העברה או דיספוזיציה אחרת בהם עד לסיום החקירה.

דיון והכרעה

9.         עיון בחומר החקירה שנאסף על ידי המשיבה עד כה, מלמד על כך שפעילות המשיבה בוצעה בעקבות מידע מודיעיני.

בחוזה ההתקשרות שנכרת (ולצורך העניין אניח לטובת המבקשים כי גם נחתם) בין עירית גבעת שמואל לחברת "גני בר" סוכם כי זו תבצע עבור העיריה עבודות פיתוח בשטח ציבורי פתוח בתחומה של העיר.

בהיתר הבניה שניתן בשעתו לעבודות אלה נקבעו תנאים שונים וביניהם גם התנאי לפיו העבודה תבוצע תוך שמירה על סביבת עבודה נקיה ובטוחה בהתאם לחוקים ולתקנות וכי הפסולת תפונה לאתר פסולת מורשה.

בחוזה לביצוע עבודות שנחתם ביום 24.7.17 בין חברת "גני בר" למשיבה 3 התחייבה האחרונה "לבצע עבודות בפרויקט בהתאם לחוזה שבין "גני בר" למשכ"ל ובהתאם לכתב הכמויות, המפרטים, תכניות והוראות המפקח ולשביעות רצון המזמין".

במכתב מיום 13.9.17 שנשלח ע"י חברת "גני בר" למפקח מטעם העיריה, מר שמואל ברנע (להלן: "המפקח מטעם העיריה") תוארה העבודה הרלבנטית כ"חפירה ופינוי פסולת בערימות, חפירת פסולת כולל מיון, גריסה ופינוי וחפירה באתר והובלה לאזורי מילוי".

10.       דו"חות הפעולה של שוטרי ימ"ר מג"ב חוף אשר הגיעו אל האתר ביום 15.4.18 בסביבות השעה 05:30 תואר ארוע של העמסת חול על ידי השופל על המשאיות ותחילת יציאתם של כלי הרכב מהאתר מיד לאחר מכן. בעקבות מה שנראה ככריית חול (להבדיל מפינוי פסולת) ולנוכח ההבדל שנראה על פניו בין האישורים שלטענת נהגי כלי הרכב ניתנו להם לעשות כן לבין המקום בו הם נראו עובדים, נחקרו הללו בחשד לביצוע העבירות כאמור וכלי הרכב נתפסו.

5

11.       בהודעתו מיום 17.4.18 טען המפקח מטעם העיריה כדלקמן: "... עבודות הפיתוח באתר כוללות עבודות חפירה ופינוי של כ- 120,000 קו"ב עפר, כ- 60 קו"ב פסולת שאמורה לעבור ניפוי וגריסה ופינוי של הפסולת שנשארת לאתר פסולת מורשה וכ - 60 אלף קו"ב פסולת לפינוי לאתרים שצריכים חומר. במסגרת העבודה הוזהרו הקבלן "גני בר" בבעלותו של בני ברדה ומנהל הפרוייקט אבנר בראשי וקבלן המשנה בשירי (מנהלה של משיבה 3 - ר.ס.מ) שאין לפנות חול וחול כורכרי מהשטח ללא אישור מפורש שלי ואת עודפי החול והחול הכורכרי יש לערום בשטח שמיועד לבניה ציבורית לשימוש העיריה לטובת שימוש חוזר בפרוייקטים של העיריה...". המפקח הוסיף והבהיר כי הוא לא אישר לאף אחד מהנ"ל למכור חול כורכרי מהשטח וכי העמסת החול והוצאתו מהאתר מהוות גניבה.

12.       משיב 1 טען בחקירתו כי הגיע אל האתר לצורך העמסת חול כורכרי ואבנים, פנה אל מפעיל השופל, הציע לו העמסה ופינוי ללא תשלום שכן הוא עושה זאת לצרכי הפרטיים ועשה כן. לגרסתו הוא התכוון להוביל את החול למגרש שיש לו בטייבה כדי להשתמש בו (ולא למכרו) "בזמן שעובדים באזור בעבודות עפר". גרסה זו איננה מתיישבת עם טענת מבקש 1 בבקשתו לפיה המשך החזקת המשאית עלול להביא לכך שהוא יפר חוזה כלפי צד ג'.

13.       משיב 2 טען כי הוא עובד באתר בפינוי פסולת וכי הפעם הודיע לו הקבלן שיש "נגלה של חול כורכרי" והוא העמיסה ושילם לו תמורתה סך של 500 ₪ במזומן. החול הועמס על משאיתו באמצעות השופל והוא התכוון להובילו לאזור חוארה בשטחים למפעל בלוק אל חרמין ולמכרו תמורת סך של 2,400-2,600 ₪.

14.       נציג משיבה 3, מר בשאר אל סייד, טען כי חומר שהועמס באמצעות השופל של משיבה 3 על המשאיות היה כורכר וכי הוא לא ידע שאין אישור להוצאת חול מהאתר.

15.       לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, ואף כי אני מתרשמת כי נכון לעת הזו מחזיקה המבקשת בידיה ראיות מספיקות לביסוס החשדות הנדונים כנגד כל אחד מהמבקשים, דעתי היא כי ניתן להסתפק במקרה זה ב"חלופת תפיסה" שפגיעתה בזכויות הקניין של בעלי כלי הרכב וביכולת מחזיקיהם להתפרנס, תהא פחותה (ר' רע"פ 1588/13 סובחי נ' מדינת ישראל).

6

לא אחת נקבע כי כאשר תפיסת נכסים נעשית על מנת להבטיח אפשרות לחלט את החפץ, יש טעם בקביעת תנאי כספי המקיים מתאם עם ערכו הכלכלי של הנכס. כך למשל, בבש"פ 6529/10 דודו מגידיש נ' מדינת ישראל נקבע כי:

"בבוחנו את האפשרות להוציא צו זמני, שומה על בית המשפט

לבחור באמצעי שלצד הגשמתו את התכלית שלשמו ננקט,

פגיעתו הקניינית בבעל הרכוש מינימאלית והוא מאזן ככל

שניתן בין האינטרס הציבורי שבהבטחת החילוט לאינטרס

הפרט בקניינו".

משכך, לאור הצהרת המשיבה בדבר כוונתה לבקש בבוא העת את חילוט כלי הרכב  ולנוכח מה שנראה כנכונותה להסכים לשחרורם בתנאים שצוינו בתגובתה, הנני נכונה להורות על השבת כלי הרכב לידי בעליהם הרשומים ו/או מחזיקיהם כדין בהסכמת הבעלים הרשום בכפוף לתנאים של איסור דיספוזיציה ורישום הצווים במשרד הרישוי, הפקדות כספיות וחתימות הבעלים על התחייבויות כספיות.

החלטתי הסופית והמפורטת תינתן לאחר שהמבקשים יניחו בפני אישורים קבילים בדבר שווי השוק של כל אחד מכלי הרכב נכון להיום.

המזכירות תשלח העתק מהחלטה זו לב"כ הצדדים בפקס (תיק החקירה יימצא בלשכתי החל ממחר - 2.5.18 ויוחזר למשיבה באמצעות פקיד העזר של בית המשפט).

ניתנה היום, ט"ז אייר תשע"ח, 01 מאי 2018, בהעדר הצדדים.