ה"ת 32675/04/20 – מרדכי אליעזר נגד מדינת ישראל
ה"ת 32675-04-20 אליעזר נ' מדינת ישראל |
1
בפני |
|
|
מבקש-נאשם |
מרדכי אליעזר באמצעות ב"כ עוה"ד אריאל הרמן
|
|
נ ג ד
|
||
משיבה-מאשימה |
מדינת ישראל
|
|
החלטה
|
לפניי בקשה להשבת תפוס - רכב מסוג קיה נירו מ"ר 431-12-001 (להלן - הרכב).
רקע להליך דנן
1. נגד המבקש הוגש כתב אישום הכולל אחד עשר אישומים שעניינם מעשים מגונים והטרדות מיניות, כלפי קטינות וכלפי בגירות, בין היתר תוך ניצול יחסי מרות, תלות או חינוך (ת"פ 4314-04-20).
נטען כי העבירות האמורות בוצעו על ידי המשיב בהיותו מורה לנהיגה ותוך כדי שימוש ברכב מסוג קיה מ"ר 59-176-33 (מוזכר בסעיף 6 לחלק הכללי של כתב האישום וכן בבקשת חילוט בסופו של כתב האישום).
2. בהחלטה מיום 5.4.2020 ב-מ"ת 4322-04-20 שוחרר המבקש ל"מעצר אדם" בתנאים אלו: לינה בביתו; פיקוח רציף של מספר מפקחים לסירוגין; איסור יצירת קשר עם מי מעדי התביעה; איסור עיסוק במקצוע הוראת נהיגה; התייצבות בתחנת משטרה בכל עת שיידרש.
להבטחת קיום תנאי השחרור נקבע כי על המבקש להמציא: התחייבות עצמית; שתי ערבויות צד שלישי; הפקדה כספית. התנאים קויימו והמבקש שוחרר.
2
3. ביום 27.4.2020 הגיש המבקש בקשה לשחרור תפוסים - הרכב (האמור בראש הדברים) וכן מיטלטלין נוספים שפורטו: טלפון נייד, חשבוניות, יומן שנתי וספר רכב. כבר בבקשה הראשונית צויינה הסכמה של המדינה לשחרור המיטלטלין הנוספים (בכפוף להתחייבות הנאשם שלא להעלות טענות הנוגעות לקבילות אילו מהתוצרים שהופקו מאותם תפוסים). בהתאם ניתנה ביום 6.5.2020 החלטת ביניים המורה על שחרור התפוסים הנוספים. בדיון שהתקיים ביום 24.5.2020 התברר שהתפוסים טרם שוחררו אולם הוסרו מניעות מינהליות (של המשיבה) לשחרורם.
לפיכך הנושא שנותר להכרעה הוא בקשת שחרור הרכב התפוס.
טענות המבקש בבקשתו לשחרור התפוס
4. על אף הבהרת המדינה כי בכוונתה לבקש את חילוט הרכב ככל שיורשע המבקש, אין הצדקה לתפיסת הרכב לעת עתה. המבקש הוא נכה צה"ל והרכב משמש את המבקש גם לצרכיו הנובעים מנכותו.
בנוסף, למרות שהרכב רשום על שמו של המבקש, הרי שישנה מגבלה על העברת הרכב לזכותו של משרד הביטחון למשך 3 שנים. מכאן שאין חשש ריאלי לסיכול החילוט באמצעות דיספוזיציה.
5. בכדי להבטיח את אפשרות חילוט הרכב ניתן להטיל עיקול או שיעבוד על הרכב לטובת המדינה.
6. המבקש מצוי במצוקה כלכלית ואין באפשרותו להפקיד כל סכום כסף לצורך שחרור הרכב והבטחת יכולת חילוטו ככל שיתבקש.
7. רכבו של המבקש הוא קניינו. הרכב נדרש וחיוני עבור בנותיו הקטינות של המבקש.
טענות המשיבה
8. המשיבה מתנגדת לשחרור הרכב. הרכב שימש את המבקש לביצוע העבירות המיוחסות לו בכתב האישום. ככל שיורשע המבקש, תבקש המשיבה לחלט את הרכב.
9. הרכב משמש להוראת נהיגה. משנאסר על המבקש לעסוק בהוראת נהיגה, אין מקום לשחרור הרכב.
10. לאחר שהובהר כי מדובר ברכב של נכה צה"ל, המשיבה אינה מתנגדת לשחרור הרכב בתנאים אשר יבטיחו את אפשרות חילוטו ככל שיורשע.
3
11. תנאי שחרור הרכב הם בהתאם לתנאים שנקבעו על ידי בית המשפט העליון ב-בש"פ 2224/15 צביקה מידברג נ' מדינת ישראל, (2.4.2015; להלן - עניין מידברג) וב-רע"פ 10211/17 מירה ישראלוב נ' מדינת ישראל, (3.1.2018; להלן - עניין ישראלוב):
א. שעבוד פוליסת הביטוח של הרכב לידי המשיבה;
ב. הפקדת 30% מערך שווי הרכב (כאשר מחירו של הרכב הוא 119,000 ₪);
ג. רישום צו איסור דיספוזיציה לרכב;
ד. התחייבות עצמית על מלוא שווי הרכב.
12. בין הצדדים נעשה ניסיון להגיע להסכמה באשר לתנאי שחרור הרכב אך ללא הצלחה.
הדיון
13. ביום 24.5.2020 התקיים בפני בית המשפט דיון תמציתי להשלמת טענות המבקש בעל פה.
14. בראשית הדיון העיר בית המשפט לצדדים כי אין הלימה בין מספר הרכב אשר מבוקש לשחררו לבין מספר הרכב אשר צויין בכתב האישום.
15. טיעוני המבקש
א. למבקש יש שני רכבים. רכב אחד הוא מסוג קיה סיד משנת 2015 והוא הרכב המוזכר בכתב האישום ואשר מבוקש לחלטו. הרכב השני הוא הרכב מושא ההליך דנן.
ב. שני הרכבים משמשים לסירוגין להוראת נהיגה ולצרכים משפחתיים של המבקש.
ג. הרכב מושא ההליך דנן הוא רכב שנרכש בהטבה של משרד הביטחון הואיל והמבקש הוא נכה צה"ל. הרכב לא ניתן למכירה אלא לאחר קבלת אישור ממשרד הביטחון ולפחות 3 שנים לאחר רכישתו.
ד. שחרור הרכב יאפשר למשפחה ניידות ללא מגבלות (אשת הנאשם תוכל לנסוע לענייניה כאשר הנאשם יהיה עם מלווה אחר ויוכל לצאת מהבית) וכן יאפשר למבקש לחפש עבודה.
ה. לאחר מכירתו של הרכב בשוק החופשי מממן משרד הביטחון את הפרש ירידת הערך של הרכב לשם רכישת רכב חדש מקביל. מס הקניה של הרכב משולם על ידי משרד הביטחון.
אין למבקש הכנסה כספית ממכירת הרכב שכן כספי השלמת שווי ירידת ערך של הרכב מקבל המבקש רק בעבור רכישת רכב חלופי.
4
ו. רכב להוראת נהיגה (במקרה דנן: שני רכביו של הנאשם) נרכש ללא תשלום מע"מ.
ז. לשני הרכבים יש ביטוח מקיף. ברישיון הרכב של הרכב מושא ההליך דנן אין אזכור לגבי הגבלת עבירותו בזיקה למשרד הביטחון. על המבקש לשלוח למשרד הביטחון אישור כי לרכב יש פוליסת ביטוח מקיף.
ח. שוויו של רכב כגון זה הוא כ-140,000 ₪. הואיל והרכב משמש להוראת נהיגה, שוויו פוחת ב-25%.
ט. אין בסיס משפטי להחזקת הרכב שכן המשיבה מחזיקה ברכב אשר לא נתבקש חילוטו.
י. שוויו של הרכב גבוה יותר מהסכום אותו ציינה המשיבה.
יא. ניתן למצוא בטוחות מספיקות להבטחת דיספוזיציה של הרכב אף ללא התנאים שהציבה המשיבה.
יב. ככל שיורשע המבקש ויבוקש חילוט של רכב, אז ידון בית המשפט בחילוט מי מהרכבים.
יג. מצבו הכלכלי של המבקש אינו יציב. המבקש לא עובד. רעיית המבקש היתה עקרת בית אך לאחרונה היא מחפשת עבודה לאור אי עבודתו של המבקש. טרם לידת בתם עבדה אשת המבקש בעמותת 'שקל'.
יד. למבקש 4 ילדים: שניים בגירים שלא גרים עמו ושתי ילדות קטינות (בנות ארבע ושנה) אשר מתגוררות עמו.
טו. ביתו של המבקש בו הוא מתגורר עם משפחתו רשום על שמו, אולם הוא קיבל אותו מאמו. המבקש היה משלם לאמו סך של 1,500 ₪ כל חודש. לאחרונה הפסיק המבקש לבצע את התשלומים עקב מצבו.
טז. המבקש מקבל גמלה ממשרד הביטחון בסך של 3,000 ₪ כולל הרכב. החסכונות והפנסיה הצבורה של המבקש מעטים מאוד.
יז. לאור מצבו הכלכלי הקשה של המבקש וכן לאור גידול שתי ילדות בבית, מבוקש להורות על שחרור הרכב ללא תנאי של הפקדת כספית.
16. דברי המשיבה
א. באשר למגבלות דיספוזיציה של הרכב והפקדת סכום של 30% משווי הרכב, הרי שעל פי הפסיקה מדובר בתנאים מקובלים ועל פיהם נהוג לקבוע את תנאי שחרור הרכב.
5
ב. שעבוד פוליסת הביטוח הכרחי שכן ככל שיקרה מצב שהרכב ייעלם, הרי שכספי הביטוח יופנו אל המשיבה ולא אל המבקש.
17. עם סיום הדיון הורה בית המשפט למשיבה להגיש עמדתה בתוך 3 ימים באשר לאי ההתאמה בין הרכב שנתפס לבין הרכב האמור בכתב האישום וכן פירוט באשר לזהות המוטב אשר לזכותו מבקשת המשיבה לעבד את פוליסת ביטוח הרכב ואת זכויות הבעלות ברכב.
18. ביום 27.5.2020 הגישה המשיבה עמדתה (אשר הועברה לעיוני היום) ובה צויין:
א. המשיבה הגישה בקשה לתיקון כתב האישום כך שפרטי הרכב שחילוטו יתבקש ישונו לרכב התפוס.
ב. בחקירת המבקש במשטרה טען המבקש כי הוא מלמד נהיגה ברכב התפוס וכי זה רכבו העיקרי.
ג. לאור הגשת הבקשה לתיקון כתב אישום עומדת המשיבה על בקשתה לשחרור התפוס בתנאים שצויינו בתשובתה.
ד. זהות המוטב לשעבוד הרכב והפוליסת הביטוח המקיף של הרכב הוא: 'האפוטרופוס הכללי, יחידת החילוט'.
דיון והכרעה
19. המסגרת הנורמטיבית
א.
קובע
סעיף
רשאי שוטר לתפוס חפץ, אם יש לו יסוד סביר להניח כי באותו חפץ נעברה, או עומדים לעבור, עבירה, או שהוא עשוי לשמש ראיה בהליך משפטי בשל עבירה, או שניתן כשכר בעד ביצוע עבירה או כאמצעי לביצועה.
ב.
קובע
סעיף
על פי בקשת שוטר שהוסמך לכך על ידי קצין משטרה בדרגת מפקח משנה או בדרגה גבוהה מזו דרך כלל או לענין מסויים (להלן - שוטר מוסמך), או על פי בקשת אדם התובע זכות בחפץ, רשאי בית משפט שלום לצוות כי החפץ יימסר לתובע הזכות או לאדם פלוני, או שינהגו בו אחרת כפי שיורה בית המשפט - הכל בתנאים שייקבעו בצו.
6
ג. בעניין מידברג קבע בית מהשפט כי תכליתה של קביעת תנאי שחרור רכב היא הבטחת חילוט הרכב בסיומו של ההליך. קיומה של חולשה בראיות התביעה אינה מצדיקה שינוי בתנאי שחרור הרכב המקובלים שהם, בין היתר, הפקדת שליש משווי הרכב.
ד. בעניין ישראלוב אישר בית המשפט העליון את החלטת בית המשפט המחוזי ב-ע"ח (י-ם) 39102-12-17 מדינת ישראל נ' מירה רפאלוב (28.12.2017)בה נקבע כי לשם השגת התכלית של תפיסת הרכב אשר לצורך חילוטו יש לקבוע הפקדה כספית להבטחת אפשרות החילוט.
20. התאמה לעובדות המקרה דנן
א. אין טענה של המדינה לגבי חשש להמשך ביצוע העבירה באמצעות התפוס. אין טענה של המדינה כי התפוס עשוי לשמש ראיה בהליך הפלילי. מובן גם כי התפוס לא היה שכר בכל דרך.
העילה היחידה לתפיסת הרכב היא הבטחת אפשרות חילוטו.
ב. כתב האישום בתיק העיקרי מתייחס לרכב מ"ר 59-176-33. הרכב שנתפס על ידי המשיבה הוא הרכב מושא ההליך דנן שמספרו 431-12-001.
משמע, הרכב אשר נתפס על ידי המשיבה אינו אותו רכב המפורט בכתב האישום. לא ניתן לתפוס רכב לשם הבטחת חילוטו בסוף ההליך הפלילי אם כתב האישום אינו טוען שנעשה בו שימוש ואם בקשת החילוט בכתב האישום לא מתייחסת אליו.
ג. באי כח הצדדים כלל לא הבחינו כי מדובר בשני רכבים שונים ולא היו ערוכים להתייחס לכך בדיון שהתקיים בפניי. לפיכך ניתנה ארכה למשיבה להגיש עמדתה בסוגיית החלפת הרכבים, תוך שניתן היה לצפות כי הנושא יוסדר בהבנה בין הצדדים.
ד. המשיבה בתשובתה לא העלתה כל טענה עובדתית או משפטית חדשה אשר תצדיק את תפיסת הרכב. כל שטענה המשיבה בתשובתה היא כי הוגשה בקשה לתיקון כתב האישום.
ה. יוער כי בדיון שהתקיים בפניי טען המבקש כי שני הרכבים משמשים להוראת נהיגה. לפיכך, לא ברור שהתיקון אשר טוענת המשיבה שביקשה (על דרך של החלפת מספרי הרישוי המאוזכרים בכתב האישום) ישקף נאמנה את המצב העובדתי. הדבר הטעון בירור, אולם לא במסגרתו של ההליך שלפניי.
7
לא למותר לציין כי המשיבה לא הציגה בפני בית המשפט את כתב האישום המתוקן או את הבקשה להגשת כתב אישום מתוקן כפי שנטען שנעשה.
ו. הפסיקה שהציגה המשיבה באשר לתכלית הצבת תנאים לשחרור תפוס אינה רלבנטית למקרה דנן, שכן כפי שצויין לעיל, בהחלטה זו עסקינן בשאלת עצם הצידוק שבתפיסת הרכב ולא בתנאי שחרורו.
התוצאה
לאור כל האמור, ומשעלה כי הרכב נתפס שלא כדין וללא זיקה לכתב האישום ולבקשת החילוט הכלולה בו, אני מורה על שחרור הרכב-התפוס (מ.ר. 43112001) לאלתר.
הואיל ומדובר בפגיעה מהותית ללא צידוק בזכות הקניין של המבקש משך זמן משמעותי, גם נוכח הודעת המשיבה לגבי כוונתה לתקן את כתב האישום, אין המותב סבור כי יש מקום לעיכוב ביצוע של החלטה זו. הדבר מובהר מראש כדי לחסוך במהלכי סרק דיוניים.
למבקש שמורות זכויותיו הן בגין העיכוב בהשבת התפוסים האחרים (לאור ההחלטה מיום 6.5.2020) והן בגין התפיסה שלא כדין של הרכב מושא ההליך דנן.
המזכירות תודיע בדחיפות לב"כ הצדדים.
ניתנה היום, ח' סיוון תש"פ, 31 מאי 2020, בהעדר הצדדים.
