1

בפניי בקשה להחזרת תפוס - רכב מסוג טויוטה, ל"ז 44-230-64 (להלן הרכב).

במסגרת הבקשה נטען כי הרכב נתפס שלא כדין ובאופן שהדבר פוגע בזכותו לקניין של המבקש. עוד טען ב"כ המבקש בבקשתו כי כנגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות סמים אך אין קשר בין הרכב התפוס לבין העבירה המיוחסת למשיב.

בקשת המבקש הועברה לתגובת המשיבה. המשיבה בתגובתה מסרה כי יש עילה להמשיך ולהחזיק ברכב. עם זאת, הסכימה המשיבה לשחרור הרכב בתנאים שיבטיחו את חילוטו בהליך העיקרי.

בהמשך לטיעוני הצדדים בכתב נקבע דיון במעמד הצדדים.

בדיון שהתקיים בפניי ביום 22.3.2021 הסתבר כי במסגרת ההליך העיקרי - יחד עם כתב האישום - הוגשה בקשה לחילוט הרכב וכי המבקש הורשע בדין בעבירה שיוחסה לו. לפיכך, לא ברור מדוע הבקשה הוגשה למותב זה כאשר ניתן היה למצות את הדיון בנושא העילה והחילוט במסגרת התיק העיקרי והבקשה לחילוט.

מכאן שהיה מקום לדחות הבקשה.

2

עם זאת, ולנוכח העובדה שהמשיבה מסכימה לשחרור הרכב בתנאים של הפקדת סכום כסף בסך 30% מערך הרכב ואיסור דיספוזיציה, מצאתי שלא לדחות את בקשת ב"כ המבקש, אלא להורות על שחרור הרכב בתנאים, שיאפשרו את המשך הדיון בבקשת החילוט בתיק העיקרי, ככל שיתבקש חילוט כאמור. אבהיר כי הגעתי למסקנה זו לנוכח הסכמת התביעה לשחרור הרכב בתנאים כאמור.

עוד אבהיר, כי לנוכח העובדה שבקשת החילוט תלויה ועומדת בפני המותב אחר הדן בתיק העיקרי, אינני נכנס לשאלות של קיומן של עילות תפיסה וחילוט.

לנוכח האמור ולאחר שהצדדים הודיעו כי שווי הרכב הינו בסך כ- 20,000 ₪, אני מורה על שחרור הרכב בתנאים הבאים:

1.         הפקדה על סך 5,000 ₪.

2.         איסור דיספוזיציה מכל סוג ברכב.

המזכירות תשלח עותק מההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, א' אייר תשפ"א, 13 אפריל 2021, בהעדר הצדדים.