1

לפניי בקשה להחזרת תפוס (סך של 10,000 $ ומכשיר טלפון) ולביטול צו להקפאת שני חשבונות בנק של המבקשת, האחד בבנק הפועלים והשני בבנק לאומי, שניתן ע"י כב' השופט מסארווה ביום 4.1.21 בתיק צ"א 5333-01-21.

הבקשה וטיעוני הצדדים

1.      בבקשתו טוען עו"ד שקלאר, ב"כ המבקשת, כי בחשבונה של המבקשת, פנסיונרית של קופת חולים כללית, כבת 66, בבנק הפועלים, מופקדים כארבעה עשר אלף ₪, שמקורם בעיקר בכספי פנסיה וכי החשבון משמש למחייתה של המבקשת, לרבות תשלום לחברת האשראי.

באשר לחשבונה של המבקשת בבנק לאומי, טוען ב"כ המבקשת, כי מקורם של הכספים המופקדים בו, במכירת דירה, שהייתה שייכת למבקשת ולבנה.

2.      בפתח הדיון, שהתקיים בפניי ביום 24.3.21, ביקש ב"כ המבקשת לקבל לידיו את העתק הבקשות, הצווים, דוחות התפיסה, הבקשה ואת פרוטוקול הדיון, שהתקיים בפני כב' השופט מסארווה. נציג המשיבה התנגד לבקשה. לטענת ב"כ המבקשת היה מקום לקבוע דיון במעמד הצדדים בתוך שבעה ימים מיום מתן הצו על מנת לאפשר למבקשת להשמיע את טענותיה.

עוד ביקש ב"כ המבקשת לקבל העתק מהמסמכים, שנתפסו בחזקתה של המבקשת במהלך החיפוש, בפרט אלה הקשורים לעסקת המקרקעין ולחשבונות הבנק וכן שיימסר לידיו דו"ח התפיסה.

2

3.      לטעמו של ב"כ המבקשת מצוי הדיון במסגרת סעיף 36ו' לפקודת הסמים, אליו מפנה סעיף 23 לחוק איסור הלבנת הון.

4.      בדיון, שהתקיים ביום 7.4.21, הסכים נציג המשיבה לאפשר לסניגור לעיין בנסח, המתייחס להערת אזהרה לטובתה של המבקשת, על דירה, (במ/5) נציג המשיבה הפנה אותי להודעה מיום 28.2.21, במ/7.

5.      ב"כ המבקשת ביקש להורות למשיבה למסור לעיונו כל מסמך, שאינו חסוי, הנוגע לרכושה של המבקשת, בהתחשב בטענתו, לפיה נתפסו המסמכים ברשותה של המבקשת. דחיתי את בקשתו, מהטעם שהמסמכים הם תוצר של חקירה, וככאלה, אין לאפשר לו לעיין בהם בהיותה של החקירה בעיצומה.

6.      ב"כ המבקשת ביקש לאפשר לו לעיין בבקשות המקוריות ובפרוטוקול הדיון, שהתקיים בפני כב' השופט מסארווה, על מנת שיוכל לטעון כנגד חוקיותו של הצו. עוד ביקש את צו החיפוש.

7.      במהלך הדיון, הסניגור קיבל לידיו את החלטת בית המשפט מיום 4.1.21 לאחר שבדיון, שהתקיים ביום 21.3.21, קיבל לידיו את הצווים החתומים. בהסכמתו של נציג המשיבה הוריתי על החזרת מכשיר הטלפון למבקשת וכן מחברת, שנתפסה ברשותה במהלך החיפוש.

דיון

8.      הבקשה למתן צו לתפיסה והקפאה של חשבונות וחפצים הוגשה לפי סעיפים 32,34 ו-43 לפסד"פ ולפי סעיף 26 לחוק איסור הלבנת הון. כפי שקבע כב' השופט הנדל בהחלטתו בבש"פ 1359/17 מדינת ישראל נ' יוסף ברוך ואח' [15.3.17] מַתווה חוק איסור הלבנת הון שני מסלולים. האחד, אליו מפנה חוק איסור הלבנת הון בסעיף 23 הוא מסלול פקודת הסמים ואילו המסלול השני, בו בחרה המשיבה לפעול בבקשות מושא הבקשה שלפניי, הוא מסלול פקודת סדר הדין הפלילי, המעוגן בסעיף 26(א) לחוק איסור הלבנת הון.

הבקשה לעיין בבקשות שהוגשו בתיק בו ניתן צו הקפאת החשבונות

3

9.      הבקשה לפי סעיף 43 להמצאת מסמכים, בתיק צ"א 5159-01-21, שנדונה ביחד עם הבקשה לתפיסה והקפאה, מתייחסת לאדם אחר, שאינו המבקשת. כך גם הבקשה למתן צו להמצאה של מסמכים, בתיק צ"א 5160-01-21. לפיכך אין מקום לאפשר לב"כ המבקשת לעיין בהן. כך גם אין לאפשר עיון בבקשה למתן צו מניעה והמצאת מסמכים לנכסי נדל"ן שהוגשה בתיק צ"א 5165-01-21, שהוגשה כנגד המבקשת ביחד עם אדם אחר.

הבקשה לצו החיפוש בתיק צ"א 5145-01-21 הוגשה כנגד המבקשת בהתייחס לכתובתה ברחוב רבינוביץ 26 בבת ים ואף הבקשה בתיק 5333-01-21 להקפאת החשבונות הוגשה כנגד המבקשת ולפיכך ניתן, לטעמי, לאפשר לב"כ המבקשת לעיין בהן.

חשד להלבנת הון

10.  במהלך הדיונים הוגשו לעיוני מסמכים.

                    א.        בדיון, שהתקיים ביום 24.3.21 הגיש נציג המשיבה לעיוני מסמך, המתייחס לאירוע "ישן" כפי שהוא עצמו אמר לפרוטוקול ואף כי המסמך מעורר חשד למעורבותה של המבקשת בהלבנת הון, אינני סבורה שיש לתת לו משקל בשאלה האם קיים, כנגד המבקשת חשד משמעותי, נכון להיום, שיש בו כדי להצדיק הותרתו של צו ההקפאה על כנו.

                     ב.         מאסופת המסמכים, שסומנה ביום 7.4.21 במ/8 עולה חשד לביצוע עבירות של הלבנת הון הן על ידי ארתור נזרוב, בנה של המבקשת והן על ידי המבקשת עצמה, כפי שעולה מתמצית חלקית של במ/8, שסומנה על ידי במ/3 בדיון, שהתקיים ביום 24.3.21. חיזוק לחשדות כנגד המבקשת מצאתי גם במסמך, שסומן על ידי במ/4 בדיון מיום 24.3.21, הודעה מיום 17.2.21 מהשעה 12:06, בין היתר ש' 34 ואילך, ובהודעה מיום 14.3.21 בשעה 11:58, אותה סימנתי ביום 7.4.21 במ/10. עיון בהודעות מיום 10.2.21 ו-14.2.21, אותן סימנתי, בדיון שהתקיים ביום 24.3.21 במ/5 ובמ/6, מחזק אף הוא את החשדות.

                      ג.         על פי המסמך במ/3, עולה חשד להלבנת הון בשווי העולה על מיליון ₪, בנוסף לדירה בשווי של 1,935,000. מאסופת המסמכים שסומנה במ/12 עולה חשד להלבנת הון בשווי של כ-4,600 דולר.

                     ד.         בנוגע לתכולתה של הכספת - האמור במסמך במ/3 בעמוד הראשון בשורה האחרונה ובעמוד השני החל מהשורה השלישית מחזק את החשד לפיה מקורם של הכספים בכספת בהלבנת הון.

11.  מכל האמור עולה קיומו של חשד סביר, שעוצמתו אינה מבוטלת למעורבותה של המבקשת בביצוע עבירות של הלבנת הון.

4

הבקשה להחזרת מכשיר הטלפון

12.  בדיון שהתקיים ביום 24.3.21 טען נציג המשיבה שבפרשיה, בגינה נחקר החשד כנגד המבקשת, נתפסו 150 מכשירי טלפון לפיכך לא הספיקה היחידה החוקרת לחדור למכשיר הטלפון של המבקשת. בדיון, שהתקיים ביום 7.4.21, הוריתי בהסכמת המשיבה על החזרת מכשיר הטלפון למבקשת.

13.  בבקשה מיום 8.4.21 עתר ב"כ המבקשת לחייב את המשיבה בהוצאות עונשיות בסכום שלא יפחת מ-20,000 ₪ וזאת בטענה שהמשיבה השתמשה לרעה בהליך תפיסת מכשיר הטלפון, כשלטענת ב"כ המבקשת היה מכשיר הטלפון "זרוק שם ללא שום שימוש" מאז תפיסתו.

14.  בתשובתה טענה המשיבה שמכשיר הטלפון של המבקשת "נפרק לכונן נייד" ונסרק ביום 1.4.21 מבלי שנמצאו בו ראיות ובהתאם הסכימה המשיבה להחזיר את מכשיר הטלפון.

15.  בנסיבות אלה, ובהתחשב בעוצמתם של החשדות לא מצאתי כי יש מקום לשקול לחייב את המשיבה בהוצאות.

סוף דבר

16.  בהתחשב באפשרות הקיימת על פי סעיף 21 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000, לחלט את רכושו של מי שהורשע, בשווי "רכוש שנעברה בו העבירה, וכן רכוש ששימש לביצוע העבירה" לא מצאתי כי יש בטענה לפיה מקורם של 14,000 ₪ שנמצאו בחשבון הבנק של המבקשת, בתשלומי פנסיה, כדי להורות על ביטול צו הההקפאה על חשבונה של המבקשת, אליו מופקדים כספי הפנסיה ותשלומי הביטוח הלאומי.

17.  לאור כל האמור, הבקשה להורות על השבת התפוסים (למעט מכשיר הטלפון ומחברת, שהוחזרו למבקשת) ולביטול הצו להקפאת החשבון נדחית. בהסכמת המשיבה, ייפתחו החשבונות לשימושה של המבקשת, לאחר שהכספים הועברו או יועברו לחשבון בקרן החילוט.

18.  המזכירות תשלח החלטתי לצדדים.

ניתנה היום, י"א אייר תשפ"א, 23 אפריל 2021, בהעדר הצדדים.

5