1

ב"כ המבקש- עו"ד איתן מעוז

ב"כ המשיבה- עו"ד ורטהיים, רס"ב אדרי

לאחר שעיינתי במסמכים שונים שהוגשו לעיוני, לרבות חומר שסומן על ידי במ/2, בבקשה ובתגובה לה, ובטיעוני הצדדים בפניי, ומשאין מחלוקת במישור העקרוני כי יש להשיב למבקש את חלקו שלו בחשבון המשותף, ולאחר שהמחלוקת הצטמצמה לאופן ושיטת חישוב חלקו של המבקש, החלטתי לקבל את עמדת המבקש ולהורות על השבת חלקו כפי שעולה מבקשתו ובהתבסס על חוות הדעת שהוגשה מטעמו, וזאת מהטעמים הבאים:

נקודת המוצא לדיון היא שהמבקש איננו חשוד בתיק ואין לי אלא להניח לטובתו שפעולותיו בחשבון המשותף היו תמימות לחלוטין.

2

על רכושו של המבקש חלה הגנה חוקתית (מלאה) מכוח הוראות חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו (סעיף 3).

אל מול הניתוח המפורט בחוות הדעת שהוגשה מטעם המבקש, אליה צורפו אסמכתאות ברורות, עומד המסמך (מזכר מיום 14.3.18) ובו הסבר מפורט מדוע זכאותו של המבקש עומדת על מחצית מהיתרה בכל זמן נתון (ובפרט במועד התפיסה). אומר בקצרה כי הגדרת רכוש וקניין הינה הגדרה משפטית שאיננה "כפופה" למגבלות הוראות בנקאיות מקובלות או למישור היחסים בין הבנק לבין לקוחותיו.

המבקש הינו בעל הרכוש (חשבון הבנק במשותף עם אחיו) כהגדרת סעיף 21(ד) לחוק איסור הלבנת הון. איני יכול לשלול טענת המבקש שהוא הבעלים של מחצית מהכספים בחשבון לפי חישוב הנגזר ממשיכות (בפועל) על ידי השותפים לחשבון. הדבר עולה בקנה אחד עם שורת ההיגיון ועם התנהלות השותפים בפועל (עד לחודש יולי 2017). אף שהמבקש לא נקט באמצעי אקטיבי לצורך איזון וסימטריה בין המשיכות לאחר יולי 2017, ואף שלא נטען שהביע התנגדות למשיכות לא מתואמות (במישור היחסים בין האחים-השותפים), אין בכך משום ויתור על חלקו (האמיתי) שכן יתרת הכספים בחשבון עודנה מאפשר חלוקה שווה בין השותפים לפי חישוב המותאם למשיכות.

על בסיס האמור בחוות הדעת ובמסמכים שצורפו לה, פוטנציאל החילוט של אותם 12.8% שנותרו במחלוקת, אינו יכול לבסס פגיעה בזכותו החוקתית וברכושו של המבקש כבלתי מעורב בתיק זה.

אשר על כן, אני נעתר לבקשה.

אני מורה על "שחרור" יתרת חלקו של המבקש לפי שיטת החישוב שפורטה בחוות הדעת. משמדובר בסכומים משתנים (חישוב שווי לפי דוח משוערך) , על המבקש לערוך חישוב סופי ועדכני של חלקו על מנת שתינתן הוראה אופרטיבית בעניין זה במסגרת החלטה נפרדת.

3

ניתנה היום, ח' אייר תשע"ח, 23 אפריל 2018, בהעדר הצדדים.