ה"ת 23353/07/19 – מדינת ישראל – להב 433 נגד עופר זלצמן,גורגיאנה מורחן,סינגל פוט בע"מ
|
|
ה"ת 23353-07-19 ישראל נ' זלצמן ואח'
|
1
בפני |
כבוד השופט אהוד קפלן
|
|
מבקשת |
מדינת ישראל - להב 433
|
|
נגד
|
||
משיבים |
1. עופר זלצמן 2. גורגיאנה מורחן 3. סינגל פוט בע"מ
|
|
|
||
2
3
4
5
6
החלטה (בבקשה להארכה נוספת של החזקת- תפוסים)
1. ביום
15/1/19 נפתחה חקירה גלויה נגד המשיבים ואחרים בחשד לביצוע עבירות שונות, ובין
השאר קבלת דבר במרמה, קשירת קשר לביצוע פשע, עבירות על
2. המשיבים 1 ו- 2 נעצרו, ובסוף חודש ינואר 2019 הם שוחררו. בעת מעצרם נתפס רכושם ורכוש המשיבה 3 על פי צווי בית משפט שניתנו בבית משפט השלום בראשון לציון. בין השאר נתפסו חשבונות בנק, כלי רכב, נכסי נדל"ן, ועסק חוות סוסים בבעלות המשיבה 3. בהמשך שוחררו חלקית חשבונות הבנק של העסק ומלאי הסוסים של החווה.
3. בחודש ספטמבר 2019 הובאה בפני בקשה שהוגשה ביום 10/7/19 לבית משפט השלום בראשון לציון - להארכת תוקף החזקת התפוסים-המוצגים וכן להארכת תוקפם של צווי הקפאה שניתנו בתיק זה, הכול למשך 180 יום נוספים. הבקשה הועברה לבית משפט השלום בחדרה בהחלטת בית המשפט העליון ונדונה כאמור בפני.
4. עניינה של הבקשה ההיא - במגרש בחדרה, בשני כלי רכב, בסכום של 3488 ₪ שנתפס מחשבון בנק, בכמה עשרות דולרים ויורו שנתפסו בחשבון המשיבה 2, וכ- 1200 דולר שנתפסו בחשבון המשיב 1. לגבי רכוש המשיבה 3 (שהיא חברה בבעלות המשיבה 2) - תפוסים ברישום בלבד שני גרורים לסוסים ורכב שברולט
5. בדיון
שהתקיים בפני ביום 9/9/19 התברר שהחקירה נמצאת בעיצומה, שעדיין קיים צורך לבצע
פעולות חקירה רבות שהוצגו בפני בדו"ח סודי שסומן מב/1, שהייתה התקדמות
משמעותית בחקירה מאז החלה ושקיים הרבה יותר מסתם חשד סביר לכך שהמשיבים עברו עבירות
על
6. המשיבים טענו שהם מעוניינים לסגור את חוות הסוסים, והצווים המונעים דיספוזיציות ברכושה של המשיבה 3, מונעים זאת מהם ומשאירים אותם במצב בלתי אפשרי שהם נאלצים להמשיך ולהחזיק בעסק מפסיד - מפסיד בגלל התנהלותה של המשטרה. התברר גם שכל עניין חוות הסוסים והרכוש שנמצא בה ומה יעשה בו, התברר בבית משפט השלום בראשון לציון, ניתנה לגביו החלטה, הוגש ערר לבית המשפט המחוזי בלוד, וממילא העניין מתברר בפורום אחר וקבעתי שאינני אמור להחליט בו.
7. באשר לרכוש המתואר בבקשה - קבעתי שהמדובר ברכוש שחלקו הניכר, אם לא כולו, הושג לכאורה - על פי חומר החקירה שבתיק, כתוצאה מביצוע העבירות הנ"ל, אבל שגם אם חלקו או אפילו כולו לא הושג כתוצאה מפעילות עבריינית, הרי על פי הפסיקה אין מניעה לתפוס אותו מכוח העיקרון של תפיסה בשווי כדי להבטיח חילוט בתום ההליך.
קבעתי שברור ש תפיסה בשווי אינה יכולה להיות במלוא שווי הסכום הנטען שהמשיבים הרוויחו מאותה פעילות עבריינית, שבמקרה שבפני הוא כ- 23,000,000 ₪, אבל שווי התפוסים בפועל במקרה שבפני נופל מ- 20% משווי שלל הפעילות העבריינית הנטענת, כך שאין מניעה להתיר למשטרה להמשיך ולהחזיק בתפוסים (לרבות הצווים המונעים דיספוזיציות ברכוש הרכוש שנתפס - נכס המקרקעין), וממילא, ככל שמדובר בצווים המונעים דיספוזיציות, הם לא מונעים את המשך השימוש במקרקעין עצמם.
8. עוד קבעתי בהחלטה מיום 9/9/19 שבשים לב לכך שמדובר בחקירה מורכבת ומסועפת שברור שהיא לא תסתיים בחצי השנה הקרובה, ולא משום שרשויות החוק גוררות רגליים אלא בשל קשיים אובייקטיביים שאותם לא אוכל לפרט, ובשים לב גם לעוצמת החשד נגד המשיבים - יש להותיר את המצב הנוכחי על כנו, ולהאריך את תוקף הצווים הקיימים ב- 180 יום.
9. לכן נעתרתי לבקשה במלואה, והוריתי על המשך החזקת התפוסים והארכת תוקף הצווים המתוארים בבקשה ב-180 יום מיום ההחלטה.
10. על ההחלטה הנ"ל הוגש ערר - שנדון בפני כב' השופטת נתנאל שרון. בערר נקבע - בין השאר - כי חומר הראיות מעלה חשד למעורבות כל העוררים בעבירות המיוחסות להן וגם אם בסופו של יום לא ניתן יהיה להאשים את העוררת בעבירות המס - די בחשדות לעבירות אחרות המיוחסות לה כדי להצדיק את תפיסת הנכסים. באשר לטענת העוררים על אופן ניהול הדיון - הכוונה להצגת חומר חסוי לשופט מבלי לאפשר למשיבים לעיין בו - הרי גם טענות אלו נדחו תוך אנלוגיה לדיוני מעצר-ימים. נדחתה גם הטענה של אכיפה בררנית - טענה שלא הונחה לה תשתית עובדתית.
11. הדיון בבקשה השנייה להארכת תפוסים החל ביום 4/3/20 - ובמהלכו ביקשו המשיבים שאפסול את עצמי מלדון בתיק - משום שסירבתי לתת על אתר החלטה בכל טענה שהעלו בדיון. משדחיתי את בקשת הפסלות - הופסק הדיון על מנת לאפשר למשיבים לערער - הערעור נדחה והדיון התחדש ביום 6/4/20. 12. בפתח הדיון הוצג דו"ח סודי - סומן מב/1 - והוחזר למבקשת. המשיבים טענו (שוב) לאכיפה סלקטיבית והגנה מן הצדק, להעדר בסיס בדין לפרוצדורה בה התנהל הדיון - באנלוגיה למעצרי ימים, להעדר כפיפות המשיבה 2 למערכת המס של מדינת ישראל - הואיל ומרכז חייה ברומניה, ובקושי שמעוררת החזקת שני קרונות סוסים - העדר אפשרות לסגור את תיק המע"מ של חוות הסוסים.
כל הטענות הללו כבר הוכרעו בהחלטתי מיום 9/9/19 ולא אדון בהן שוב, אך בקליפת אגוז אציין כי רק לאחר תום החקירה ניתן יהיה לבסס הגנה מן הצדק, ובאשר להיותה של המשיבה 2 תושבת רומניה - הרי גם תושב רומניה יכול לעבור בישראל עבירות של הלבנת הון - להבדיל מאי דיווח למס הכנסה - ואפילו יכול לעבור על חוקי המס הישראליים גם אם אין עליו חובת דיווח - לדוגמא: כשותף או מסייע לאחר. בנוסף: מיוחסות למשיבה עבירות נוספות - כמו עבירות קניין רוחני - והללו אינן תלויות תושבות. אדון איפוא רק בטענות (חדשות) שטרם נדונו בהחלטה מיום 9/9/19.
13. המשיבים
טענו שאין בדין סמכות להארכת החזקת תפוס מעבר ל 180 ימים, כי לעומת סעיף ובכן - אין ממש בטענה זו. סעיף 35 לפקודה הוא נוסח חדש משנת 1969 לפקודה המנדטורית המקורית (פורסמה בשנת 1936 בקובץ חוקי א"י בהוצאת דרייטון), בעוד שסעיף 32(ב1) לפקודה הוא "טלאי" שהוסף בשנת 2005 - מכאן שאין לייחס משמעות להבדלי הנוסח. בפרקטיקה - בקשות להארכה נוספת של הארכת תוקף החזקת התפוסים מוגשות כדבר שבשיגרה - וכך היה גם לפני הוספת סעיף 32 (ב1) לפקודה - והמחוקק לא התכוון לשנות זאת - לו התכוון - היה מורה כך במפורש.
14. טענה נוספת היא לגבי הטלפון הסלולרי של משיב 1 - לטענתו - מדובר בטלפון "מוסדי " המשמש את חוות הסוסים - והחזקתו בידי המשטרה מוגבלת ל 48 שעות. אכן לגבי טלפון מוסדי - זהו הדין, אם כי בית המשפט רשאי להאריך את תוקף צו התפיסה. אלא שהטלפון הספציפי הזה איננו מוסדי אלא פרטי. זהו הטלפון האישי של המשיב, שמסרב למסור את קוד הפתיחה שלו בטענה שמאוכסנים בטלפון תכני עניינים אישיים שבינו לבין אשתו. בתיק 52658-11-18 מ"י נ. טל זילברמן קבע בית משפט השלום בראשון לציון (כב' השופט גיא אבנון) נקבע שכוונת הסעיף להגן על מחשבים המשמשים את ניהול העסק ולא די בכך שאחד השימושים היה ניהול העסק.
15. וכאן עובר הדיון למחשב שאינו בבעלות מוסד. מחשב כזה צריכה המשטרה להחזירו בתוך 30 יום אלא אם בית המשפט האריך את התקופה, ובלבד שניתן להפריד את התוכן מהחומרה. כל עוד המשיב אינו מוסר את סיסמת הכניסה, לא ניתן להפריד את התוכן על ידי פריקתו מהמכשיר - ובדיון התברר שהמשטרה עדיין מנסה לעשות זאת. במקרה דומה - 59678-06-18 - מ"י נ. אלכסנדר סבנקו קבע כך בית משפט השלום בראשון לציון (כב' השופט גיא אבנון) וסירב להורות על החזרת הטלפון הסלולרי.
16. לאחר הדיון הגיש המשיב הודעה ובה קישור לסרטון youtubeהמתאר המתת בע"ח בחווה - לטענתו בגלל אי זמינות המידע שאצור בטלפון הסלולארי. הקשר הסיבתי בין מותם המצער מאד של בעלי החיים לבין החזקת הטלפון בידי המשטרה לא הוכח בדיון וודאי שלא ניתן לנסות להוכיח - לאחר הדיון - את מה שלא הוכח בדיון - כי בשלב זה המבקשת לא יכולה להתמודד עם הטענה ולנסות להפריכה.
זאת ועוד - המפתח נמצא בידי המשיב - והוא יכול לגרום לך שתתבצע פריקה של הטלפון עוד היום - או כבר אתמול - ואז ניתן יהיה להחזירו לידיו - אלא שהוא עומד בסירובו ולכן יכול להלין רק על עצמו.
17. המשיבים טוענים שאחד מנכסי המקרקעין המעוקלים ברישום אינו בבעלותם אלא בבעלות אמה של המשיבה 2. על כך ענתה המבקשת שלמשיבים זיקה ברורה לנכס - הם מחזיקים בו. ממילא די בכך כדי לעשותם למשיבים מתאימים בבקשה להותרת אותו עיקול ברישום בתוקף לחצי שנה נוספת, אך גם לו הייתה התוצאה שונה - היינו אומרים: מה להם ולנכס? אם אין להם זיקה אליו - אינם האדם הנכון לפקפק בתוקף העיקול שהוטל עליו.
18. הייתי שוקל להורות על שחרור העגלות התפוסות - לו היה מוכח ששווין זניח, או להתיר למשיבים לפדות אותן בכסף - אך כל ראייה בעניין השווי לא הובאה.
19. מעיון בדוח הסודי מב/1 השתכנעתי שהחקירה מורכבת ונתקלת בקשיים, ושיש צורך לבצע מאות פעולות חקירה שביצוען מצריך זמן רב וסבלנות. אשר על כן - נעתר לבקשה ומאריך את תוקף צווי החזקת התפוסים ואיסורי הדיספוזיציה ב 6 חודשים מהיום.
המזכירות תמציא העתק החלטה זו לצדדים.
|
ניתנה היום, כ"ח ניסן תש"פ, 22 אפריל 2020, בהעדר הצדדים.
