1

בפני בקשה להחזרת תפוסים מכח סעיף 34 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט - 1969.

1.     על פי הבקשה שהוגשה ביום 9.7.19, בחיפוש שערכה המשיבה בעסקו ובביתו של חתנו של המבקש (להלן: "החשוד"), בעקבות חשד לביצוע עברות סביבתיות חמורות, נתפסו בין היתר 15 משאיות ונגררים וטכוגרפים של כלי רכב שונים שנתפסו על ידי המשטרה הירוקה וכן רכב פרטי מדגם BMWבבעלות המבקש מס' רישוי 17-586-30.

2

2.     ביום 23.4.19 הגיש החשוד בקשה להחזרת התפוסים לביהמ"ש השלום בבאר שבע, לרבות בקשה לשחרור רכבו של המבקש.

בדיון אשר התקיים במעמד הצדדים ביום 12.5.19, מסר ב"כ החשוד, כי לגבי הרכב הפרטי מדגם BMW, תוגש בקשה נפרדת לשחרורו על ידי בעל הרכב עצמו.

3.     ביום 9.7.19 הגיש המבקש בקשה להחזרת תפוס, מכונית פרטית מדגם BMW, מס' רישוי 17-586-30.

ביום 16.7.19 הורתה כב' השופטת ארגמן כי בהעדר תגובה מטעם המשיבה היא מורה על השבת הרכב מושא הבקשה לידי המבקש.

ביום 17.7.19 עיכבה כב' השופטת ארגמן את החלטתה עד למתן החלטה אחרת וקבעה דיון בבקשה ליום 23.7.19 בפני.

4.     לטענת המבקש אין בסיס לחילוט הרכב וגם אם יש כזה יש להורות על שחרורו. לטענת המבקש, הוא מסר את הרכב לחשוד לצורך שימוש בו לצרכיו הפרטיים וכי מעולם לא נתן את הסכמתו כי רכבו ישמש את החשוד לצורך ביצוע העבירות המיוחסות לחשוד ולא ידע על העבירות המיוחסות לחשוד בכלל. יתרה מכך, המבקש טוען כי הוא לא נחקר בעניין זה ולא נערך לו שימוע בטרם נתפס הרכב ועל כן עתר לשחרר את הרכב לאלתר. לחילופין טען המבקש, כי יש להורות על שחרורו של הרכב בחלופה שפגיעתה בזכותו הקניינית של המבקש פחותה.

בטיעוניו בפני הוסיף וטען ב"כ המבקש כדלקמן:

א.     אומנם החשוד נצפה נוסע מספר פעמים ברכב נשוא הבקשה לכיון דרום, מקום ביצוע העבירה, אך עדין אין בכך להצדיק את תפיסת הרכב והמשך החזקתו שכן העבירות לא בוצעו בתוך הרכב ולא באמצעות הרכב.

ב.      המשיבה תפסה 15 משאיות ונגררים והשביתה את כל הפעילות העסקית של החשוד לפיכך העילה המניעתית לצורך, מניעת המשך ביצוע העבירות, אינה מתקיימת במקרה דנא.

ג.       חלפו למעלה מ-5 חודשים מיום התפיסה וטרם הוגש כתב אישום כנגד החשוד, וצו הפסקה המינהלי לעסקו של החשוד כבר בא לסיומו כך שהחשוד חוזר לעסוק בעסקיו. לפיכך, אין כל הצדקה בהמשך החזקת רכבו של המבקש שכלל אינו קשור לעסקיו של החשוד.

ד.      יש להורות על שחרור הרכב בתנאים.

3

5.     המשיבה מתנגדת להשבת כלל התפוסים לידי המבקש. על פי העולה מהתגובה - במהלך החודשים האחרונים, ניהלה המשיבה ביחד עם משטרת ישראל חקירה סמויה נגד מספר מעורבים בחשד לשינוע פסולת מעורבת מצפון הארץ וקבירתה באתרים לא חוקיים באזור הפזורה הבדואית. ממצאי החקירה שהפכה לגלויה, אך טרם הסתיימה, מציירים תמונה קשה של רשת ארצית להובלת פסולת מצפון הארץ וסילוקה וקבירתה במספר אתרים לא חוקיים באזור הפזורה הבדואית, תוך פגיעה קשה בסביבה ובציבור וביצוע עבירות לפי החוק לשמירת הניקיון התשמ"ד - 1984, חוק רישוי עסקים התשכ"ח - 1968, חוק המים, התשי"ט - 1959, וחוק אוויר נקי התשס"ח - 2008 ועוד.

עוד מוסיפה המשיבה בתגובתה כי מדובר בפרשה מורכבת ומסועפת, הכוללת חשודים רבים, תפוסים רבים, וחומרי חקירה רבים.

החשוד הינו בעלים של עסק לא חוקי שעניינו איסוף והובלת פסולת מעורבת הפועל משכונת עין איברהים באום אל פאחם. מהראיות בתיק החקירה עולה, כי במהלך מספר חודשים ועד ליום התפיסה בפועל, החשוד אוסף ומוביל, ללא רישיון עסק, פסולת מעורבת מתחנות מעבר בצפון הארץ ומשנע אותה דרומה. עוד עולה כי הפסולת האמורה שהובלה על ידי המשאיות שנתפסו, הושלכה והוטמנה בשטח פתוח ברשות הרבים, באתרי פסולת פירטיים, בסמוך לישוב אבו קרינאת וכן בשטח הישוב אבו קרינאת, דבר המהווה עבירות סביבתיות. המשיבה מדגישה כי לאתרים הפירטיים אין תשתיות הנדרשות מאתרי סילוק פסולת, לרבות תשתיות איטום למניעת זיהום קרקע ומי תהום, וכן אמצעים נוספים כנדרש בחוק. כמו כן, השלכת הפסולת האמורה באתרים פירטיים מתבצעת תוך הימנעות מתשלום היטל הטמנה כנדרש לפי חוק שמירת הניקיון.

לדברי המשיבה, בימים 3-4.4.19 תפסה המשיבה, במסגרת חקירה זו, עשרות משאיות ונגררים, "שופלים" (טרקטורים בעלי כף נשיאה) ומסמכים רבים, וזאת בהתאם לצו חיפוש שהוצא כדין ובהתאם לסמכותה לפי סעיף 6(2) לחוק הגנת הסביבה.

בהחלטה מיום 15.5.19 דחה ביהמ"ש השלום בבאר שבע את בקשת החשוד להשבת התפוסים וקבע כי הראיות מבססות חשד סביר לביצוע העבירות.

המשיבה הוסיפה וטענה כי בידיה ראיות לכך שהרכב מושא הבקשה הינו בבעלות החשוד ולא המבקש.

המשיבה הוסיפה וטענה כי ואמנם המבקש טרם נחקר אך זאת בשל היקף הנחקרים והמעורבים בתיק, וכי המבקש יוזמן לחקירה בעתיד הקרוב.

במהלך טיעוניו בפניו הביע ב"כ המשיבה הסכמה לשחרור הרכב בתנאים ובתמורה להפקדה.

4

דיון והכרעה:

6.     וביתר פירוט; סעיף 32 לפקודה, מקנה לשוטר סמכות לתפוס חפץ: "אם יש לו יסוד סביר להניח כי באותו חפץ נעברה, או עומדים לעבור, עבירה, או שהוא עשוי לשמש ראיה בהליך משפטי בשל עבירה, או שניתן כשכר בעד ביצוע עבירה או כאמצעי לביצועה". הוראה זו נועדה לשרת שלוש תכליות עיקריות שונות: האחת - מניעת ביצוע עבירות; השניה - תפיסה למטרת חילוט; השלישית - תפיסה לצורך הצגת החפץ כראיה בבית המשפט (ר' בש"פ 5820/16 שם טוב נ' מדינת ישראל - משטרת ישראל [פורסם בנבו] (25.8.16)). בהמשך לכך, הוראת סעיף 34 לפקודה, מסדירה את סמכותו של בית המשפט לתת צו בדבר הטיפול בחפץ שנתפס על ידי המשטרה. מקורו של צו מכוח הוראות אלו בבקשה של שוטר, או של אדם התובע זכות בחפץ - כעורר וזוהי לשון ההוראה: "34. על פי בקשת שוטר שהוסמך לכך על ידי קצין משטרה בדרגת מפקח משנה או בדרגה גבוהה מזו דרך כלל או לעניין מסוים (להלן - שוטר מוסמך), או על פי בקשת אדם התובע זכות בחפץ, רשאי בית משפט שלום לצוות כי החפץ יימסר לתובע הזכות או לאדם פלוני, או שינהגו בו אחרת כפי שיורה בית המשפט - הכל בתנאים שייקבעו בצו". במובחן מהוראות אלו, עוסקת הוראת סעיף 36 לפקודה, במעמדם של תפוסים אשר הוגשו כראייה במשפט, כהאי לישנא: "36. הוגש החפץ כראיה לבית המשפט, רשאי בית המשפט, בין בפסק דינו בענין הנדון ובין בצו מיוחד, לצוות מה ייעשה בו; הוראות סעיף זה באות להוסיף על סמכויות בית המשפט לפי כל דין אחר, ולא לגרוע מהן".

העילה לתפיסת כלי הרכב וחלופת התפיסה

7.     ההלכה הפסוקה מלמדת, כי התניית שחרור תפוס בהפקדת סכום מזומן או ערבות בנקאית הינה דבר שבשגרה.

כך נקבע בבש"פ 2224/15 מידברג נ' מדינת ישראל, (2.4.15, עמוד 5) "כידוע, התכלית העומדת בבסיס הטלת ערבויות על שחרור רכב תפוס ("חלופת תפיסה") היא הבטחת האפשרות לחילוטו העתידי" (ההדגשות אינן במקור- אס"ח).

וכן בבש"פ 5550/08 שמעון נ' מדינת ישראל (8.7.08, סעיף 6), שם נקבע כי "ככל שאין לזלזל ביתר הערבויות אשר הוטלו על העורר, האפקטיביות שלהן פחותה בהרבה מזו הטמונה בהפקדת כסף מזומן או בהפקדת ערבות בנקאית, ומשכך, יש צורך בקביעת סכום הפקדה משמעותי אשר יוכל להבטיח את חילוטו העתידי של הרכב" (ההדגשות אינן במקור- מ"ג).

5

בעניין לרגו קבע בית המשפט העליון, כי ככל שתכלית התפיסה נותרה בעינה אזי במאזן השיקולים "יש לבחון האם ניתן באיזון ראוי להשיג את מטרת התפיסה תוך פגיעה פחותה בבעל הקנין בנכס, תוך החלת "חלופת תפיסה" שתגשים כראוי את האינטרסים השונים הפועלים בענין זה" (עמוד 12, ההדגשות אינן במקור- מ"ג).

תכליות התפיסה של כלי הרכב בבקשה שבפניי הינן מניעתית וחילוט לכשיוגש כתב אישום והחשוד יורשע, ואת אלה יש לאזן מול זכותם הקניינית של המבקש, שכלל אינו חשוד בביצוע עבירות, והפגיעה הכלכלית הנלווית לתפיסה.

כאמור ככל שמדובר בתפיסה למטרת חילוט ניתן להורות על שחרור התפוסים בתנאים שיקבע בית המשפט להבטחת תכלית זו.

אשר לתכלית המניעה נקבע בעניין לרגו:

"ביסוד התכלית המניעתית טמון אינטרס ציבורי למנוע, או להקשות באופן ניכר על העבריין את מימוש זממו הפלילי באמצעות שלילת החפץ המיועד לשמש אמצעי בביצוע העבירה. סמכות זו היא אמצעי אחד מיני רבים במלחמת רשויות אכיפת החוק בפשיעה" (עמ' 10).

בענייננו, מדובר בתפוס אשר לטענת המשיבה שימש לביצוע העבירה המיוחסת לחשוד, אולם הרכב בבעלות המבקש והמשיבה לא הציגה ראיות בפני המעידות אחרת.

8.     נוכח חלוף הזמן מאז תפיסת כלי הרכב, העובדה שלא נשנו העבירות באמצעות כלי הרכב האחרים שבידי החשוד, והצורך באיזון בין הרתעת החשוד ומניעת הישנות העבירה והאפשרות לחילוט אל מול הפגיעה בזכות הקניינית של המבקש, אני סבור שניתן להורות על שחרור התפוס בחלופת תפיסה שיהיה בה להבטיח את התכלית המניעתית והחילוט בסיום ההליך העיקרי.

9.     לאור כל האמור לעיל, אני מורה למשיבה להחזיר למבקש את הרכב התפוס, רכב מדגם BMW מס' רישוי 1758630 בתנאים הבאים, אשר יחולו עד תום ההליכים המשפטיים אשר ייפתחו בענין העבירות אשר נטען כי בוצעו על ידי החשוד, וזאת בכפוף לכך שכתב האישום בגין העבירות הנ"ל יוגש תוך 90 יום מהיום (שאם לא כן יתבטלו הם):

א. הפקדה כספית או ערבות בנקאית צמודה למדד לטובת מדינת ישראל, בלתי מותנית ובלתי מוגבלת בזמן בסכום של 40,000 ₪.

ב. חתימה על התחייבות עצמית של המבקש בסך 100,000 ₪.

ג. חתימת ערב צד ג' על סך 100,000 ₪.

ד. רישום עיקול לטובת מדינת ישראל על הרכב במשרד הרישוי

6

ה. המצאת פוליסת ביטוח מקיף לגבי הרכב הכוללת סעיף שעבוד לטובת המדינה. לאחר מכן יש להמציא למשיבה עותק של פוליסת ביטוח חדשה הכוללת סעיף שעבוד כאמור לפחות 7 ימים לפני תום כל תקופת הביטוח.

ו. ניתן צו האוסר על המבקש למכור את הרכב, לשעבדו, וכן למוסרו לאחר ובכלל זה לחשוד או להוציאו מרשותו

ז. המבקש יעמיד את הרכב לרשות המשיבה בכל עת שיחוייב לעשות זאת על ידי צו של בית המשפט.

המזכירות תשלח העתק מהחלטתי זו לב"כ הצדדים.

זכות ערר כחוק.

ניתנה היום, ו' אב תשע"ט, 07 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים.