1

1.      משטרת ישראל עותרת להארכת תוקף החזקה בתפוסים למשך 180 ימים נוספים.

2.      הבקשה הוגשה מלכתחילה לגבי 7 משיבים אולם במהלך הדיון התברר שהתפוסים השייכים למשיבים 4-6 הוחזרו ומשיבות 3 ו- 7 הביעו הסכמה לבקשה (מזכר במ/1). לפיכך התקיים הדיון לגבי משיבות 1 ו- 2 בלבד. כמו כן בסיום הדיון צומצמה המחלוקת כך שהיא נוגעת אך ורק לתכשיטים (פריטים 36 ו- 37 ברשימת התפוסים שצורפה לבקשה).

3.      על פי דוח החיפוש נתפסו בין היתר צמיד בארנק בסלון ותכשיטים נוספים בחדר עבודה בכספת.

4.      הסנגור לא חלק בשלב זה על קיומו של חשד סביר לביצוע העבירה ועל עצם הבקשה להארכת תפוסים בשווי העבירה להבטחת חילוט עתידי. עם זאת הפנה הסנגור לרע"פ 4526/18 אלוביץ נ' מדינת ישראל (5.8.18) וציין כי צו החיפוש אינו מתייחס באופן מפורש לתכשיטים, התפיסה לא אושררה בהחלטה שיפוטית מאוחרת יותר ובנוסף מדובר בתכשיטים בבעלות משיבה 2 שאינם קשורים לביצוע העבירות וחלקם היו בבעלותה לפני הקשר הזוגי בין השתיים.

2

5.      עיינתי בדוח הסודי (שסומן על ידי במ/2 ונושא תאריך היום) הסוקר את עיקרי הראיות לגבי הפעילות העבריינית המיוחסת למשיבה 1. על פניו קיימות ראיות ישירות המקימות חשד סביר לביצוע העבירות על ידי משיבה 1. לבקשתי הוצגו לי שתי הודעות שהיו אמורות להצביע על קשר של משיבה 2 לעבירות (סומנו במ/3 ובמ/4). בהודעות אלו אין כדי לבסס חשד סביר בעוצמה מספקת הנוגע למשיבה 2 וודאי לא בהיקף המתואר בדוח הסודי. עם זאת, לא הוצגה כל ראיה כי התכשיטים אכן שייכים דווקא למשיבה 2 והדברים נטענו על ידי בא כוחה בדיון ללא אסמכתאות ואפילו ללא תצהיר של משיבה 2 שלא נכחה בדיון. מכל מקום, מאחר והתכשיטים נתפסו בדירתן המשותפת של שתי המשיבות, הרי שמדובר ברכוש שהוא בחזקתה ובשליטתה של משיבה 1 כאמור בסעיף 21(ב) לחוק איסור הלבנת הון תש"ס-2000, ועל כן די בכך, בשלב זה של הדיון, כדי להצביע על הרכוש כפוטנציאל לחילוט עתידי (וראו גם ע"א 6212/14 מדינת ישראל נ' אשרף ג'סארי (8.1.16)). הדברים נאמרים בהסתייגות ביחס לכך שניתן יהיה לשוב ולבחון החזקת תפוסים אלו ככל שמשיבה 2 תציג ראיות המצביעות על כך שאותם תכשיטים היו בבעלותה עוד לפני קשרי הזוגיות עם משיבה 1.

6.      על פי החומר שהוצג לעיוני, שווי התכשיטים כ- 30,000 ₪ (במ/5). היקף העבירה המיוחס למשיבות היא לכל הפחות 20 מיליון ₪ (במ/6, במ/7). מטיעוני הצדדים עולה כי הנכס המשמעותי הנוסף אשר תפוס כערובה לחילוט עתידי הוא נכס בשווי של כ- 4 מיליון ₪. התוצאה היא אם כן כי שווי התפוסים נמוך בהרבה משווי העבירות.

7.      אשר להחלטה בענין אלוביץ הרי שזו ניתנה ביום 5.8.18 כלומר לאחר שנחתם הצו בתיק זה (בתאריך 31.7.18) ויום לפני שבוצע החיפוש בדירתן של המשיבות (במ/8). אני ערה לכך שהצו אינו כולל התייחסות לרכוש וגם לאחר ביצועו לא הוגשה בקשה לאישרור התפיסה אך מנגד נתתי דעתי לסוג התפוסים, למקום בו נתפסו, לעיתוי הדיון בבקשה ולשווים ביחס לשווי העבירה המיוחסת. בנסיבות תיק זה לא מצאתי כי יש פגם בתפיסה אשר מצדיק כשלעצמו הימנעות מהארכת תוקף החזקת התפוסים. במקרה זה, שבו הצו ניתן עוד לפני ההחלטה בענין אלוביץ, הרי שביצוע החיפוש שלא על פי צו מפורט אינו פגם המצדיק כשלעצמו החזרת התפוסים. זאת ועוד, בהחלטה מאוחרת יותר מן העת האחרונה בבש"פ 8151/18 מדינת ישראל נ' אברמוב (13.1.19) הבהיר כב' השופט עמית כי אין לקרוא את ההחלטה בענין אלוביץ כנותנת "חסינות" לסוגים מסוימים של רכוש ובכללם תכשיטים ושעונים. בית המשפט הבחין בין הסרת תכשיטים מגופו של אדם, אשר כרוכה במימד של השפלה, ולכן תותר ללא צו רק במקרים חריגים ביותר (אם בכלל) לבין רכוש יקר ערך שמתגלה במהלך החיפוש. במקרה דנן, נתפסו התכשיטים בסלון ובחדר העבודה בכספת ותפיסתם לא לוותה במרכיב פיסי ולא היתה שונה מתפיסת מכשירי טלפון ניידים ומסמכים.

סוף דבר

3

8.      בשים לב לטיב העבירות הנחקרות, להיקפן, לשווי התפוסים ולכך שהחקירה מתקדמת בקצב סביר אני מורה על הארכת תוקף החזקת התפוסים המתייחסים למשיבות 1 ו- 2 לרבות פריטים 36-37 ברשימה למשך 180 יום נוספים. לא מצאתי מקום לקצר את משך התקופה. מדובר בתיק חקירה רחב היקף ועל כן יש לאפשר לפרקליטות לבחון את התיק לרבות צורך בהשלמות חקירה וקיום הליכי שימוע ופרק זמן של 90 יום שהוזכר על ידי הסנגור אינו פרק זמן ריאלי. בהקשר זה נתתי דעתי לכך שהמשיבות אינן משתפות פעולה במתן קוד כניסה למכשירי טלפון ניידים באופן שעלול להאריך את החקירה.

9.      בהסכמת משיבות 3 ו- 7 מורה על הארכת תוקף החזקת התפוסים בעניינן למשך 180 יום נוספים.

נציג המבקשת יקח את חומרי החקירה שנמסרו בתיאום עם לשכתי.

המזכירות תעביר ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ט"ז אדר א' תשע"ט, 21 פברואר 2019, בהעדר הצדדים.