ה"ת 20403/06/20 – אדם עראידה,כמאל טריף,איהאם עזאם נגד מדינת ישראל – ימ"ר צפון
1
לפני |
כב' השופטת הבכירה, דלית שרון-גרין |
|
מבקשים |
1. אדם עראידה 2.
כמאל טריף
|
|
נגד |
||
משיבה |
מדינת ישראל - ימ"ר צפון
|
|
החלטה ביחס למבקשים 2 ו-3 |
1. לפניי בקשה להחזרת תפוס שהוגשה בהתאם לסעיף 34 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט-1969 (להלן: "הפסד"פ").
2. ביחס למבקש מס' 1, אדם עראידה, הגיעו ב"כ הצדדים להסכמות, אשר קיבלו תוקף של החלטה.
3. המבקש מס' 2 (להלן: "טריף") נעצר, נחקר ונתפס רכושו שיפורט בהמשך. המבקש מס' 3 (להלן: "עזאם") הוא גיסו של טריף, והצטרף לבקשה לאחר שהוגשה על ידי מבקשים 1 ו-2.
4. בבקשתם, עותרים המבקשים להשבת התפוסים שלהלן;
· קלסר עם מסמכים, ביניהם, תלושי שכר ושוברי תשלום שונים.
· מכשירי טלפון ניידים השייכים לטריף, לאשתו ולבנו.
· יתרת זכות בחשבון הבנק, שהוקפאה פעילותו, בסך 128,000 ₪.
טיעוני הצדדים
2
5. בבקשתו הכתובה טען המבקש טריף כי נחקר, נעצר ושוחרר בתנאים שפקעו, למעט אי יצירת קשר עם המעורבים האחרים בפרשה. להבנתו, אין טענה כי יתרת הזכות בחשבונו שהוקפא הושגה באמצעים לא כשרים, והסביר כי מקורה בשכר ובהלוואה מבן משפחה. עוד נטען כי הקפאת הפעילות בחשבונו פוגעת בהתנהלותו וכי אין לה כל צידוק, והמשך החזקת התפוסים גורמת לו נזק כלכלי שלא לצורך. לטענתו, "עיקר העיקרים" הוא שמקור התפוסים איננו בעבירה פלילית, ועל כן, בהעדר צידוק חוקי לתפיסתם, חובה על המשיבה להחזירם.
6. המבקש עזאם טען כי בתאריך 1.12.19 הלווה לטריף סך של 100,000 ₪, שהועבר לחשבונם של טריף ואשתו בשלוש פעימות. הסכם ההלוואה נתפס על ידי המשיבה במהלך החפוש בביתו של טריף. כעת, משנודע לו על תפיסת הכסף, הוא מבקש לקבלו חזרה.
7. במהלך הדיון, חזר ב"כ המבקשים על הטענות הכתובות, וציין כי עזאם הוזמן לחקירה רק לאחר שהצטרף לבקשה זו. עוד ציין כי עזאם הלווה את הכסף לטריף על מנת לסייע לו לצאת מהחובות שצבר, וזאת קודם לתקופה אליה מתייחסת החקירה. עוד נטען כי חרף החקירה הארוכה, שוחרר, כאמור, טריף, וכי לא הוגש נגדו כתב אישום.
8. בתגובתה הכתובה לבקשה המקורית טענה המשיבה כי מדובר בחקירה בחשד להונאת פורקס וכן לעבירות על חוק איסור הלבנת הון ועבירות מס בהיקף של מליוני ₪. המבקש טריף נעצר, יחד עם אחרים, ונתפס רכוש שמטרתו חילוט, כאשר כל צווי החפוש הוצאו בהתאם לפסד"פ ולחוק איסור הלבנת הון. הסכום התפוס בחשבון בטל בשישים לעומת היקף העבירות.
המשיבה איננה מתנגדת להשבת מכשירי הטלפון, בכפוף לפריקתם, וכן להחזרת המסמכים בכפוף לסיום עיבודם.
בתגובה הכתובה ביחס למבקש עזאם ציינה המשיבה כי הסכם ההלוואה מעורפל, איננו כולל מועדי החזר ובמשך כחצי שנה לא בקש לגבות את החוב ורק לאחר התפיסה "נזכר" בקיומו. עוד נטען כי בבקשתו ציין עזאם שהעביר כסף גם לחשבונה של אשתו של טריף, חשבון שלא נתפס.
9. במהלך הדיון חזר ב"כ המשיבה על האמור בתגובות הכתובות והדגיש כי עילת תפיסת הכסף היא על פי חוק איסור הלבנת הון, כתפיסה בשווי העבירה ולא תפיסת רכוש שבוצעה בו עבירה. יתרת הזכות בחשבון, העומדת על 126,000 ₪, מהווה אחוזים בודדים מגובה הסכום המשוער, מושא העבירות המיוחסות לטריף.
ב"כ המשיבה מסר לעיוני את חומר החקירה.
דיון והכרעה
המסגרת הדיונית
10. הסמכות לתפוס חפצים מכח הפסד"פ מוסדרת בסעיף 32 שלהלן:
3
רשאי שוטר לתפוס חפץ, אם יש לו יסוד סביר להניח כי באותו חפץ נעברה, או עומדים לעבור, עבירה, או שהוא עשוי לשמש ראיה בהליך משפטי בשל עבירה, או שניתן כשכר בעד ביצוע עבירה או כאמצעי לביצועה.
11. הבקשה שלפניי הוגשה מכח סעיף 34 המסדיר את מסירת התפוס לפי צו;
על פי בקשת שוטר שהוסמך לכך על ידי קצין משטרה בדרגת מפקח משנה או בדרגה גבוהה מזו דרך כלל או לענין מסויים (להלן - שוטר מוסמך), או על פי בקשת אדם התובע זכות בחפץ, רשאי בית משפט שלום לצוות כי החפץ יימסר לתובע הזכות או לאדם פלוני, או שינהגו בו אחרת כפי שיורה בית המשפט - הכל בתנאים שייקבעו בצו.
12. מעמדת המשיבה עולה כי התפיסה בוצעה מכח חוק איסור הלבנת הון, תש"ס-2000 (להלן:"החוק").
סעיף 21 לחוק מסדיר את חילוט הרכוש בהליך פלילי;
(א) הורשע אדם בעבירה לפי סעיפים 3 או 4, יצווה בית המשפט, זולת אם סבר שלא לעשות כן מנימוקים מיוחדים שיפרט, כי נוסף על כל עונש יחולט רכוש מתוך רכושו של הנידון בשווי של רכוש שהוא -
(1) רכוש שנעברה בו העבירה, וכן רכוש ששימש לביצוע העבירה, שאיפשר את ביצועה או שיועד לכך;
(2) רכוש שהושג, במישרין או בעקיפין, כשכר העבירה או כתוצאה מביצוע העבירה, או שיועד לכך.
(ב) לענין סעיף זה, "רכושו של הנידון" - כל רכוש שנמצא בחזקתו, בשליטתו או בחשבונו.
(ג) לא נמצא רכוש של הנידון למימוש צו החילוט במלואו, רשאי בית המשפט לצוות על מימושו של הצו מתוך רכוש של אדם אחר, שהנידון מימן את רכישתו או שהעבירו לאותו אדם בלא תמורה; לא יצווה בית המשפט כאמור לגבי רכוש שמימן או שהעביר הנידון לאותו אדם לפני ביצוע העבירה שבשלה הורשע, ושלגביה ניתן צו החילוט.
(ד) לא יצווה בית המשפט על חילוט רכוש כאמור בסעיף זה אלא לאחר שנתן לנידון, לבעל הרכוש, למי שהרכוש נמצא בחזקתו או בשליטתו ולמי שטוען לזכות ברכוש, אם הם ידועים, הזדמנות להשמיע את טענותיהם.
(ה) טען אדם שאינו הנידון לזכות ברכוש כאמור בסעיף קטן (ד), וראה בית המשפט, מטעמים שיירשמו, כי בירור הטענות עלול להקשות על המשך הדיון בהליך הפלילי, רשאי הוא לקבוע שהדיון בחילוט יהיה בהליך אזרחי; קבע בית המשפט כאמור, יחולו בהליך האזרחי הוראות סעיף קטן (ג).
4
(ו) בקשת תובע לחלט רכוש לפי סעיף זה, ופירוט הרכוש שאת חילוטו מבקשים, או שווי הרכוש שלגביו מבקשים צו חילוט, יצוינו בכתב האישום; נתגלה רכוש נוסף שאת חילוטו מבקשים, רשאי תובע לתקן את כתב האישום בכל שלב של ההליכים עד למתן גזר הדין.
13. החלת דינים וייעוד קנסות מוסדרים בסעיף 23 לחוק הלבנת הון כך:
על חילוט רכוש ועל רכוש שחולט לפי חוק זה, וכן על קנסות שהוטלו על פיו יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות סעיפים 36ג עד 36י לפקודת הסמים המסוכנים; לענין סעיף זה, "קנסות" - לרבות עיצום כספי שהוטל לפי חוק זה.
14. סמכויות עזר נקבעו בסעיף 26 בזו הלשון:
(א) סמכויות החיפוש והתפיסה לפי פקודת מעצר וחיפוש, יחולו, בשינויים המחויבים, גם לענין רכוש שביחס אליו ניתן לתת צו חילוט לפי חוק זה.
(ב) לצורך אכיפת חוק זה יהיו לשוטר ולפקיד מכס הסמכויות שלפי סעיפים 174, 177, 184 ו-185 לפקודת המכס, ולענין זה יראו רכוש החשוד שהוא קשור בעבירה לפי חוק זה, כטובין שייבואם או שייצואם אסור.
(ג) לצורך אכיפת חוק זה תהיה לשוטר ולפקיד מכס סמכות החיפוש האמורה בסעיף 28(ב)(4) לפקודת הסמים המסוכנים; על חיפוש לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות סעיף 28(ה) ו-(ו) לאותה פקודה.
דיון והכרעה
15. ראשית, יש לציין כי טיעוני המבקשים התייחסו לסוגיה של תפיסת רכוש על פי הפסד"פ, בעוד שהמבקשת טענה כי התפיסה נעשתה כתפיסה בשווי בהתאם לחוק הלבנת הון.
16. עיינתי בחומר החקירה ואני סבורה כי מדובר בחקירה רחבה ומורכבת שטרם הסתיימה, המקימה בסיס לחשדות ביחס למעורבותו של טריף בהונאת הפורקס, בעבירות מקור מכח חוק הלבנת הון ובעבירות מס.
5
17. עוד שוכנעתי כי הרכוש המבוקש נתפס כ"רכוש בשווי", בהתאם לחוק הלבנת הון, וכי על פי אומדן היקף העבירות המיוחסות לטריף, סכום הכסף שנתפס בחשבונו, הוא בגובה אחוזים בודדים מגובה הסכום הכולל של שווי העבירות.
18. על יסוד האמור, אני סבורה כי בשלב זה, האינטרס הציבורי גובר על הנזק שנגרם למבקש, ולכן אין מקום להורות על השבת הכסף לטריף או על הפשרת חשבונו.
19. עיקר טענתו של עזאם היא כי גיסו, טריף, נקלע לבעיות כלכליות עוד קודם לבצוע העבירות הנטענות על ידי המשיבה (עמ' 2 ש' 23), וכי בחודש דצמבר הלווה לטריף כסף, שעל פי הסכם ההלואה שצורף לבקשתו, לא נקבעו מועדים להחזרתו. כשנודע לו דבר תפיסת הכסף, בקש לקבלו.
20. על פני הדברים, קשה להלום את טענותיו של עזאם. ראשית, לא מצאתי בחומר החקירה עיגון ברור לטענותיו ביחס למועדים אליהם התייחס. שנית, לדבריו, הלווה לטריף 100,000 ₪ בחודש דצמבר 2019, בגין קשיים כלכליים אליהם נקלע טריף. העובדות מלמדות שבחודש מאי 2020 היו בחשבונו של טריף 126,000 ₪. מכאן, שלא די שטריף לא נזקק להלוואה, אלא שיתרת הזכות בחשבונו אף גדלה פלאים (בהנחה שההלוואה נכנסה כשיתרתו היתה אפס. ואם היה ביתרת חובה - על אחת כמה וכמה).
21. לאלה יש לצרף את ניסוחו המעורפל של הסכם ההלוואה, את העדרם של מועדי החזר ואת העובדה שלא נטען שטריף החזיר סכום כלשהו על חשבון ההלוואה, למרות שחשבונו היה כאמור ביתרת זכות גדולה מסכום ההלואה כולו.
22. אשר על כן, בשלב זה איני רואה הצדקה להורות על החזרת הכסף לעזאם. ברי כי מכח חוק הלבנת הון, ממילא ניתן לחלט סכום זה, גם אם יוכח בבוא היום כי מקורו אכן באותה הלוואה נטענת.
23. אשר למכשירי הטלפון, המשיבה נתנה הסכמתה להחזרתם, בכפוף לפריקתם. ככל שמדובר במכשירים נעולים, הרי שמסירת הקודים לפתיחתם תקצר את משך החזקתם.
24. ביחס לקלסר המסמכים, גם אותו הסכימה המשיבה להחזיר בכפוף לסיום עיבוד המסמכים. על המשיבה לסיים את פעולותיה בהקשר לקלסר המסמכים עד ליום 15.7.20, ולהשיב לטריף את הקלסר או לכל הפחות, בשלב זה, העתק מכל המסמכים המצויים בו.
המזכירות תעביר ההחלטה לב"כ הצדדים.
תיק החקירה יועבר למזכירות הפלילית, שם תוכל המשיבה לקבלו.
ניתנה היום, כ"א תמוז תש"פ, 13 יולי 2020, בהעדר הצדדים.
